לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות חזקת מטלטלין · סימן קלו
מי שנתחלפו כליו בבית האומן או בבית האבל או בבית המשתה ובו ב' סעיפים:
א מי שנתחלפו לו כליו בבית האומן הרי זה ישתמשו בהן עד שיבא בעל הכלי ויטול את שלו דתלינן שמא אדם אח' נתן טליתו לאומן למוכרן וטעה האומן ומכר טלית זה במקומו וכשבא זה ושאל טליתו מהאומן ידע שטעה ונתן לו בעבורה טליתו של האחר שצוה לו למכור ואין כאן תשמיש שלא מדעת וא"ת מ"מ היאך משתמש בה ע"י מסיר' האומן והלא אם לא יאות הלוקח בטליתו של הלה יכול להחזיר לו הטלית ונמצא משתמש בטלית של המוכר שלא מדעתו יש לומר כיון שהמוכר היה דחוק למעות ומכר טליתו אינו מקפיד אם ישתמשו בו אחרים שגם הוא משתמש במעות ודוקא שנתנה לו האומן בעצמו שכיון שניתן לו רשות למוכרו ונתחלף לו הוי השימוש כמו מדעתו והוא כמו שלוחו של המוכר להשתמש בו אבל אם נתנו לו אשתו ובניו לא שהם אינם שלוחיו ואינו רשאין להרשות להשתמש בו ואפי' האומן בעצמו דוקא שאמר לו הילך טלית סתם שאפשר שגם היא הוה מסתפק בו ואמר אפילו אינו טליתו של זה ואני החלפתיו לו יהא לו רשות להשתמש בו אבל אם אמר הילך טליתך לא שודאי טעה ואמר שהוא טליתו של זה ולא הרשהו להשתמש בו אם יודע שאינו טליתו ואם הוא שוה יותר על שלו כשיבא בעלה בשבילה יתן לו העודף או יחזיר לחבירו טליתו והוא יתן לזה דמי הטלית שלו שנמכר ואם יבא בעל הטלית ויאמר לא צויתי לאומן למכור טליתי ולא לקחתי ממנו שום דמים נאמן ויקח טליתו מיד זה אם יש לו עדים שזה הטלית היה שלו או יתן בו סימן דנהי שאנו תולין שצוה לאומן למוכרו היינו כל זמן שהדבר ספק אבל כשבא בעל הטלית וטוען ברי נאמן.
ב נתחלפו לו כליו בבית האבל או בבית המשתה לא ישתמש בהן דהוי משתמש שלא לדעת בעליו שנקרא גזלן וכשיבא בעל החפץ צריך ליתנו לו אע"פ דשלו נאבד דמה יעשה זה שמוצא שלו אצלו והוא אינו יודע שלו היכן הוא וכן הדין כובסת המכבסת לרבים והביאה לאחר שאינו שלו צריך להחזירו למי שהוא שלו אע"ג דשלו נאבד ולא ישתמש בזה כלל.