לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות אפותיקי · סימן קיז
דין העושה שדהו או עבדו אפותיקי ובו ז" ס':
א העושה שדהו לב"ח או לאשתו בכתובתה אפותיקי סתם שכתב להם אם לא אפרע אותך תגבה מזו ושטפה נהר פירוש שהמים צפים לעולם עליה שהיא מקלקלת לגמרי הרי זה גובה משאר נכסים ולא אמרינן נסתחפה שדהו שהרי לא כתב להם שיגב' דוקא מזו אלא אם לא אפרע אותה כו' וממילא משמע שגם שאר נכסיו משועבדים לו לפיכך אם מכרו המכר קיי' שכל זמן שימצ' בני חורין אינו טור' אות' כמו שה"ה בשאר משועבדים מיהו כ"ז שהיא בידו אהני מה שעשא' אפותקי שאינו יכול לסלקו בנכסים אחרים רק במעות ממ"ש לו אם לא אפרע לך בו' ויש חולקין גם בזה ואומרי' שיכול לסלקו אפי' בשאר נכסים אפי' היא בידו שגם זה בכלל לשון דאם לא אפרע לך כז' כלומר שאם לא יפרע לו ויצטרך לכופו שיפרע לו יכול ליקח ממנו את זו בע"כ ואם עשאו אפותיקי מפורש שאמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו אינו יכול לסלקו בשאר נכסים אלא או בזו או במעות שהרי לא מכרו לו לגמרי והברירה ביד הלוה ולפי' אם שטפה נהר נסתחפה שדהו ואינו גובה משאר נכסים ואם מכרה או משכנה לאחר הרי זו מכורה עד שיגיע זמן הפרעון וכשיגיע זמן הפרעון טורפה אפילו יש ללוה שאר נכסים בני חורין.
ב משכונ' אם משכנ' לו סתם דינ' כאפותיקי סתם ואם פירש לא יהא לך פרעון אלא ממנה דיניה באפותיקי מפורש.
ג עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה ממנו וכן שאר מטלטלין מפני שאין להם קול ולא מצי לקוחו' ליזהר ואפי' ידע הלוקח שעשאו אפותיקי כגון שהיה עד באותו מלוה אפי' הכי אין המלוה' גובה ממנו דלא פלוג רבנן.
ד וכן לענין קדימה אפי' עשה מטלטלין אפותיקי אפילו מפורש בשטר לראשון וקדם מלוה מאוחר וגבאן זכה והו' שלא שעבדם לו אגב קרקע שאם שיעבד לו אגב קרקע אם קדם מלוה מאוחר וגבאן לא זכה.
ה עשה עבדו אפותיקי אפי' בסתם ומכרו בעל חוב גובה ממנו מפני שיש לו קול שהעבד עצמו מגיד לכל שעשאו רבו אפותיקי והיה להם ללקוחות להזהר.
עבד שעשאו רבו אפותיקי ושחררו אע"פ שכתב לו לא יהיה לך פרעון אלא מזה יוצא לחירות ואין לרבו שני עליו כלום דשחרור מפקיע מידי שיעבוד שהרי לא היה גופו קנוי לו אלא שיעבוד בעלמא היה לו עליו והמלוה גובה חובו מנכסים אחרים של הלוה מפני שהוא מזי' שיעבודו של חבירו וכאלו הזיקו אחר דמי דאע"ג שאין זה היזיק ניכר שהרי שלו לפניו מ"מ מחייבינן ליה מדינא דגרמי וכותב עליו שט"ח על הלוה וגובה וטור' מזמן זה השטר שהשטר הראשון כבר נפרע ע"י שחרורו וזה נתחייב מחמת שהוא מזי' בדיני דגרמי ואע"ג שכבר הוא משוחרר מרבו ראשון כופין את המלוה שגם הוא ישרדנו ויכתוב לו שטר שיחרור מפני תיקון העולם שלא ימצאנו בשו' ויאמר לו עבדי אתה ויוציא לעז על בניו.
ז ובן הקדש טפקיע מידי שיעבוד שאם הקדיש הלוה נכסיו אין המלוה גובה מהם בד"א כשהקדישן קדושת הגוף כגון ששיעבד לו מטלטלין אגב מקרקעי והיה כהן שור והקדישו למזבח אבל קדושת דמים לא אלים כ"כ ואינו מפקיע אלא יפדנו המלוה בדבר מועט כדי שלא יאמרו הקדש יוצא לחולין בלא פדיון אם יגבנו המלוה בלא פדיון וה"ל זילזולא להקדש לכך פודה אותו בדבר מועט וגם אותו המעט של הפדיון חייב הלוה מדינא דגרמי ומוסיפנו על החוב ויגבנו עם שאר החוב לפיכך האידנא דמסתמא אין קדושת דגוף אין הקדש מפקיע מיד שיעבוד דמסתמא לא הקדיש אלא לדמיו אבל אם אסרו באחד מאיסורי הנאה הוי כמו קדושת הגוף ומפקיע מידי שיעבוד כגון ההוא איצטלא דפרסיה אמיתנא שיקבר עמו הרי אסרו בהנאה ואין ב"ח גובה הימנו.