לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות נזיקין · סימן שפד
דין אדם המזיק שלא בגופו ובו ד' סעיפים.
א כבר ידעת שהאדם הוא אחד מד' אבות נזיקין שחייבה עליו התורה כדכתבנו בריש סי' שע"ה לפיכך אדם המזיק בין בידו בין בשאר גופו או בכחו כגון שזרק אבן או שירה חץ והזיק בו או שפטר מים על חבירו או על הכלים והזיק או שרק ונע והזיק בכוחו או בגיעו בעת שהלכו מכחו הרי זה כמזיק בידו והם תולרות של אדם ודין האב יש להם אבל אם רק הרוק או הגיע והם על הארץ ואח"כ נתקל בהן אדם ה"ז חייב משום בורו ודין בור יש להם שכל תקלה תולדה דבור הוא כמ"ש בדיני בור בע"ה.
ב היה מכה בפטיש ויצא גץ מתחת הפטיש והזיק הרי זה חייב דכחו הוא.
ג בנאי שקבל עליו לסתור את הכותל וסתר ושבר את האבנים חייב שהרי מקלקל האבנים וכן אם הזיק ע"י סתירת הכותל חייב שהיה לו ליזהר היה סותר מצד זה ונפל הכותל מצד אחר פטור דלא מכחו נפל ואם מחמת ההבאה נפל חייב דכחו הוא.
ד החצב שחצב אכן ממקומו ונתנו לסתת והזיק בו הסתת חייב מסרו הסתת לחמר החמר חייב מסרו החמר לכתף הכתף חייב מסרו הכתף לבנאי הבנאי חייב מסרו הבנאי למסדר המסדרו על שורת הבנין המסדר חייב דאע"ג דכולן שותפין הן במלאכה כמ"ש כל מי שהאבן מסורה בידו כחו הוא שהזיק והוא לבדו חייב אבל אם אחר שסדרו המסדר על שורת הבניין נפל והזיק הרי אין כאן גירי דמסדר שכבר יצא מתחת ידו לפיכך אם הם קטלנים כולם הם שותפין במלאכה ועל כולם מוטל לשמור שיהא האבן מסודר ומיושב יפה בתוך החומה וכיון שנפל האבן אחר שיצא מיד המסדר כולם חייבים בהזיק' ואם שכירי יותר הם אינן שותפין במלאכה והאחרון חייב וכולם פטורין.