אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות גזילה › סימן שסב

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות גזילה · סימן שסב

סימן שסא

השביחה הגזילה ממילא ביד הגזלן ובו יג"ס:

א גזילה שלא נשתני' אלא היא כמו שהיתה אע"פ שנתייאשו הבעלים ממנה ואע"פ שמת הגזלן והרי היא ביד בניו כבר אמרנו דרשו' יורש כרשות האב דמיא ולא מקרי שינוי רשו' ויאוש לחוד לא קנ' והרי היא חוזרת לבעליה בעצמה ואם נשתני' ביד הגזלן אע"פ שעדיין לא נתייאשו הבעלים ממנה קנאה בשינוי ואינו מחזירה אלא משלם דמיה כשעת הגזילה.

ב נתייאשו הבעלי' ממנה ולא נשתנית אלא השביחה הגזלן ושבח אינו שינוי נהי דגוף הגזילה לא קנה דיאוש לחוד אינו קונה השבח מיהא קנה הגזלן מפני תקנת השבים ואינו משלם אלא כשעת הגזילה וכשמחזיר לו הגזילה שמין לו השבח לגזלן ונוטלו מן הנגזל.

ג מכרה הגזלן או נתנה במתנה אחר שנתיישו הבעלים אע"פ שלא נשתנית הגזילה הרי יש כאן יאוש ושינוי רשות ואינה חוזר' בעצמה מיד הלוקח שקנאה הלוקח ביאוש ושינוי רשות וע"ל סימן שנ"ה.

ד גזל והשביחה ביד הגזלן לפני יאוש חוזרת בשיניה דכל היכא דאית' לפני יאוש ברשות דמרה אשבח ואם השביח' ומכר או הוריש לפני יאוש מה שהשביח הוריש ומה שהשביח מכר וקנה הלוקח או היורש את השבח דתקנה תקינו ליה רבנן ליורש וללוקח ונוטל דמי השבח מהנגזל ומחזיר לו את הגזילה וחוזר הנגזל ונוטל דמי השבח מהגזלן שהרי לא נתייאש וכל שכן אם הלוקח או היורש השביחו' שתקנו לו רבנן שלא יפסיד ונוטלין השבח מן הנגזל אבל נ"ל שאז אין הנגזל חוזר על הגזלן שהרי לא הושבחה בידו נ״ל.

ה מכרה הגזלן לגוי והשביחה הגוי חוזר השבח לבעלים דלגוי לא עשו רבנן תקנתא.

ו חזר ומכרה הגוי לישראל אחר שהשביחה זה מבעי' בגמרא מי אמרינן כיון דמעיקרא ישראל והדר ישראל עכדי רבנן תקנתא או דלמא כיון דאיכא גוי באמצע לא עבדי ליה רבנן תקנתא ונשארה בתיקו לפיכך אזלינן לחומרא ואמרינן הואיל והגזלן ישראל וזה שבידו הוא גם כן ישראל אע"פ שהיה גוי באמצע קנה הישראל השני את השבח דהואיל ונשאר בגמרא בספק אמרינן אם תפש הנגזל אין מוציאין מידו.

ז כבר נתבאר שהגזילה שהשביחה אחר יאוש או אחר שנשתנית השבח לגזלן אע"פ שהשביחה מאליה כיצד גזל פרה ונתעבר' אצלו בין שילדה קודם שתבעו בדין בין שעדיין לא ילדה גזל רחל ונטענ' אצלו בין שגזזה קודם שתבעו בדין בין שעדיין לא גזזה הואיל ונתייאשו הבעלים משלם כשעת הגזילה והשבח של הגזלן לפיכך אם ילדה וגזזה הגיזה והולד של גזלן ומחזיר הבהמה ואם עדיין לא ילדה ולא גזזה שמין לו ונוטל את השבח מהנגזל ומחזיר את הבהמה כמות שהיא.

ח גזל פרה מעוברת ונתייאשו הבעלים ואח"כ ילדה רחל טעונה ונתייאשו הבעלים ואחר כך גזזה משלם דמי פרה העומד' לילד ודמי רחל העומד' ליגזז דאע"ג דיאוש כדי לא קנה השבח שהשביח אע"פ שבא מאליו קנה מפני תקנת השבי' וע"ל סי' שנ"ד סעיף א' ואם לפני יאוש ילד' או גזזה הרי הגיזו' והוולדו' של בעלים ואפי' גזלה ריקנית ונטענ' או נתעבר' ביד הגזלן הואיל ולא נתייאשו הבעלים ולא נשתנית הגזילה אע"ג שהגזלן חייב באונסיה עדיין היא ברשות הבעלים וברשות דמרה אשבח כל זה הוא דעת הרמב"ם וע"ל ריש סימן שנ"ד ושנ"ו שיש חולקין וס"ל דאפי' שינוי החוזר לברייתו כגון עפר ועשאו לבנים או עצים משיפים ועשאם כלים אע"ג דלעניין שינוי גוף הגזילה לא קנה כדלעיל בסימן ש"ס שבח מיהא קנה ומחזיר לו את הגזילה ושמין לו ומשלם לגזלן את השבח.

ט במה דברים אמורים בשבח הבא מאליו כגון גיזות ולדות אבל אם היתה כרוש' והוציא עליה הוצא' ופטמה אפי' לפני יאוש נוטל מהנגזל שבח הפיטם וכן כל כיוצא בזה משבח שיש בה הוצאה שהוא של גזלן.

י גזילה שלא נשתנית ולא נשתבחה אלא שהוקרה אע"פ שנתייאשו הבעלים ממנה הרי היא חוזרת לבעלים ואין לגזלן בה כלום דברשות דמרה הוקרה ולא תקנו לגזלן את השבח של אחד יאוש אלא כגון שבח גיזות וולדות אבל שבח של היוקר אם מחזיר הגזילה בעיניה אינו זוכה בו לפי' הגוזל חבית של יין מחבירו והיה בשעת הגזילה שוה דינר והוקרה אצלו ועמדה בארבעה ושבר' בידים או שתאה או מכר' או נתנה במתנה לאחר משלם ארבע כמו שהיתה שוה בשעה שהוציא' מן העולם שהרי אלו הניחה ולא הוציא' מן העולם היה צריך להחזירה כמו שהיא והרי באות' שעה עדיין ברשות בעליה קיימת וההי' שעת' דקא תבר לה או דקא שתי לה הוא דגזיל מיני' ובב' ידעת דדינא היא שכל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה ואם נשברה מעצמה או נאבדה אינו משלם אלא דינר דהא השתא לא עביד ולא מידי אמאי קמחייב' ליה אההיא שעתה דגזלה וההי' שעתה לא היתה שוה אלא דינר.

יא ואם היתה שוה בשעת הגזילה ארבע ובשעת הוצא' מן העולם אינה שוה אלא דינר בין נשברה מאליה או נאבדה בין ששתאה או שברה בידים משלם ד' כמו שהיתה שוה בשעת גזילה כדילפינן לעיל סי' שנ"ד סעיף ג' אמר קרא גניבה וחיים שנים ישלם אחייה לקרן כעין שגנב ע"ש וכן כל כיוצא בזה.

יב הגוזל אשכול של תמרים ובו חמשים תמרים ואם ימכרו כולם ביחד אינו שוה אלא מ"ט פרוטות ואם ימכרו כל א' בפני עצמה ישוו חמשים אינו משלם לו אלא מ"ט ואין הנגזל יכול לומר אני הייתי מוכרם אחד אחד דהא גזלן כאחד וכל הגזלנים אינם משלמין אלא כשעת הגזילה.

יג הגוזל כלי ושכרו אין אומרים יתן השברים וישלו' עליהם אלא צריך ליתן לו כלי שלם או דמיו והשברים הם שלו ואם ירצו הבעלים לקבל השברים ושישלי' לו עליהם שומעין לו כמ"ש טעמא לעיל סי' שנ"ד סעיף א'.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה