לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות גזילה · סימן שסח
דין המציל מיד הלסטים ישראל או גוי ובו סעיף אחד:
א המציל מיד ליסטין ישראל הרי אלו שלו דמסתמ' נתייאשו הבעלים ממנו ואם יודע שלא נתייאשו חייב להחזיר אבל המציל מיד ליסטין גוי או מוכס גוי חייב להחזיר שסתם הדבר שלא נתייאשו הבעלים ואם ידוע שנתייאש הרי אלו שלו ומפני מה אמרו סתם ליסטים ישראל נתייאשו הבעלים סתם גוי לא נתייאשו הבעלים מפני שהבעלים יודעים שהגוים מוציאין מיד הגזלן אע"פ שאין שם עדים שגזל אלא בראיות רעועות ובאומד הדעת לפיכך אינם מתייאשין שאומרים היום או למחר את אתבענו בדיניהם ואוציאם ממנו אבל בגזלן ישראל שצריך לתבוע אותו בדנינו צריך עדות גמורה וראיה ברורה שגזלו וזה קשה להביא לפיכך מתייאש ממנו מיד ולא יתבענו. אבל סתם גניבה הוי יאוש אפילו בגוי דכיון דגונב בסתר ואין רואה מתייאשין הבעלים מיד שאינו יודע מי גנבו ולפי זה הקונה מן הגנב לא היה צריך להחזיר הגניבה אלא א"כ ידענו שלא נתייאש שהרי קנאה ביאוש ושנוי רשות כמ"ש לעיל סי' שנ"ג. מיהו עכשיו נהנו להחזיר כל גניבה ומנהג זה יש לו סמך מן התורה שאין לשנותו שכן אמרו חז"ל מנלן דמנהגא מילתא היא שנאמר אל תסיג גבול רעיך אשר גבלו ראשונים לפיכך איזלשנות מן המנהג וכמו שנתבאר לעיל סימן שנ"ו ואין חלוק ביה בין גנב לגזלן דבכל עניין מחזיר לו דמיי ונוטל את שלו כן נראה למורי וכן נהנו וע"ל סי' דל"ו דין הקונה קרקע גזילה.