לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות נזקי ממון · סימן ת
שור שהיה רודף אחר חבירו או שנים רודפים או שנים נרדפים ובו ד' סעיפים:
א שור שהיה רודף אחר שור אחר והוזק זה אומר שורך הזיק וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה המע"ה ואפי' ניזק טוען ברי ומזיק טוען שמא ואם טען הניזק אתה יודע ששורך הזיק נשבע המזיק היסת שאינו יודע בד"א במועד שהתשלומין הוא מן הדין אבל בתם שהתשלומין הוא קנס פטור אף מהיסת כמו שנתבאר פעמים שאין נשבעין היסת אלא על טענת ודאי ועל דבר שאם היה מודה היה מתחייב ממון אבל הכא אם היה מודה היה פטור הואיל והוא קנס.
ב היו שנים שוורים רודפים אחר אחד ועדים מעידים שראה שאחד מהם נגחו ואינם יודעים איזה מהם הוא הנוגח זה אימר שלי לא הזיק אלא השני וזה אומר שלי לא הזיק אלא השני שניהם פטורי' שכל אחד יכול לדחותו עד שיביא ראייה איזה משניהם הזיק ואם שניהם של איש אחד אם הם תמים ה"ז נוטל מנו חצי נזק מגוף הקטן שבשניהם ואם הם מועדים משלם נזק שלם מנכסיו דהא עכ"פ א' משוריו המועדים הזיקו בד"א בשני השוורים הם בפנינו אבל אם מת אחד מהם או נאבד אם הם תמים פטור אע"פי ששניהם של איש א' שיאמר לו הבא ראייה שזה החי הוא שהזיק' ואשלם לך חצי נזק מגופו.
ג היו שנים הרודפים אחד גדול ואחד קטן והיו שניהם תמים הניזק אומר הגדול הזיק והמזיק אומר קטן הזיק או שהיה אחד תם ואחד מועד הניזק אומר מועד הזיק והמזיק אומר תם הזיק המע"ה ומשלם המזיק חצי נזק מגופו של קטן או מגופו של תם כמו שמודה בד"א כשהניזק טוען שמא הגדול הזיק או שמא מועד הזיק והמזיק טוען קטן הזיק אותם הזיק משלם מה שהוא מודה דכיון שטוען הניזק שמא הגדול הזיק כו' לא שייך לומר שאם יתברר שהקטן הזיק מחל לו עליו כמו בטענו חטין והודה לו בשעורי' לפיכך צריך המזיק לשלם מה שמודה אבל אם הניזק טוען ברי שהגדול הזיק או שהמועד הזיק והמזיק אומר הקטן הזיק או התם הזיק נשבע היסת ונפטר אף מן הקטן והתם כמו בטענו חטין הודה לו בשעורין שנתבאר דינו לעיל סי' פ"ח סעי' י"ב.
ד היו הניזקין שנים אחד גדול ואחד קטן והמזיקים שנים אחד גדול ואחד קטן ושניהם תמים' הניזק אומר גדול הזיק את הגדול וקטן הזי' את הקטן והמזי' אומר לא כי אלא הקטן הזי' את הגדול וגדול הזי' את הקטן או שהיה אחד מהם תם ואחד מהם מועד הניז' אומר מועד הזיק את הגדול ותם את הקטן והמזי' אומר תם הזי' את הגדול ומועד את הקטן המע"ה ואם לא הביא ראייה ברורה פטור המזי' דה"ל ג"כ כטענו חטין והודה לו בשעורין שנשבע שבועת היסת ופטור אף מדמי שעורי' ומ"מ יש חילוק בדין שבסעי' זה ודין שלמעלה בסעי' הקודם זה דבדין שלמעלה אפי' אם תפש הניז' בפני עדים את התם או את הקטן לא מהני ליה תפיסה ומוציאין מידו ופטור הניז' לגמרי ובדין זה אם תפש הניז' הרי זה משתלם לגדול מן הקטן ולקטן מן הגדול כמו שאומר המזי' דבדין שלמעלה כיון שאין התביעה אלא על אחד מהם ועל השני אין לו תביעה שהרי מחל עליו לפיכך אפי' תפישה לא מהני אבל בדין דבסעי' זה כיון דמ"מ יש לו תביעה על שניהם מהני ליה תפישתו להשתלם לפחות כמו שהודה המזי' ואפי' תפש בפני עדים נוטל כמו שאומר המזי' אבל אינו נוטל כפי דבריו כיון שתפש בפני עדים אבל אם תפש שלא בפני עדים שיש לו מנו דלהד"ם מהני אפי' בדין שלמעלה ונוטל כמו שאומר הוא וכל זה דוקא שתפש קידם שבא לבית דין אבל לאחר שבא לב"ד לא מהני ליה תפישה אפי' ליטול כדברי המזיק וע"ל סימן פ"ח סעי' י"ב.