אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות נזקי ממון › סימן שצו

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות נזקי ממון · סימן שצו

סימן שצה

כיצד שמירת תם ומועד או מסרן לשומר חנם או לשומר שכר ובו י' סעיפים:

א שור המועד וכן שן ורגל דמועדין הן מתחלתן ילפינן מקרא שדי להן שמירה פחותה והכי ילפינן לה ק"ל דסת' שוורים בחזקת שימור קיימי שהדעת נותן שאין לך אדם שאינו משמר את שורו לפחות שמירה פחותה ואע"פ כן חייב הכתוב בתם לשלם מ"ט משום שהיה לו לשומרו שמירה מעולה הדר כתב רחמנא גבי מועד ולא ישמרנו בעליו כלומר משום שלא שמרו ישלם נ"ש וע"כ פשטיה דקרא משום שלא שמרו שמירה מעולה קאמר ישלם ש"מ שנית שצריך שמירה מעולה והרי זה ריבוי אתר ריבוי ומדה בתור' היא שאין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט ומיעט שמירה מעולה לומר שדי לו בשמיר' פחותה ובשן כתי' ובער בשדה אחר משמע שהבעל בעצמו יבער בשר' אחר ומשמע מינה שאינו חייב אלא עד דעביד כעין ובער בעצמו כלומ' שיפשע בשמירתה ואינו משמרה כלל חייב אבל אם משמרה אפי' שמירה פחותה פטור וכן ברגל כתיב ושלח את בעירה עד דעביד כעין ושילח ואינה משמרה כלל שפשע בה אבל עשה שמירה פחותה פטור ודווקא מועד אבל תם צריך שמירה מעולה דולא ישמרנו אמרה תורה גבי מועד ולא כתיב ולא ישמור אלא ישמרנו ומיעוטא הוא לומ' דמועד סגי ליה בשמיר' פחותה ותם לא סגי ליה בשמירה פחותה לפיכ' אם קשרו בעליו במוסירה או שמרו שמירה פחותה ויצא והזיק פטור בד"א במועד אבל תם לא סגי ליה כמוסירה ולא בשמיה' פחותה עד שישמרנו שמירה מעולה ואיזה שמיר' מעולה דלת שיכול לעמוד אפי' ברוח שאינה מצויה ושמירה פחותה שאינה יכולה לעמוד אלא ברוח מצויה אבל אם אינה יכולה לעמו' אפי' ברוח מצויה הוי כאילו לא שמרה כלל וחייב אפי' לא נפלה הדלת ע"י הרוח אלא לסטים הוציאוה דרך הדלת או חפרה או חתרה הדלת והפילתו חייב דתחילתו בפשיעה לגבי נפילת הדלת וסופו באונס לגבי חתירה וק"ל כל שתחילתו בפ שיעה וסופו באונס הבא מחמת הפשיעה חייב כגון הכא דאונס זה מחמת פשיעתו בא שאם לא פשע בה בדלת תלושה כזה לא היו יכולי' הליסטי' להו להוציאה ממנה וכן היא לא חיה יכולה לחותרה אכל אם פרצה בה הבהמה פרצה ויצא' משם והזיקה פטור אע"פ שהוא רעוע אין עז האונס בא מחמת הפשיעה.

ב ואם שמרה כראוי ונפרצה בלילה או שחתרה הדלת ויצאה והזיקה פטור אפי' ידע בלילה שנפרצ' לא לא הטריחוהו לצאת בלילה ולטרח אחריה כיון שהוא אונס ודוקא נפרצה בלילה אבל אם נפרצה ביום חייב דמסתמא ידע דקלא אית לה והיה לו לטרוח אחריה.

ג הוציאוה ליסטים הם נכנסו תחת הבעלים וחייבים משעת משיכה או שהכישוה במקל להוציאה ודוקא שהוציאוה כדי לגוזל' שקנאוה במשיכה או הכשה ונעשו הם הבעלים אבל אם הוציאה כדי לאבדה ולא בקשו לקונאה מעולם הרי לא נעשית הבהמה שלהם ואונס בעליה ופטורים מהזיקה.

ד הפורץ גדר לפני בהמת חבירו וברחה ונפסדה ה"ז גרמא בניזקין ואינו חייב לשלם הבהמה בדיני אדם אפי' היה הכותל בריא וחזק אבל על הכותל חייב ואם הכותל רעוע פטור מדיני אדם בין על הכותל בין על הבהמ' דהא למיסת' קאי דגרמא הוא ל"ש אם הזיקה ל"ש אם הוזקה וחייב בדיני שמים.

ה הניחה בחמה אפי' היתה קשורה בקשר חזק ונפרצ' בלילה או שחתר' ויצאה והזיקה חייב זה שהניחה שם שכיון שהניחה בחמה הרי היא מצטערת וכל תחבולה שאיפשר לה לעשות היא עושה לברוח כדי להינצל מן הצער והרי פשע בה וחייב בנזקי'.

ו וכן אם מסר שורו לחרש שוטה וקטן אע"פ שקשר השור בקשר חזק והות' הקשר ויצא והזיק חייבין הבעלי' לשלם דאע"פ שהוא קשור דרכן של אלו לשחוק בקשר ולהתירו וה"ל פשיע' במה שמסרו לאלו לפיכך אפי' שמרהו שמירה מעולה ולא התירו הם את הקשר אלא שהותר מאליו והתרה ויצאה והזיק' הבעלים חייבים לשלם דה"ל תחילתו בפשיעה גבי התרת' הקשר וסופו באונס שהוא הקשר והתרה והרי בא האונס מחמת פשיעה דהתרת הקשר וכבר אמרנו דקיימא לן תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב.

ז מסר שורו לחמשה בני אדם לשומרו ופשע בו א' מהם ויצא והזיק אם אינו משתמר אלא בכולן זה שפשע בשמירתו חייב והשאר פטורים דאנוסים הם שלא היו יכולין לשומרו בלא הוא אם משתמר בשאר כולן חייבים ויש מי שאומר דה"מ דכולן כשאמרו לזה שפשע כיון שאינך רוצה לשומרו גם אנו מסולקין משמירתו והרי נעשו כולם פושעים נגד הבעל וכולם חיובים אבל אם לא נסתלקו הנשארים משמירתו והיו יכולין לשומרו בלא הו' הרי הם חייבים שהרי הם קבלו שמירתו עליהם שהבעל מסר שורו להם לכל מי שיכול לשומרו וכיון שנסתלק הוא נתרצו הם לשומרו בלא הוא פיכך הם חייבים והוא פטור.

ח מסר שורו לא' מן הד' שומרים לש"ח או לשומר שכר או לשואל או לנושא שכר מסתמא קבל עליו השומר שלא יזיק ושלא יוזק בד"א בשור סתם אבל אם מכיר בו שהוא נגחן אינו מקבל עליו מסתמא אלא שלא יזיק אבל לא שלא יוזק דמסתמא דמילתא שור נגחן כי מקבל איניש נטורותיה עליה למה שהוא מוחזק מקבל עליה דלא נזיק לאחריני אבל דלא לזקיה אחריני לא מסיק אדעתיה שהרי אין שור מתיצב לנגדו מפחדו ואם לא שמרוהו השומרים כלל ויצא והזיק נכנסו תחת הבעלים וחייבין לשלם תם חצי נזק ומועד נזק שלם והבעלים פטורים ואם אחר שהזיק התם ברשותו של שומר אומר לבעלים הרי שלך לפניך לא אמר כלום שהרי הב"ד לוקחין אותו להשתים לניזק מגופו ואם שמרוהו השומרים שמירה פחותה אם ש"ח הוא ויצא והזיק בקרן אם תם הוא השומר פטור דהא כותה ליה שמירתי דש"ח אינו חייב אלא בפשיעה וכיון ששמרוהו בשמירה פחותה דהיינו בדלת שיכולה לעמוד בפני רוח מצוייה אין עליו להתחזק יותר בשמירתו ודי בכך דלא פשיעה הוא הילכך הוא פטור והבעלים חייבים כמו שכבר אמרנו בסעיף א' שתם צריך שמירה מעולה ולא סגי ליה בשמירה פחותה ואם מועד הוא או שהיזק בשן ורגל גם הבעלים פטורים שהרי כבר אמרנו דמועדים סגי להו בשמיר' פחות' ואם שומר שכר או שוכר או שואל הוא הם לא סגי להו בשמיר' פחותה שהיה להם להתחזק יותר בשמירתו שיהא שמור לבעליו ושמירה פחותה לגבייהו פשיעה היא מידי דהוה אגניבה ואבידה לפיכך הם חייבי' אפי' אם הזיק אחרים הם חייבים אע"ג שאם היה השור גבי בעליו ושמרהו שמירה פחותה היה פטור גבי שאר השומרים חוץ מש"ח כיון דשמירה פחותה היא פשיע' גבייהו לגבי בעלי' הוי נמי פשיעה לגבי ניזק והבעלים פטורים אפי' אין לשומר לשלם אבל אם שמרה שמירה מעולה אפי' הם פטורים ואפי' השואל פטור ואע"ג דשואל חייב באונסין ה"מ לגבי הבעל היכא דהוזקה הבהמה שהוא שואל עליה אבל לעניין יצתה והזיקה גם השואל פטור בשמירה מעולה.

ט מסרו השומר לשומר אחר והוזק חייב דשומר שמסר לשומר אפי' שומר חנם שמסר לשומר שכר חייב כדכתבינן טעמא לעיל סימן צ"א סעיף כ"ו דא"ל את מהימן לי בשבוע' היאך לא מהימן לי בשבוע' לפיכך אם הזיק לאחרים חייב ג"כ השומ' הראשון לשלם לניזק וילך הוא ויעשה דין עם השני ואע"ג דבעל הבית שמסר בהמתו לשומר והזיק לאחרים לא מחייבינן את הבעל הבית ואין לניזק דין עמו שאני התם שכל אחד יש לו רשות למסור בהמתו לשמור למי שירצה לפיכך כיון שהוא לא פשע במה שמסרה לשומר אין לניזק דין אלא עם השומר אבל שומר שמסר לשומר שאי' לו רשות למסור הבהמה לאחר כמ"ש שיכול בעל הבהמה לומר לו אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר כו' את מהימן לי כו' וכיון דחשיב פשיע' נגד בעל בהמה גם השוב פשיעה לנגד הניזק שיכול לומר לו למה לא שמרת אתה ומסרו לאחר שלם לי אתה ותעשה דין עם השני ואף על גב דגבי שואל אמרינן בסעיף הסמוך שאם שמר שמירה מעולה והזיק אחרים פטור ואע"ג דלגבי בעלים חייב אפילו באונסים והרי שמירתו אפילו מעולה חשובה פשיעה לגבי בעלי' ואפי' הכי לא חשיב פשיעה נגד הניזק ,שאני התם שלא חייבתו התירה באונסי' משום שפשע בשמירתו אלא משו' שכל הנאה שלו דינא הוא שיחייב אפילו באונסין אבל חיוב דשומר שמסר לשומר משום פשיעה בשמירתו הוא לפיכך הוי פשיעה אפי' לגבי ניזק נ"ל מ"מ אם ירצה הניזק לתבוע את השני ג"כ הרשות בידו ואם מסרה השומר הראשון לבנו או לבן ביתו או למסעדו הם נכנסו תחת השומר וחייבים ואין לניזק דין עם השומר דכמו שבעל הבהמה אינו יכול לומר גבי אילו אין רצוני כו' שכל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד כמ"ש לעיל סימן רצ"א ה"ג הניזק אין לו דין אלא עמהם והם חייבים ולא השומר הראשון.

י אם הזיק שורו של שואל לשורו של משאיל או איפכא כבר נתבאר בסימן שמ"ז.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה