לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות גביית מלוה · סימן קא
מגבין לבעל חוב מעות או מטלמלין ואם תלה מעותיו בגוי ואם יש עליו חובו' לגוים ובו י"א סעיפים:
א בא לפרוע אם יש לו מעות צריך ליתנם לו ואינו יכול לדחותו אצל מקרקעי או מטלטלי דסתם מלוה לחבירו או בל משא ומתן שבין הבריות בכל דבר אין דעתם מסכמת לישא וליתן או להלוות אלא ע"מ שיתן לו מעות אם יהיו לו מיהו אם ידוע שאין לו מעות לנתבע א"צ לטרוח ולמכור כדי ליתן לו מעות אלא נותן לו מה שיש לו ואם אין ידוע לנו אם יש לו מעות או אין לו והוא אומר שאין לו אין משביעין אותו על זה ואפילו חזינן שיש לו מעות והוא אומר אינם שלי אלא של פלו' לא משבעי' ליה אבל מחרימין על כל מי שיודע שיש לו מעות והיכא דאמר אין לי מעות ונמצא שקרן קנסוהו דתו לא מהימן בזה החוב לומר אין לי מעות אלא צריך למטרח ולמזבן ולהביא מעות וכן אם נראה לב"ד שהוא משקר ויש לו מעות ואינו רוצה לתת מעות בפרעונו כופין אותו שיתן מעות וע"ל סעיף ז וח'.
ב ואם אין לו מעות ויש מטלטלי וקרקעות וחפץ המלוה יותר במטלטלין מבקרקע צריך ליתן לו מטלטלין שהוא פירעון חריף ונקל למכור וכמעט דהוו כמו פירעון מעות מיהו אין המלוה יכול לומר איני רוצה במטלטלין אלו אלא באלו אלא הנתבע נותן לו איזה מטלטלין שירצה דבמטלטלי כל מיני מיטב הוא ונקל למוכרן זה כמו זה לכך צריך התובע ליטול מאיזה שיתן לו' הנתבע.
ג אם יש לו מעות וקרקע או מעות ומטלטלין והלוה אומר לפורעו במעות אין המלוה יכול לומר איני רוצה מעות אלא קרקע או מטלטלין כיון דתחלת משא ומתן שביניהם מסתמא לא היתה דעת שניהם אלא ע"מ לתת מעות אם יהיו לו ולאו כל כמיניה דמלוה לומר שיתן לו מה שלא היה דעתו מתחלה והיה לו להתנות וכן אם אין לו מעות אלא קרקע ומטלטלין והלוה רוצה ליתן לו מטלטלין אין המלוה יכול לומר איני רוצה אלא קרקע דמסתמא מתחלה היתה דעת שניהם שאם לא יהיו לו מעות שיתן לו מטלטלין.
ד ואם אין לו אלא קרקע ובא ליתנה לו ואמר המלוה איני רוצה אותה ואיני מבקש ממך עתה כלום אלא אמתין עד שיהיו לך מעות הדין עם המלוה וע"ל סי' ע"ד סעיף ו' היו מעות הלוה מופקדין ביד אחר מוציאין אותן ונותנין למלוה אבל אם היו בידם בהלואה אין מוציאין מידם קודם הזמן.
ה אם יש ללוה שטרי חובות על אחרים יכול להגבותם לו וישומו אותם כפי מה שהוא הלוה אם הוא אלם ובפי מה שהם נכסיו עידית או זיבורית ואפי' יש לו שאר מטלטלין יבול להגבות לו שטרו' בשוויים דשטרו' ושאר מטלטלין שוין הן. י"א דמוכר סחורה או מטלטלין לזמן בשטר אינו מורידו לשומא כלל אלא שנותן לו מעות במו שהתנה ומאותה מטבע שהתנה וכן בדין דאנן סהדי שאין זה מוכר מטלטלין וסחורתו ע"ד שיקבל קרקע או סובין דבשלמא בהלואה למיגמל עמו חסד קמכיון וזה ג"כ בכלל ג"ח הוא שנוטל ממנו שמא מש"כ בסחור' ולפי טעם זה יראה שגם במלוה שאמרו מורידו לשומא לא אמרו אלא במלוה סתם בטובת הנאה לגמול עמו חסד אבל המלוה לחבירו למחצית שכר שאין כוונתו אלא להנאת עצמו להרויח ג"כ אינו מורידו לשומא אלא בכל מה שהתנה צריך לקיימו דכל תנאי שבממון קיים.
ז אם יש לו מעות ללוה ותולה אותם בגוי והמלוה חושש שהם שלו ואומר כן כדי לדחותו מחרימין על כל מי שיודע לו ממון או מעות וי"א שאם הלוה אמוד אין שומעין לו וכופין אותו ליתן מעות.
ח ואם נודע שהממון שלו ותלה אותה בגוי ואינו יכול שוב ליתן לו פי הגוי מעכב כופין אותו למכור קרקע וליתן לבעל חובו מעות, וכן אם הדבר ידוע שיש לגוי ערעור על נכסי הלוה וירא המלוה ליטול קרקע מיראת ערעורו של גוי צריך הלוה לטרוח ולמכור וליתן המעות.
ט וכל מה שיתן לו מקרקעי או מטלטלין ישומו לו כפי מה שיובל למוכרן מיד אפילו בביתו ולפי השעה ולפי הזמן ולא שיצטרך לחזור למוכרו בעיירות ובשווקי' או לעכבו עד שימצאו לו קונים או שיתייקר דא"כ נעלת דלת בפני לווין. וגם השמאין ששמין ביוקר מכדי שוין לימכר מיד הם מקלקלין בדין ועוברי' משום לא תעשו עול ולא תטה משפט וגו' ג"ל.
י מגבין למלוה כל המטלטלין שימצאו ללוה ואם לא יספיקו המטלטלין מגבין לו קרקע אח' שיחרימו על כל מי שיש לו מטלטלין או על כל מי שיודע שיש לו מטלטלין ואין מביאין לב"ד וא"צ לישבע שהרי אין עליו אלא טענת שמא. וכיון שאין לו עוד מטלטלין גובין כל הקרקע שיש לו אפילו הוא משועבד לכתובת אשה או לב"ח שקדם מגבין לזה מיד ואם יבא הראשון ויטרוף יטרוף.
יא היו לו מטלטלין או קרקע ויש עליו חובת לגוים ואומר הרי כל נכסי משועבדים לגוים ואם יעלו אותם ישראל יבואו הגוים ויאסרו אותי ואהיה בשביה אין שומעין לו ואין משגיחין לו אלא יגבה הישראל חובו ואם יאסרוהו גוים הרי כל ישראל מצווין לפדותו.