אור ברסלב

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות אפותיקי

הלכות גביית חוב מן היתומים

סימן קיז

דין העושה שדהו או עבדו אפותיקי ובו ז" ס':

א העושה שדהו לב"ח או לאשתו בכתובתה אפותיקי סתם שכתב להם אם לא אפרע אותך תגבה מזו ושטפה נהר פירוש שהמים צפים לעולם עליה שהיא מקלקלת לגמרי הרי זה גובה משאר נכסים ולא אמרינן נסתחפה שדהו שהרי לא כתב להם שיגב' דוקא מזו אלא אם לא אפרע אותה כו' וממילא משמע שגם שאר נכסיו משועבדים לו לפיכך אם מכרו המכר קיי' שכל זמן שימצ' בני חורין אינו טור' אות' כמו שה"ה בשאר משועבדים מיהו כ"ז שהיא בידו אהני מה שעשא' אפותקי שאינו יכול לסלקו בנכסים אחרים רק במעות ממ"ש לו אם לא אפרע לך בו' ויש חולקין גם בזה ואומרי' שיכול לסלקו אפי' בשאר נכסים אפי' היא בידו שגם זה בכלל לשון דאם לא אפרע לך כז' כלומר שאם לא יפרע לו ויצטרך לכופו שיפרע לו יכול ליקח ממנו את זו בע"כ ואם עשאו אפותיקי מפורש שאמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו אינו יכול לסלקו בשאר נכסים אלא או בזו או במעות שהרי לא מכרו לו לגמרי והברירה ביד הלוה ולפי' אם שטפה נהר נסתחפה שדהו ואינו גובה משאר נכסים ואם מכרה או משכנה לאחר הרי זו מכורה עד שיגיע זמן הפרעון וכשיגיע זמן הפרעון טורפה אפילו יש ללוה שאר נכסים בני חורין.

ב משכונ' אם משכנ' לו סתם דינ' כאפותיקי סתם ואם פירש לא יהא לך פרעון אלא ממנה דיניה באפותיקי מפורש.

ג עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה ממנו וכן שאר מטלטלין מפני שאין להם קול ולא מצי לקוחו' ליזהר ואפי' ידע הלוקח שעשאו אפותיקי כגון שהיה עד באותו מלוה אפי' הכי אין המלוה' גובה ממנו דלא פלוג רבנן.

ד וכן לענין קדימה אפי' עשה מטלטלין אפותיקי אפילו מפורש בשטר לראשון וקדם מלוה מאוחר וגבאן זכה והו' שלא שעבדם לו אגב קרקע שאם שיעבד לו אגב קרקע אם קדם מלוה מאוחר וגבאן לא זכה.

ה עשה עבדו אפותיקי אפי' בסתם ומכרו בעל חוב גובה ממנו מפני שיש לו קול שהעבד עצמו מגיד לכל שעשאו רבו אפותיקי והיה להם ללקוחות להזהר.

עבד שעשאו רבו אפותיקי ושחררו אע"פ שכתב לו לא יהיה לך פרעון אלא מזה יוצא לחירות ואין לרבו שני עליו כלום דשחרור מפקיע מידי שיעבוד שהרי לא היה גופו קנוי לו אלא שיעבוד בעלמא היה לו עליו והמלוה גובה חובו מנכסים אחרים של הלוה מפני שהוא מזי' שיעבודו של חבירו וכאלו הזיקו אחר דמי דאע"ג שאין זה היזיק ניכר שהרי שלו לפניו מ"מ מחייבינן ליה מדינא דגרמי וכותב עליו שט"ח על הלוה וגובה וטור' מזמן זה השטר שהשטר הראשון כבר נפרע ע"י שחרורו וזה נתחייב מחמת שהוא מזי' בדיני דגרמי ואע"ג שכבר הוא משוחרר מרבו ראשון כופין את המלוה שגם הוא ישרדנו ויכתוב לו שטר שיחרור מפני תיקון העולם שלא ימצאנו בשו' ויאמר לו עבדי אתה ויוציא לעז על בניו.

ז ובן הקדש טפקיע מידי שיעבוד שאם הקדיש הלוה נכסיו אין המלוה גובה מהם בד"א כשהקדישן קדושת הגוף כגון ששיעבד לו מטלטלין אגב מקרקעי והיה כהן שור והקדישו למזבח אבל קדושת דמים לא אלים כ"כ ואינו מפקיע אלא יפדנו המלוה בדבר מועט כדי שלא יאמרו הקדש יוצא לחולין בלא פדיון אם יגבנו המלוה בלא פדיון וה"ל זילזולא להקדש לכך פודה אותו בדבר מועט וגם אותו המעט של הפדיון חייב הלוה מדינא דגרמי ומוסיפנו על החוב ויגבנו עם שאר החוב לפיכך האידנא דמסתמא אין קדושת דגוף אין הקדש מפקיע מיד שיעבוד דמסתמא לא הקדיש אלא לדמיו אבל אם אסרו באחד מאיסורי הנאה הוי כמו קדושת הגוף ומפקיע מידי שיעבוד כגון ההוא איצטלא דפרסיה אמיתנא שיקבר עמו הרי אסרו בהנאה ואין ב"ח גובה הימנו.

סימן קיח

הכותב ללוקד שני דין ודברי' אין לי עמך ובו ד' סעיפים.

א לוה שהיה לו שתי שדות ומכרן לשנים זה אחר זה וכתב המלוה ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך וקנו מיניה דבלא קנין אינו מסולק מן השדה בדברים בעלמ' ובשקנו מידו הרי אינו יכול לטרו' השדה מן השני בחובו שכבר סיל' עצמו ממנו לפיכך אינו יכול לשרוף גם מן הראשון שהרי יכול לומר לו הנחתי לך מקום לגבות אצל בעל חובך מהנכסי' שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שסלקת עצמך מהם גם את שלי אין לך עליהם כלום. וה"ה אשה בכתובתה אם כתב' לשני דין ודברים אין לי עליך וקנו מידה אבדה כתובתה ואינה יכול לטרו' אבל אם כתב כן לראשון טורף מן השני דהא סלוקו אינו מעלה ואינו מוריד לגבי שני דבלאו הכי היו חוזרים עליו שלא היה שיעבוד' על הדא שון שהרי הניח להם בני חורין ואם הראשון מכר הקרקע שקנה לאחר אינו יכול לטורפה גם מן האחר כמו שלא היה טורפה אם נשארה ביד הראשון דמה מכר ראשון לשני כל זכו' שהיה לו בה ואע"פ שלא כתב לראשון בפי' דין ודברי' אין לי עמך ולא על באי כחך לפי שיאמר לו השני אי שתקת שתקת ואי לא דדרנא שטרא למריה

ב בד"א שלא היה החוב כנגד שתי השדות אלא כנגד אח' מהם אבל היה חובו כנגד מה שקנו שניהם כגון שחובו מאתים ומכר לראשון שדה שוה מנה ולשני ג"כ שדה שוה מנה וכתב לשני וקנו מיניה דין ודברים אין לי עמך דעכשיו אין הלוקח ראשון יכול לטעון הנחתי לך מקום כו' דבלאו הכי גם השני משועבד לו והרי ב"ח טורף השרה הראשונה שונה מלוקח ראשון זלוקח דראשון יש לו אחריותו על השני וטורף מן השני השדה השנייה שהרי קנה אחריו ובא מלוה וטורף גם אותו מלוקח ראשון שהרי עדיין יש לו חובו עליו ובא לוקח שני ומוציאה מן המלוה שהרי כתב לו דין ודברים כו' ולוקח רא ראשון חוזר וטורף משני וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם. וכן הדין באשה | בכתובתה כשתהיה הכתובה כנגד שתי השדות.

ג וכן הדין אם החוב מנה ומכר לשני לקוחות לכל אחד במנה וכתב הבעל חוב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך ונמצא השדה שקנה הראשון אינו של המוכר הרי הראשון שון טורף מהשני קנה אחריו ובעל חוב טורף מהראשון והשני טורף מב"ח וחוזר חלילה עד שיעשו פשרה.

ד וכן אם היתה אותה שדה שקנה הראשון אפותיקי לבעל חוב אחד מוקדם הרי אותו ב"ח טורפה מהראשון וראשון טורף מהשני וב"ח האחרון טורף מהראשון ולוקח שני טורף מב"ח האחרון שהרי כתב לו דין ודברים אין לי עמך כו' וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה. "

סימן קיט

המכר כל שדותיו ולוה שהתנה שיגבה מן העידית ובו ו' סעיפים:

א ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון בבת אחת בשטר אחד וחזר שמעון ומכר שדה אחת ללוי והיא בינונית ולא נשאר בינונית אחרת ביד שמעון וכבר ידעת דב"ח דינו בבינוני' לפיכך אם בא ב"ח לגבות רצה גובה מבינונית שביד לוי שהוא עיקר שיעבודו ולא היה לו ללוי לקנותו רצה גובה ממה שביד שמעון דאע"ג דעיקר שיעבודיה ביד לוי מצי אמר ליה לשמעון אתה נכנסת תחת ראובן בשעבודי ועליך מוטל לשלם לי לא אטריח אני לוי לדון עמי שהרי הניח לי מקום לגבות לא מיבעיא שיכול לג לגבות הזיבורית שביד שמעון דמגרע גרע מדינו אלא אפילו לא נשאר ביד שמעון אלא עידית יכול לגבותו ממנו מן הטעם שאמרתי בד"א שגובה מלוי כגון שלקח בינונית שהוא עיקר שיעבודו של ב"ח אבל אם לקח עידית או זיבורית אינו יכול לגבות ממנו דמצי למימר ליה להכי טרחי וזבינא ארעא דלא חזי לך שלא תחזיר עלי וכן אם נשאר בינונית ביד שמעון אינו יכול לגבות מלוי אפי' אם לקח בינוני' דמצי למימר ליה להכי טרחתי והנחתי לד מקום אצל שמעון לגבות ממנו כדינך בבינונית. וכל זה לא איירי אלא כשקנאם שמעון בבת אחת אבל אם קנא' בזה אחר זה וקנה זיבורית באחרונה אינה גובה מלוי דאמר ליה לוי כשקנה שמעין את זו שאצלי הניח לך בני חורין אצל ראובן בעל חיבך ואין גובין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין דכשם שאם היתה עדיין הבינונית ביד שמעון היה דוחה אותו אצל זיבורי' מן הטעם הזה שקנאו באחרונה כך לוי יכול לדחותו אצל זיבורית שנשארה ביד שמעון שהיתה בת חורין באחרונה דהא לוי בא מכח שמעון וכל מה ששמעון יכול לטעון גם לוי יכול לטעון דמה מכר ראשון לשני כל זכית שתבא לידו ומה שאמרנו היכא דקנה לוי בינונית ולא נשאר בינונית אמרת ביד שמעון דרצה מלוי גובה משום דקנה עיקר שיעבודו אע"ג דאלו לקחה לוי לבינונית זו מראובן והניח אצלו זיבורית לא יכול ב"ח דראובן לחזור על לוי כדתנן אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין ואפילו הן זיבורית התם הוא דראובן ב"ח הוא ואמור רבנן מפני תיקון העולם בל זמן שיש אצל ב"ח כדי חובו לא יטרוף לקוחות אבל כאן שמעין לאו בעל חובו הוא ואף עליו מכח טירפא הוא בא ולא שייך לגביה תקון העולם.

מלוה שהתנה עם הלוה שיגבנה מעידית שבנכסיו ומכר העידית ושייר בינונית וזיבורית אין הבעל חוב גובה מן העידית שמכר אלא מעידית מה שבידו דעדיין בן חורין הוא לא דהיינו מבינונית שלו.

ג מי שהיו לו עידית ובינונית וזיבורית והיה עליו ניזקין וב"ח וכתובת אשה וכבר ידעת דניזקין דינן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית ומכרן לג' בני אדם באחד ביום א' במקום שאין כותבין שעות כולם נכנסו תחת הבעלים וגוב' ניזוק בעידות ואע"פ דניזקין מלוה ע"פ נינהו דהא לית ליה שט' וק"ל מלוה ע"פ אינ' גובה ממשעבדי ניזקין שאני דהוא מלוה הכתובה בתורה ומלוה הכתובה בתורה בכתובתה בשטר דמיא ויש מתרצין שניזקין קול יש להם יותר ממלוה בשטר לפיכך טורפין אף ממשעבדי עבדי שהרי לא אמרו שהמלוה ע"פ אינו גובה מהם אלא מפני שאין לה קול והכא הא יש לה קול לכך גובה הניזק מן הלוקח בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית ואם טען כל לוקח ולוקח לזה שבא לטרוף ממנו אני לקחתי תחלה והנחתי לך מקום לגבות ממנו יש מי שאומר ששומעין לו כיון שהוא ספקו אינו יכול לגבות עד שיביא ראיה מי שקנה באחרונה בו ביום כגון אם יש בשטר קנין כל שקדם לו הקנין אפי' שעה אחת זכה תחלה ונשאל לעדים ויעידו ואם אין שם קנין ויש שם עדים למי הגיע שטרו תחלה ולמי נמסר לו קודם הוא זכה ויש מי שאומר שכיון שאינו ניכר מתוך השטר שהרי שלשתן ביום א' קנו ואין כותבין שעות קנין שלשתן לא חל אלא עד סוף היום ואז חלו שיעבוד כולם כאחד.

ד מכרן לג' בזה אחר זה בג' ימים או ביום א' ומת השעות בשטר אם אין בתובעין דין קדימה כגון שזמנן קולם ליום אחד א"נ לאחר שנתחייב לכולם קנה וכתב לכולם דאקנה דחל שיעבוד כולם בבת אחת כולם גובין מן האחרון לא הספיק גובין משלפניו לא הספיק גובין שלפני פניו ואם שטרו של אחד מהם קודם לחבירו ובאין לגבות כאחד כל מי ששטרו קודם יגבה מן האחרון תחלה בין אם הוא עידית או בינונית או זיבורי' והמאוחר ממנו גובה משלפניו והמאוחר ממנו גובה משלפני פניו ואם הניזקין קודמין ואחריו ב"ח ואחריו כתובת אשה הניזקין קודמין לגבות מן האחרון אפי' הוא זיבורית וב"ח משלפניו אפילו הוא עידית וכתובת אשה משלפני פניו אפילו הוא עידי עידית ואין הניזקין יכולין לו' א"כ הורע כוחינו שכך היא דדין נותן מי שקדם שיעבודו צריך לגבות תחלה ואינו יכול לגבות אלא מן האחרון ואם יבא לגבות משלפניו יאמר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו מיהו אם הניזק יפייס ללקוחות הראשונים שיניחו לו לגבו' מהם ולא יאמרו לו הנחנו לך מקום לגבות ממנו לא יוכלו ב"ח ואשה לעכב ולומר כבר נסתלק שיעבודך מהם כיון שהניח בני חורין אצל המוכר וכיון ששטרך מוקדם אתה צריך לוקח מבני חורי הניח אצל המוכר משום דאמר להו ניזק כולהו משעבדי דידי נינהו אלא שחכמים תקנו לטובת הלקוחות שאין גובין מהן כל זמן שיש בני חורין וכיון שהם מחלו תקנתם שתקנו לטובתם אתם מה לכם עמי אני אקח מאיזה מהם שארצה.

ה מכרן לאחד בזו אחר זו אם לקח זיבורית באחרונה יכול לדחות כולם לגבי הזיבורית שהיה בני חורין בעת שקנה העידית והבינונית לפיכך כולם גובין מן הזיבורית לא הספיק גובין משלפניה לא הספיק גובין משלפני פניה ל"ש אם המוכר מת או קיים ואם קנאם בבת אחת או בזו אחר זו ולקח עידית באחרונה אם המוכר עדיין חי כולם צריכים ליקח מן הזיבורית ולא יוכל לומר אדרבה כיון שהעידית היה בני חורין באחרונה נגבה כולנו מן העידית א"נ כיון שקנית כולם בבת אחת שיעבוד כולנו בבת אחת עליך ונכנס אתה תחת הבעלים להגבות לנו לכל א' כדינו ומשום שיוכל לומר להם אי שקליתו כולכ' מזיבורית שקליתו ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורית למריה ויהיה עכשיו הזיבורית בני חורין ותגבו כולכם ממנו שהרי אין נפרעין ממשועבדין במקום שיש בני חורין ולא יוכלו למימר ליה לכי תהדר אבל עדיין לא החזרתו ולא נגבה מן הזיבורית כל זמן שלא החזרתו שכל מה שאדם יכול לעשות לתועלתו אנו ואין באילו כבר עשה דהא ודאי יעשנו ומי יעכב בידו שלא יחזירנו לו בכתיבה ומסירה בכל הלכותיו ואי בהחזרת השטר לחודיה לא נתבטל המקח בכך לכך צריך כתיבה ומסיר' כדין מוכר שטר לחבירו הילכך אנו רואין כאלו כבר החזירו ומגבה לכולם מן זיבורית ואם מת המוכר דלא מצי למימר מהדרנא שטר' ליתמי שלא יועיל לו כלום אף אם יחזירנו להם שאם יחזירנו להם הוי לגבי דידהו כאלו קנו אחרי מות אביהם ויתמי לא יפרעו חובות אביהם ממה שקנו אחרי מות אביהם ואז הוי דינא הכי אם לקח זיבורית באחרונה כולן גובין ממנה כמ"ש בתחלת הסעיף ואם לקח עידית באחרונה יקחו כולן כדינן וא"צ להגבות לכולן מן העידית אע"ג שהיה בני חורין באחרונה משום שיאמר להם כלום תקנו חכמים שאין גובין מנכסים משועבדים במקו' שיש בני חורין אלא משום תקנת הלקוחות אנא לא ניחא לי בהאי תקנה שלא כדינא ואם לקח בינונית באחרונה ב"ח נוטל בינונית כדינו והוא היה בן חורין באחרונה וכתובת אשה מגבה מן הזיבורית כדינא שיאמר לה דינך בזיבורית ולא ניחא לי בתקנתם שאמרו אין גובין ממשעובדין במקום שיש בני חורין ולניזקין יאמר איפכא ניחא לי בתקנתם שאמרו אין גובין ממשועבדים בו' והרי בינונית היו בני חורין באחרונה לפיכך מגבה לו ממנה דבכולן יד התובע על התחתונה שבא להוציא והמ"עה ויד הנתבע שהוא מוחזק על העליונה.

ו מכרן לאחד בזו אחר זו ומכר לו עידית באחרונה וחזרו הלוקח ומכר בינונית וזיבורית ושייר העידית אצלו כולם באין וגובין מן העידית שבידו שהיה בן חורין באחרונה ואין שיעבוד כולן אלא עליו דהשתא לא מצי למימר הדרנא שטרא כו' או לא ניחא לי בתקנת' דרבנן כו' שהרי אין הבינוני' והזיבורית בידו ואם מכר עידית ושייר בינונית וזיבורית לפניו לא אמרינן ביון שהיתה עידית בן חורין באחרונ' יבואו כולם ויטרפו מלוקח שני שלקח שיעבודם אלא גובין כל א' בדינו ניזקין טורפין העידי' מלוקח שני ומן הבינוני' וזיבורית ששייר לפניו גובה ב"ח מבינוני' וכתובת אשה מזיבורית וטעמא שגם הם אינן טורפן העידית שהיה בני חורין באחרונה משום דאמרינן מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו וכיון דאי אתו לגבי לוקח ראשון בעוד העידית היה בידו הוה מצי מגבה להו מבינונית וזיבורית שבידו ואע"פ דכי זבין בינוני' וזיבורית אכתי עידית בני חורין הואי ואין נפרעין מנכסי' משועבדי' כל זמן דאיכא בני חורין מצי אמר להו לא ניחא לי בהאי תקנתא לפיכך לוקח שני נמי מצי אמר להו לב"ח ולכתוב' אשה גבו מבינונית וזיבורית שביד מלוקח ראשין דכי זבין לוקח שני אדעתא דכל זכות דהוה ליה לראשון בגוה זבין אבל לניזקין לא יוכל לדחות וטורף ממנו שגם הלוקח הראשון לא היה יכול לדחותו אצל דבר אחר וא"כ ליכ' הכא מה מכר ראשון לשני כל זכות כו' וטורף ממנו.

סימן קכ

הזורק חובו סתם או בתור' גיטין וזרקו ונאבד ובו ב' סעיפים:

א מעות ההלואה לאחר שהלוה לו הם באחריות הלוה עד שיגיעם ליד המלוה או ליד שלוחו ואם זרקו בפניו ונאבדו חייב ל"מ סתם אלא אפילו אמר לו המלוה ללוה זרוק לי חובי ברה״ר וזרקו אפי' קרוב למלוה ונאבדו חייב דמסתמ' זרוק ושמור קאמר ליה אבל אם אמר לו המלוה זרוק לי חובי והפטר וזרקו אפי' רחוק למלוה ונאבדו קודם שיגיע לידו פטור שהרי הרשהו ופטרו בכך כיון שאמר הפטר אפי' ברחוק אליו קאמר שהפט' ולא יוכל למימר משטה הייתי בך אמר לו זרוק לי חובי בתיר' גיטין דינו כמו בגט שאם היו המעות קרובו' ללוה עדיין הם באחריותו ואם נאבדו משם חייב היו קרובות למלוה נפטר הלוה מחצה על מחצה אם אבדו משם או נגנבו משלם הלוה מחצה כיצד זרק לו לתוך ד' אמותיו של מלוה פטור הלוה דארבע אמותיו קונות לו חוץ לד' אמותיו אם המלוה יכול לשומרו ולא הלוה פטור ואם הלוה יכול לשומרו ולא המלוה הלוה חייב שניהם יכולים לשומרו הוה ליה מחצה על מחצה ושניהם חייבים אבל שניהם אין יכולין לשומרו הוה כזורק כאלו למקום האבוד וחייב הלוה.

ב בד"א בסתם שלא גלה המלוה דעתו שאינו רוצה לקבלם לפיכך אם זרקו לו ונאבד חייב שאומר לו אלו נתתם לי הייתי שומרם אבל אם אמר לו הלוה הילך מעותיך ולא רצה המלוה לקבלם וזרקם לפניו אם הוא במקום שמלוה משתלמת לשם נפטר וא"צ להביאם לב"ד דפרעון בע"כ פרעון הוא וכן אם אמר לו הנה מעותיך צרורי' בביתי בא וטול מעותיך והלה מסרב מלקחתם ונגנבו או נאבדו פטור הלוה אא"כ פשע בהם ונגנבו או נאבדו ע"י פשיעתו ויש חולקין בזה. אם פרע לאשת המלוה אם היא בת דעת נפטר הלוה בכך כאלו נתנו לו בעצמו דידה כידו ראובן שהיה חייב לשמעון וכשהגיע זמן פרעון אמר לו שמעון שיתעסק בהן למחצית שכר ונאנסו אח"כ ביד הלוה חיי' בכל האונסין כמו בתחלה מאחר שהיו תחלה באחריותו לא נשתנ' מחמ' דבור בעלמ' בלא מעשה קנין.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה