אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות מקח וממכר › סימן קצב

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות מקח וממכר · סימן קצב

סימן קצא

דין קניין קרקע בחזקה ובו ט"ז סעיפים:

א חזקה קונה בקרקע מנלן שכן אמר להם גדלי' בן אחיקם ושבו בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבה כלומ' דהאי תפשתם קאי על מה שאמר ושבו א"נ מהאי קרא שהוא בתיב בתורה וירשתם אות' וישבתם במה ירשתם בישיבה דהיינו חזקה שיחזיקו בה כיצד מכר או נתן לו בית או שדה כיון שנעל או גדר או פרץ כל שהוא והועיל במעשיו הרי זה קנה.

ב בד"א כשהחזי' בפני המוכר או הנותן ושתק שמקנהו לו בשתיקתו בשעה שמחזי' בו דאם לא כן למה לא מיחה אבל שלא בפניו לא קנה אא"כ אמר לו לך חזק וקני ואם מסר לו המפתח הוי באומר לו לך חזק וקני וכן המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דליו פירש כיסוי הבור הוי כאומר לו לך חזק וקנה דאל"ב למאי מסרו לו.

ג נעל כיצד מכר או נתן לו בית או חצר והיה הפתח פתוח ונעל הלוקח את הפתח וחזר ופתחו קנה ויש אומרים שצריך לנעול במפתח והוא הדין אם עשה מנעול לדלת או שהעמיד דלתית י"א דקנה.

ד גדר כל שהוא כיצד היה שם גדר והיו עולים בו בנחת והוסיף עליו כל שהוא והשלימו לעשרה ונמצא שאין עולים אלא בדוח' ה"ז הועיל וקנה וי"א דאפי' פחות מי' אם היה בזה הענין שמתחלה היו עולין לה בנחת והוסיף מעט עד שאין יכולין לעלות אלא בדוח' אע"פ שהוא עדיין אינו גבוה י' קנה.

ה פרץ כל שהוא כיצד היתה שם פרצה והיו נכנסין בה בדוח' והרחיבה כל שהיו עד שנמצא נכנסים בריוח הרי זה הועיל וקנה.

ו נתן צרור והועיל כגון עסבר בו המים לשדה שלא יצאו לתו' מפני שצריכים להשקותו או נטל צרור והועיל כגון שפתח ובנטילתו הכניס המים לשדה והשקהו קנה וכן כל כיוצא בזה אבל אם ראה אמת המים שוטף באה להזי' הקרקע ונתן צרור ומנעה אין זה קניין אלא מבריח ארי מנכסי חבירו וכן אם נטל צרור ופתח כדי שהמים שנתקבצו בה הרבה יזובו ממנה לא קנה שזה מצוה קעביד וכמשיב אבידה הוא שמציל את חברו מן ההיזק וסילוק ההיז' אינו קניין אלא הבאת התועלת.

ז המוכר או הנותן לחבירו שדה בצד שדהו כיון שזה דש המצר שבין השדות עד שנעשו שתיהן כשדה אחת קנה אבל אם הלך בה לארכה ולרחבה אין הילוך זה מועיל כלום ואם שביל של כרי' מכר לו הואיל ונעשה להילוך קנה בהילוך וכמה שיעור רוחב הדרך שיקנה בהילוכו אם הוא מסויים במחיצות קנה כדי שיגביה רגל ויניח רגל בצדה שכיון שיש שם מחיצות ודאי לא יעלה על דעתו של זה שזה יסתיר בשבילו המחיצות שיכול ליכנס שם עם חבילתו שעל ראשו ולא בקש לקנות אלא בכדי שיוכל ללכת דהיינו שיגביה רגל אחת ויניח דגל אחד' ולא יותר אבל אם אין שם מחיצות קנה ברוחב כדי שתהיה על ראשו חבילה של שריגים ויסוב בה שכן דרך להכניס ולהוציא בה שריגים. וי"א איפכא דכשיש שם מחיצה צריך להניח לו בין המחיצות כדי שיהא על ראשו חבילה של שריגים ויסוב בה ולא יעכבוהו או יזיקוהו המחיצות אבל כשאין שם מחיצות סגי לו שיקנה למטה בקרקע ברוחב כדי שיגביה רגל ויניח רגל ויכול המוכר לזרוע למטה עד שיניח כך רוחב למטה קרקע שהרי יכול הוא לשאת חבילה של שריגים על ראשו למעלה באויר ואינו מעכב על ידו.

ח היתה הקרקע צחיח סלע שאין בה לא גדר ולא פרצה ואינה בת זריעה החזקה שקונה אותה היא שטיחת פירו' או העמדת בהמה שם וכיוצא בזה משאר התשמישים.

ט הציע מצעות בבית או בשדה ושכב עליהם או ערך השולחן ואכל ולא עוד אלא אפילו נתן כליו לתוכו או צבר בו פירות הראוים לצבור קנה.

י המוכר שדה לחבירו ונכנס בה הלוקח וזרעה או מכרה או שאסף בה פירות האילן או זמרן וכן כל היוצא בדברים אלו קנה ואין אחד מהם יכול לחזור בו.

יא וכן אם אסף המוכר סל של פירות ונתן ללוקח קנה לוקח שהרי גלה דעתו שהקנה לו שדה זו קניין גמור ונעשו פירות שלו. ויש אומרים שכל אלו החזקות כגון אכילת פירות והעמדת בהמה וכיוצא בהן אינן קונין בקרקע והכי מסתברא היה גבשושית בשדה ונטלה או גומא וסתמה הוי חזקה ודוקא אם מהני לקרקע אבל אם חפר מעט לא קנה שאין בחפירה תועלת כלום אלא בשדה העומד לחרישה.

יב המובר לחבירו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזי' בא' מהם קנה כולם ואפילו היתה אחת מהם הר גבוה והשנית מצולה והרי אין תשמיש של זה כתשמיש של זה אפ"ה קנה כולם והיינו טעמא דחזקה עדיפא שעושה מעשה בגוף הקרקע וסדנ' דארעא חד הוא בד"א שנתן דמי כולם אבל אם לא נתן דמי כולם לא קנה אלא כנגד מעותיו דאע"ג דחזק' קניין חזק הוא וקונה לבדו בלא כסף כמ"ש בסעיף י"ז הכא שהשדות רחוקות זו מזו במדינות רבות אין קונה אלא כנגד מעותיו לפיכך אם היו הכל במתנה קנה כולם והרבה בתים או בית ושדה דינן כעשרה שדות בעשרה מדינות.

יג וכן בשכירות כיון שהחזיק באחד מהם קנה כולם כל זמן השכירות ושכירות עדיפ' דבשכירות אפילו לא נתן דמי כולם קנה כולם דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף.

יד וכיון דמכר ושכירות שוין הן בדין זה לפיכך היו מקצת קרקעות במכר ומקצת בשכירות כיון שהחזי' באחד מהן בין של מכר בין בשל שכירות קנה הכל.

טו דין מחזי' בנכסי הגר יתבאר בסי' קקע"ה בע"ה.

טז חזקה לחודה בלא כסף ובלא שטר קניא כל היכא דלא עייל ונפק אזוזי דגליה דעתיה דהקנהו לו בחזקה לחודה כיון שאינו מהדר אחר המעות אפילו במקום שכותבין שטר אם לא שהתנה בפירוש אבל אם עייל ונפק אזוזי הרי אנו רואין שלא הקנהו לו אלא משום דצריך לזוזי לפיכך לא קנה עד שנתן דמים.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה