לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות אפותיקי · סימן קיט
המכר כל שדותיו ולוה שהתנה שיגבה מן העידית ובו ו' סעיפים:
א ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון בבת אחת בשטר אחד וחזר שמעון ומכר שדה אחת ללוי והיא בינונית ולא נשאר בינונית אחרת ביד שמעון וכבר ידעת דב"ח דינו בבינוני' לפיכך אם בא ב"ח לגבות רצה גובה מבינונית שביד לוי שהוא עיקר שיעבודו ולא היה לו ללוי לקנותו רצה גובה ממה שביד שמעון דאע"ג דעיקר שיעבודיה ביד לוי מצי אמר ליה לשמעון אתה נכנסת תחת ראובן בשעבודי ועליך מוטל לשלם לי לא אטריח אני לוי לדון עמי שהרי הניח לי מקום לגבות לא מיבעיא שיכול לג לגבות הזיבורית שביד שמעון דמגרע גרע מדינו אלא אפילו לא נשאר ביד שמעון אלא עידית יכול לגבותו ממנו מן הטעם שאמרתי בד"א שגובה מלוי כגון שלקח בינונית שהוא עיקר שיעבודו של ב"ח אבל אם לקח עידית או זיבורית אינו יכול לגבות ממנו דמצי למימר ליה להכי טרחי וזבינא ארעא דלא חזי לך שלא תחזיר עלי וכן אם נשאר בינונית ביד שמעון אינו יכול לגבות מלוי אפי' אם לקח בינוני' דמצי למימר ליה להכי טרחתי והנחתי לד מקום אצל שמעון לגבות ממנו כדינך בבינונית. וכל זה לא איירי אלא כשקנאם שמעון בבת אחת אבל אם קנא' בזה אחר זה וקנה זיבורית באחרונה אינה גובה מלוי דאמר ליה לוי כשקנה שמעין את זו שאצלי הניח לך בני חורין אצל ראובן בעל חיבך ואין גובין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין דכשם שאם היתה עדיין הבינונית ביד שמעון היה דוחה אותו אצל זיבורי' מן הטעם הזה שקנאו באחרונה כך לוי יכול לדחותו אצל זיבורית שנשארה ביד שמעון שהיתה בת חורין באחרונה דהא לוי בא מכח שמעון וכל מה ששמעון יכול לטעון גם לוי יכול לטעון דמה מכר ראשון לשני כל זכית שתבא לידו ומה שאמרנו היכא דקנה לוי בינונית ולא נשאר בינונית אמרת ביד שמעון דרצה מלוי גובה משום דקנה עיקר שיעבודו אע"ג דאלו לקחה לוי לבינונית זו מראובן והניח אצלו זיבורית לא יכול ב"ח דראובן לחזור על לוי כדתנן אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין ואפילו הן זיבורית התם הוא דראובן ב"ח הוא ואמור רבנן מפני תיקון העולם בל זמן שיש אצל ב"ח כדי חובו לא יטרוף לקוחות אבל כאן שמעין לאו בעל חובו הוא ואף עליו מכח טירפא הוא בא ולא שייך לגביה תקון העולם.
מלוה שהתנה עם הלוה שיגבנה מעידית שבנכסיו ומכר העידית ושייר בינונית וזיבורית אין הבעל חוב גובה מן העידית שמכר אלא מעידית מה שבידו דעדיין בן חורין הוא לא דהיינו מבינונית שלו.
ג מי שהיו לו עידית ובינונית וזיבורית והיה עליו ניזקין וב"ח וכתובת אשה וכבר ידעת דניזקין דינן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית ומכרן לג' בני אדם באחד ביום א' במקום שאין כותבין שעות כולם נכנסו תחת הבעלים וגוב' ניזוק בעידות ואע"פ דניזקין מלוה ע"פ נינהו דהא לית ליה שט' וק"ל מלוה ע"פ אינ' גובה ממשעבדי ניזקין שאני דהוא מלוה הכתובה בתורה ומלוה הכתובה בתורה בכתובתה בשטר דמיא ויש מתרצין שניזקין קול יש להם יותר ממלוה בשטר לפיכך טורפין אף ממשעבדי עבדי שהרי לא אמרו שהמלוה ע"פ אינו גובה מהם אלא מפני שאין לה קול והכא הא יש לה קול לכך גובה הניזק מן הלוקח בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית ואם טען כל לוקח ולוקח לזה שבא לטרוף ממנו אני לקחתי תחלה והנחתי לך מקום לגבות ממנו יש מי שאומר ששומעין לו כיון שהוא ספקו אינו יכול לגבות עד שיביא ראיה מי שקנה באחרונה בו ביום כגון אם יש בשטר קנין כל שקדם לו הקנין אפי' שעה אחת זכה תחלה ונשאל לעדים ויעידו ואם אין שם קנין ויש שם עדים למי הגיע שטרו תחלה ולמי נמסר לו קודם הוא זכה ויש מי שאומר שכיון שאינו ניכר מתוך השטר שהרי שלשתן ביום א' קנו ואין כותבין שעות קנין שלשתן לא חל אלא עד סוף היום ואז חלו שיעבוד כולם כאחד.
ד מכרן לג' בזה אחר זה בג' ימים או ביום א' ומת השעות בשטר אם אין בתובעין דין קדימה כגון שזמנן קולם ליום אחד א"נ לאחר שנתחייב לכולם קנה וכתב לכולם דאקנה דחל שיעבוד כולם בבת אחת כולם גובין מן האחרון לא הספיק גובין משלפניו לא הספיק גובין שלפני פניו ואם שטרו של אחד מהם קודם לחבירו ובאין לגבות כאחד כל מי ששטרו קודם יגבה מן האחרון תחלה בין אם הוא עידית או בינונית או זיבורי' והמאוחר ממנו גובה משלפניו והמאוחר ממנו גובה משלפני פניו ואם הניזקין קודמין ואחריו ב"ח ואחריו כתובת אשה הניזקין קודמין לגבות מן האחרון אפי' הוא זיבורית וב"ח משלפניו אפילו הוא עידית וכתובת אשה משלפני פניו אפילו הוא עידי עידית ואין הניזקין יכולין לו' א"כ הורע כוחינו שכך היא דדין נותן מי שקדם שיעבודו צריך לגבות תחלה ואינו יכול לגבות אלא מן האחרון ואם יבא לגבות משלפניו יאמר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו מיהו אם הניזק יפייס ללקוחות הראשונים שיניחו לו לגבו' מהם ולא יאמרו לו הנחנו לך מקום לגבות ממנו לא יוכלו ב"ח ואשה לעכב ולומר כבר נסתלק שיעבודך מהם כיון שהניח בני חורין אצל המוכר וכיון ששטרך מוקדם אתה צריך לוקח מבני חורי הניח אצל המוכר משום דאמר להו ניזק כולהו משעבדי דידי נינהו אלא שחכמים תקנו לטובת הלקוחות שאין גובין מהן כל זמן שיש בני חורין וכיון שהם מחלו תקנתם שתקנו לטובתם אתם מה לכם עמי אני אקח מאיזה מהם שארצה.
ה מכרן לאחד בזו אחר זו אם לקח זיבורית באחרונה יכול לדחות כולם לגבי הזיבורית שהיה בני חורין בעת שקנה העידית והבינונית לפיכך כולם גובין מן הזיבורית לא הספיק גובין משלפניה לא הספיק גובין משלפני פניה ל"ש אם המוכר מת או קיים ואם קנאם בבת אחת או בזו אחר זו ולקח עידית באחרונה אם המוכר עדיין חי כולם צריכים ליקח מן הזיבורית ולא יוכל לומר אדרבה כיון שהעידית היה בני חורין באחרונה נגבה כולנו מן העידית א"נ כיון שקנית כולם בבת אחת שיעבוד כולנו בבת אחת עליך ונכנס אתה תחת הבעלים להגבות לנו לכל א' כדינו ומשום שיוכל לומר להם אי שקליתו כולכ' מזיבורית שקליתו ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורית למריה ויהיה עכשיו הזיבורית בני חורין ותגבו כולכם ממנו שהרי אין נפרעין ממשועבדין במקום שיש בני חורין ולא יוכלו למימר ליה לכי תהדר אבל עדיין לא החזרתו ולא נגבה מן הזיבורית כל זמן שלא החזרתו שכל מה שאדם יכול לעשות לתועלתו אנו ואין באילו כבר עשה דהא ודאי יעשנו ומי יעכב בידו שלא יחזירנו לו בכתיבה ומסירה בכל הלכותיו ואי בהחזרת השטר לחודיה לא נתבטל המקח בכך לכך צריך כתיבה ומסיר' כדין מוכר שטר לחבירו הילכך אנו רואין כאלו כבר החזירו ומגבה לכולם מן זיבורית ואם מת המוכר דלא מצי למימר מהדרנא שטר' ליתמי שלא יועיל לו כלום אף אם יחזירנו להם שאם יחזירנו להם הוי לגבי דידהו כאלו קנו אחרי מות אביהם ויתמי לא יפרעו חובות אביהם ממה שקנו אחרי מות אביהם ואז הוי דינא הכי אם לקח זיבורית באחרונה כולן גובין ממנה כמ"ש בתחלת הסעיף ואם לקח עידית באחרונה יקחו כולן כדינן וא"צ להגבות לכולן מן העידית אע"ג שהיה בני חורין באחרונה משום שיאמר להם כלום תקנו חכמים שאין גובין מנכסים משועבדים במקו' שיש בני חורין אלא משום תקנת הלקוחות אנא לא ניחא לי בהאי תקנה שלא כדינא ואם לקח בינונית באחרונה ב"ח נוטל בינונית כדינו והוא היה בן חורין באחרונה וכתובת אשה מגבה מן הזיבורית כדינא שיאמר לה דינך בזיבורית ולא ניחא לי בתקנתם שאמרו אין גובין ממשעובדין במקום שיש בני חורין ולניזקין יאמר איפכא ניחא לי בתקנתם שאמרו אין גובין ממשועבדים בו' והרי בינונית היו בני חורין באחרונה לפיכך מגבה לו ממנה דבכולן יד התובע על התחתונה שבא להוציא והמ"עה ויד הנתבע שהוא מוחזק על העליונה.
ו מכרן לאחד בזו אחר זו ומכר לו עידית באחרונה וחזרו הלוקח ומכר בינונית וזיבורית ושייר העידית אצלו כולם באין וגובין מן העידית שבידו שהיה בן חורין באחרונה ואין שיעבוד כולן אלא עליו דהשתא לא מצי למימר הדרנא שטרא כו' או לא ניחא לי בתקנת' דרבנן כו' שהרי אין הבינוני' והזיבורית בידו ואם מכר עידית ושייר בינונית וזיבורית לפניו לא אמרינן ביון שהיתה עידית בן חורין באחרונ' יבואו כולם ויטרפו מלוקח שני שלקח שיעבודם אלא גובין כל א' בדינו ניזקין טורפין העידי' מלוקח שני ומן הבינוני' וזיבורית ששייר לפניו גובה ב"ח מבינוני' וכתובת אשה מזיבורית וטעמא שגם הם אינן טורפן העידית שהיה בני חורין באחרונה משום דאמרינן מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו וכיון דאי אתו לגבי לוקח ראשון בעוד העידית היה בידו הוה מצי מגבה להו מבינונית וזיבורית שבידו ואע"פ דכי זבין בינוני' וזיבורית אכתי עידית בני חורין הואי ואין נפרעין מנכסי' משועבדי' כל זמן דאיכא בני חורין מצי אמר להו לא ניחא לי בהאי תקנתא לפיכך לוקח שני נמי מצי אמר להו לב"ח ולכתוב' אשה גבו מבינונית וזיבורית שביד מלוקח ראשין דכי זבין לוקח שני אדעתא דכל זכות דהוה ליה לראשון בגוה זבין אבל לניזקין לא יוכל לדחות וטורף ממנו שגם הלוקח הראשון לא היה יכול לדחותו אצל דבר אחר וא"כ ליכ' הכא מה מכר ראשון לשני כל זכות כו' וטורף ממנו.