לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות גניבה · סימן שנח
דברים האסורים לקנות מהרועי' ומשומרי' פירו' ומבעלי אומנות ובו י"ב סעיפים:
א כל דבר שחזקתו שהוא גנוב אסור ליקח אותו שלא להחזיק ידי עוברי עבירה כמ"ש למעלה וכן אם חזקת שרוב אותו הדבר הוא נגנב אין לוקחין אותו לפיכך אין לוקחין מן הרועים צמר דסתם רועים גזלנים הם ותולשין צמר מן צאן בעלי בתים שהם רועין ומוכרין אותם וכן חלב אין קונין מהם שחולבין בהמות של בעלי בתים שהם רועין וכן טלאים וגדיי' אין לוקחין מהם שהם גונבים אותם מן העדר שלהם ומוכרין אות' ואומרים לבעלי בתים שמת או נאבד ודוקא ביישוב אין לוקחין אבל במדבר לוקחין מפני שטורח הוא לב"ה להביאו ליישוב ומניחו ומוחל לו לרועה ומותר ליקח מן הרועי' ד' צאן או ד' גיזו' של צמר מעדר קטן או ה' מעד' גדול שאין חזקתו שהוא גנוב דכיון שהוא כ"כ הרבה מרתת הרועה לגונבו שמא ירגיש הב"ה וודאי שלו הן כללו של דבר כל שהרוע' מוכרו אפי' אם היה ב"ה מרגיש בו מותר ללוקחו ואם לאו אסור.
ב אין לוקחין עצים אז פירות משומרי פירות או עצים אלא בזמן שהם יושבים בפרהסיא על פתח הגינה והסלים והמשקל לפניהם כדרך כל אדם בשלו שאין זה דרך גניבה אבל אם מוכרין אחורי הגינה דרך גניבה הוא ואסור.
ג וכולן שאמרו ללוקחין שיטמינו הדבר שמוכרין אסור בכל עניין.
ד ומותר ליקח מהאריס לפי שיש לו חלק בפירות ומשלו הוא מוכר בד"א בסתם דתלינן לומר שכבר חלקו ומחלקו מוכר אבל אם ידוע לנו שלא חלק אסור ליקח ממנו ואין אנו תולין לומר ודאי ימכור אלו ויתן לב"ה אחרים כנגדו שנחשדין דמורו היתר לומר שאני עושה שמירה מעלייתא וכה"ג.
ה אין לוקחין מן הנשים ומן העבדים ומן הקטנים אלא דברים שחזקתן שהן שלהם מדעת הבעלים כגון בגליל לוקחין מהם כבלי פשתן שמפני שרוב עסקן בפשתן תלינן שמרצון בעל' מוכרתו וכן עגלי' בשרון וכן בכ"מ ומקום לפי עניינו ולוקחין בצים ותרנגולים בכ"מ מכל אדם וכולם שאומרים הטמן אסור מעשה באש' אחת שהחזיק' בשל יתומים וגזרו שלא ישא אותה שום אדם כדי שלא להחזיק ידי עוברי עבירה.
ו לוקחין מהבדרין זתים במדה ושמן במדה אבל לא זתים מועטים ושמן מועט שחזקתן גנובים וכן כל כיוצא בזה.
ז מוכין שהכוב' מוצי' כשרוחץ הבגד אין דרך ב"ה להקפיד עליה] והן שלו אבל אותן שהסורק מוציא כשסורק הבגד בקוצים הן הרבה וב"ה מקפיד עליהם ואסור לקנות ממנו.
ח דרך אורגי בגדים לארוג בשפת הבגד ג' חוטין והן של הכובס כי דרכו ליטלן ואם הן יותר מג' כולן לב"ה ואם הם ממין אח' כגון שחור על גבי לבן אפי' הן יותר מג' הן של הכובס.
ט החייט ששייר מהחוט כדי משיכת מחט וכן אם שייר מן המטלית כשחותכין אותו להשוותו ג' אצבעות על שלש אצבעות הן של ב"ה פחות מכאן הוא שלו.
י ניסורת שהחרש מוציא במעצד וכן היוצא מתח' המקדח ומתחת הרהיטני והנגרר במגרה הוא שלו ומה שמוציא בכשיל וכן הנפסק במגרה הוא של ב"ה ודוקא שקבל לעשות בביתו אז מוחל לו דברי' קטנים כאל' מפני שטורח לב"ה להביא' ולנושאם לתוך ביתו אבל אם עוש' בבית ב"ה הכל לב"ה וכן בכל שאר המלאכו' כל שב"ה מקפיד עליו הוא של ב"ה ושאינו מקפיד עליו הוא של פועל.
יא ובכל הדברים הולכים אחר מנהג המדינה. י
יב כל אומן שמכר דבר מהדברים שאינו שלו מהלכות מדינה כגון מוכין שמוכרן הסורק במקום שנהגו שיהיה של ב"ה אסור ליקח ממנו אבל לוקחין ממנו כר מלא מוכין מ"ט דקנינהו בשינוי ואע"ג דק"ל שינוי החוזר לברייתו אינו שינוי הכא שאני שאין זה גזל ודאי אלא מספק אתה בא לאוסרו וכיון שכן בשינוי כל שהוא מותר וכן כל כיוצא כזה מותר ואם מכר האומן דברים שהם שלו בהלכות מדינה לוקחין ממנו ובכולם אם אמר לקונה הטמן אסור דהדברים אלו מוכיחים שגנוב הוא אתו.