אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות חלוקת שותפות קרקע › סימן קעד

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות חלוקת שותפות קרקע · סימן קעד

סימן קעג

אחים או שותפין או בכור שבאים לחלוק ובו ה' סעיפים.

א האחין או השותפין שבאו לחלוק וליטול כל אחד חלקו אם היה השרה כולה שוה לגמרי אין צריכין שומא אלא חולקין לפי המדה בלבד ואם אמר א' תנו לי חלקי מצד זה כדי שיהא סמוך לשדה אחר שיש לי שם ויהיה הכל שדה א' שלי שומעין לו וכופין אותן על זה שעיכוב בדבר זה מדת סדום הוא אבל אם היה חלק א' ממנה טוב או קרוב לנהר יותר או לדרך ושמו אותה היפה כנגד הרע ואמר תנו לי בשומא שלי מצד זה אין שומעין לו שבזה אין בו משום מדת סדום דמשום טובו הם שמין אותו ביוקר לפיכך אינו נוטל אלא בגורל ואם אמר להם תנו לי בשומ' שלי מצד זה חצי מידתה מצד הרע וטול אתה בצד הטוב כדי שיהא חלקי סמוך לשדה שלי זה ודאי מדת סדום הוא מי שמעכב זה ושומעין לו ואין זה יכול לומר לא בעינא דשונא מתנות יחיה דלאו מתנה יהיב ליה אלא בדמי חולקים ושקיל ליה משום דעדיף ליה זיבורית אחד מיצר' מעידית אתרי מיצרי וי"א אפילו בשדה שכולה שוה לגמרי ואמר אחד תנו לי חלקי מצד זה כדי שיהא סמוך לז שדה שלי אין שומעין לו שאין זה מדת סדום למעכבים שיכולין לומר לא ניתן לך זכות שיש לנו בשדה זו שהרי יש לנו זכות בו כשנחלק בגורל שאם יפול לנו הגורל בין שתי השדות שלך הרשות בידינו שלא נחליף עמך עד שתתן לנו דמים יקרי' אותו זכות אין אנו רוצין לבטלו בשבילך ליתן לך בלא גורל ואין זה מדת סדום דהא נהנין הם בטענה זו ואם יש להם שתי שדות לחלוק ואמר הא' שיחלקו כל שדה ושדה והשני אומר שיחלקו שדה כנגד שדה שומעין לו לזה שאומר לחלוק שדה כנגד שדה דהכי עדיף לשניהם שיהיה חלק כל א' ואחד מצרא בד"א ששתיהן שוות ואין שום עילוי באחת מחברתה ואין נפקותא לחלוק השדות לחצאין אבל אם יש איזה טובה לאחד מהם בשום צד בעולם דנפקא ליה מיניה עילויה כ מחולקין השדות לחצאין כגון שאחת טובה מחברת' וכן אם יש לא' שדה אצל א' מהם ואומר שיחלקו כל אחת לשנים בטענה שאומר אם יחלקו שדה כנגד שדה אולי לא יפול לי חלקי אצל מיצר שלי לכן אני רוצה לחלוק כל שדה ושדה כדי שיגיע לי לפחות חצי חלקי אצל שדה שלי שומעין לו אבל אם אומר הא' אני רוצה שיחלוקו כל שדה ושדה אולי יפול חלקי באמצע ויהיה שמור יותר שאתה תצטרך לשכור אריסין ושומרים שדותיך בשני צדדים ויהיה חלקי שמור ממילא אינה טענה דאטו משום שמירתו נפסיד לזה.

ב בכור שבא לחלוק עם אחיו ילפינן מקרא דכתיב פי שנים שצריכין לתת לו כל חלקו ביחד שכן משמע פי שנים שנים חלקים שהם כפי א' דהיינו חלק א' מדלא כתיב פיות שנים כיצד אם יש להם שדה לחלוק חולקין אותה ג' חלקים ולא יכול הפשוט לומר נפיל הגורל בשלשתן ואם יעלה גורלי באמצע תקח אתה השני חלקים החצונים אלא האמצעי של הבכור ממ"נ ויפילו הגורל על שני חלקים החצונים איזה יעלה לגורלו בד"א כשכולה שוה אבל אם יש בו מקום טוב מחבירו לא אמרינן שיהא כל חלקו במקום הטוב בשומא כנגד המקום הרע כדי שיטול חלקו ביחד אלא יטול חלקו בכל מקום ומקום בטוב וברע ואפילו אם כולה שוה אם יש לו טענה לפשוט כגון שיש להן שתי שדות האחת שני ידות על חברתה והפשוט מצרן לגדולה יכול לומר אחלוק בו בדי שיפול לי חלקי קרוב לשדה שלי אע"פ שלא יטול הבכור כל חלקו ביחד ויש חולקין כיון שהתורה זכתה לו נוטלן לעולם ביחד דס"ל דע"כ קרא להכי הוא דאתא דהא בארץ שוה ק"ל אפילו בלא בכור כי אמר הבו לי אמצראי יהבינן ליה ובכור ה"ל כאלו יש לו ארעא אמצרא דחלק פשוט הילכך יהבינן ליה תרוייהו אחד מיצרי' בקרקע בלא קרא וכי אתא קרא לא איצטריך אלא לקרקע שאינו שוה ויבם שנוטל חלקו וחל' אחיו המת בנכסי אביו אין דינו כבכור ליטול ב' חלקים ביחד אלא ע"פ הגורל אל אשר יצא לו שמה הגורל יטול דלא דמי לבכור שהתורה מיעטו דכתיב והיה הבכור הווייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור כלומר על החלק הנתחדש לו נקרא בכור אבל על החלק שהיה לו בבר לא יתעלה בשביל החלק שנתן לו חלק א' בשביל חלק א' אצל חלק בכורה.

ג ארץ מרובעת שהיה נהר מקיף לה מזרח וצפון והדרך דרום ומערב חולקין אותה באלכסון כדי שיגיע לזה נהר ודרך ולזה נהר ודרך ואם אמר תנו לי החצי שמצד זה מפני שהוא בצד שדי שומעין לו כללו של דבר כל דבר שהוא טוב לזה ואין על חבירו הפסד כלל כופין אותו לעשות דכופין על מדת סדום.

ד שנים שקנו שדה בשותפות אחד שליש ואחד פ' שלישים כשחולקים נוטל ב' שלישים ביחד כיון שקנו אותם כאחד אבל שלשה שקנו שדה בשותפות ושוב קנה האחד חלק חבירו כשבאים לחלוק אינו יכול לכוף את חבירו שיתן לו שני חלקים ביחד כיון ששני החלקים לא היו מתחלה שלו אלא בא מכחו ומכח אחיו שקנה ממנו השליש ולא עדיף מגברא דאתי מחמתיה. שני אחין שמתו והניח כל אחד שני בנים והיו להם שדה בשותפות ובאין לחלוק אותה השדה שהיה של אביהן ושני הבנים של אחד מהן רוצין חלקם יחד בשותפות ובני האחר רוצים כל אחד חלקו לבדו כגון זה וראי כופין על מדת סדום ועושין על ארבע חלקים שנים כנגד שנים ומטילין גורלות שנים ולוקח אחד מהאחים שרוצים ביחד גורל א' שהם שני חלקים ויזכו בהם ושני חלקים הנשארים יטילו גורל שני האחים שאינם רוצים ביחד וא' נוטל גורל א' מהקלפי ויזכה בו ומיד זכה הא' בחלק הנשאר אבל אם היו מתחלה ארבע אחין שלא באו השנים מכח אחד אין צריכין ליתן להם חלקם ביחד וי"א דאפילו בזה כופין על מדת סדום.

ה האחים שבאו לחלוק ושמו החלקים ה כנגד זה ובאו להטיל שלשה גורלות וא' מהם חפץ בא' מן החלקים ומעלה אותה בדמים ואומר אני אתן בו יותר כך וכך על מה ששמאוהו או אתם תקחו אותו בכך וכך ששומעין לו ואם אינם רוצים באותו עילוי יטלנו הוא בלא גורל. ויש חולקין.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה