אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות אונאה ומקח טעות

הלכות מקח וממכר

סימן רכז

עד כמה הוי מחילה או חזרת האונא' ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו ובו ל"ט סעיפים:

א אסור להונות לחבירו בין במקחו בין בממכרו ואיזה מהם שאינה את חבירו בין לוקח בין מוכר עובר בלאו דכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה וגו' אל תונו איש את עמיתו וגו' מיהו אין לוקין על לאו זה אפי' עבר עליו במזיד והתראה משום שניתן להשבון שהו' בכלל השב תשיב דגזילה שחייב להחזירו כמ"ש לפנינו וכל לאו שניתן להשבון אין לוקין עליו שהשבתו עושה כאלו לא עבר עליו ואין כאן מלקות.

ב וכמה תהיה האונאה שיה' חייב להחזיר שיעורו חז"ל שהוא שתות בשוה משום דקים להו לחז"ל שפן הוא דרך מקח וממכר שאין הלוקח ולא המוכר יכולין לכוין דמי המקח בצמצום ואיזה מהם שנתאנה עד שתות דרכן למחול זה לזה והמקח קיים וא"צ להחזיר לו כלום אבל שתות בשוה בין במקח בין שתות במעות אין דרך למחול אלא המקח קיים וצריך להחזיר לו האונאה דהיינו אותו השתות כיצד הרי שמכר שוה שש בחמש הרי נתאנה המוכר בשתות שיווי המקח אע"פ שבטעות הוא חומש שהוא יותר משתות או שמכר שוה ז' כו' שנתאנה המוכר בשתות במעות אע"ג שהוא פחות משתות בדמי המקח שהרי הוא שביעית מדמי המקח וכן אם מכר שוה ה' בו' שנתאנה הלוקח בשתות במעות והוא יותר משתות בשוויו המקח או שמכר שוה ו' בז' שנתאנה הלוקח בשתות בשווי המקח והוא פחות משתות במעות בכל א' מאלו המקח קיים וחייב המאנה להחזיר אונאה למתאנה שאין דרך למחול כל כך.

ג וכל מה ששיעור חז"ל הוא בדוקא לפיכך דוקא בשתות בשוה המקח קיים וצריך להחזיר האונאה אבל אם היתה האונאה פחות מזה אפי' בכל שהו' המקח קיים מכל וכל ואין צריך להחזיר כלום ודאי מחל כיצד אם מכר שוה ס' דינר בחמשים דינר ופרוטה או בע' דינר פחות פרוטה שאין כאן אונאה אלא שתית פחות פרוטה המקח קיים וא"צ להחזיר כלום שכל פחות משתות דרך הבל למחול בו.

ד היתה האונאה יתירה על השתות כל שהוא כגון שמכר שוה ס' בנ' פחות פרוטה או בע' ופרוטה אין כאן חזרה אלא ביטול מקח שיכול המתאנה להחזיר החפץ אם ירצה וזה יחזיר לו מעותיו ואם אינו רוצה להחזיר החפ' אלא רוצה בקיום המקח ותובע אונאתו מן המאנה יכול המאנה לומר לא אחזיר לך אונאתך אלא או יתבטל המקח לגמרי או יתקיים לגמרי ויעמוד כל א' בשלו אבל אם המתאנה רוצה לעמוד במקחו ואינו שואל אונאתו אין המאנה יכול לבטלו דא"ל המתאנה שהרי אם לא איניתני לא היית יכול לחזור בך לבטל המקח ועכשיו משום שאיניתני ועברת' על לאו דלא תונו יהא לך כח לחזור בך א"כ יהא חוט' נשכר בתמיה מכר לו שוה נ"א בס' או שוה ס' בנ"א דהשת' ליכ' הכא שתות בשוה לא במקח ולא במעות דגבי שוה נ"א בס' דנתאנה לוקח פחות משתות במעות ויותר משתות במקח ואם ניזול בתר מעות הוי מחילה אם ניזול בתר מקח הוי ביטול מקח וגבי שוה ס' בנ"א הוי איפכ' דנתאנה מוכר בפחות משתות במקח וביותר משתות במעות בכגון זו אזלינן לעולם בתר אונאת המקח הן לעניין המחילה הן לעניין ביטול המקח שעיקר הטעות דטעו אינשי הו' במקח ולא במעות לפיכך מכר שוה נ"א בס' בטל המקח ושוה ס' בנ"א הוי מחילה כן כתב מורי מהדמא"י ז"ל ותימ' הוא דהא אמרי' לעיל סעיף ב' שוה ג' בס' המקח קיים ומחזיר אונאה כ"ש נ"א בס'.

אין המאנה חייב להחזיר עד שתהא האונאה יתר על פרוטה דיתר על פרוטה אין דרך למחול במקח אם הוא שתות במקח אבל אם היתה פרוטה בשוה כגון שלא היה כל המקח אלא ו' פרוטות אין צריך להחזיר דמסתמא מחיל וי"א אפילו פרוטה בשוה חייב להחזיר שאינו מוחל אלא מה שהוא שוה פחות משוה פרוטה במקח קטן כזה.

ו יש להסתפק אם אסור לכתחלה להונות לחבירו אפילו פחות משתות אם יש בו ש"ו דכיון שיודע שאין מקחו שוה כל כך לא יונה אותו אפי' בפחות מש"פ דרחמנא אמר' אל תונו משמע דבכל דבר שיש בו שיווי ממון הזהירה תורה שלא יונה את חבירו אלא שחכמים אפרו דעל שתות הני מחול כדכתיבנא טעמא ב ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וחזר שמעון ומכרה לראובן באחריות וב' ב"ח של ראובן לטרוף אותה ממנו אינו יכול לחזור על שמעון דנהי דאחריות דעלמ' קבל עליו שמעון לראובן שאם יטרפוה ממנו שישלם לו אחריות של ראובן עצמו מי קבל עליו שהרי כשהבעל חובו טורפו ממנו הוי כאלו הו' עדיין בידו שהרי מה שחייב לו ישנה בידו אבל אם בא כ"ח של יעקב אביו של ראובן ושרפה מיד ראובן אע"פ שהו' ירשה מיעקב אביו ואח"כ מכרה לשמעון של' באחריות וחזר שמעון ומכרה לראובן באחריות חוזר ראובן וגובה כל הדמים משמעון דב"ח דיעקב ככ"ח דעלמ'.

ג המוכר שדה לחבירו שלא באחריו' דנפשי' שלא יה' הוא המוכר ותו' החוזר ומוציאו ממנו כיצד כגון אשה המוכרת מנכסי בעלה לצורך מזונותיה שאין האחריות על אשה שאם בא ב"ח של בעלה וטרפה אין הלוקח חוזר עליה אל' על היתומים כשהיא באה אח"כ לגבות כתובתה אע"פ שהי' בזה כשאר ב"ח של בעלה ושיעמודה על כל נכסי בעלה מ"מ אינה יכולה לטרוף שדה זו בכתובתה דאחריות דנפשה ודאי קבלה עליה של' תה' הי' המוכרת והי' המוציאה וכן כל כיוצא בזה כגון בסעיף שקודם זה אין ראובן יכול לומר אע"פ שאתה לא קבלת עליך אחריותי מ"מ אני כבר מכרתיו לך של' באחריות והרי בעל חובי היה יכול לטורפה ממך ולא היו האחריות עלי ששמעון יכול לומר אם היה טורפה ממני לא הייתי יכול לחזור. עליך אבל עכשיו שטרפה מידך ואתה רוצה לחזור עלי אחריות דנפשך קבלת עליך של' תה' אתה המוכר והמוציא ודוק' זכות שיש לו בשעת מכירה כגון הכ' ובמוכרת למזונות שזכו' הכתובה אית לה ג"כ על נכסי בעלה בשע' שמכרה למזונות אז אמרי' בשמכרה למזונות מחלה שיעבור הכתובה שעל שדה זו אבל אם בא לו זכות על שדה זו לאחר מכאן הוי כאלו הלוהו אח"כ וחוזר וגובה ממנו אפי' שדה זו.

ד והק' כגון זו שאמרנו דומי דאשה המוכרת בנכסי בעלה אמרי' דאחריות דנפשה קבלה עליה כיון שמוכרת ונוטלת הדמים לעצמה אבל אפטרופסי יתומים שמוכרין נכסי יתומים לצורך היתומים ואין האחריות על נכסים דאפוטרופסים אל' על נכסי היתומים לא אמרי' דאחריות דנפשייהו קבילו עלייהו אל' יכולין לחזור ולטרוף שדה זו בחובם שיש להם על היתומים ואע"ג דק"ל שכל העושה מעשה במה שיש לו זכות עליו אבד את זכותו וה"נ האפטרוסים עשו מעשה שמכרו והו' מוכיח הפך זכותן ה"ט שעושה מעשה בגוף הדבר שיש לו בו זכות אבל הכ' אינו טוען בגוף הקרקע כלום אל' שיש לו שיעבוד עליה מאי איכפת לו אם הקרקע ביד זה או ביד אחר אפטרופוס לא דמי אל' לב"ד שירדו לנכסי אחר בדין ומכרו דליכ' למימר אחריות דנפשייהו קבילו עלייהו.

ה המוכר קרקע לחבירו ואחר שקנה הלוקח באחד מהדרכים שקונים בהם קודם שמשתמש בה יצאו עליו מערערים הרי זה יכול לחזור בו שאין לך מום גדול מזה שעדיין לא נהנה כו ובאין תובעין לקחתו ממנו לפיכך יתבטל המקח ויחזיר המוכר את הדמים ויעשה דין עם המערערים ואם נשתמש בה הלוקח בל שהו' אפי' דש המיצר שלה ועירבה עם העפר אינו יכול לחזור בו אל' עושה דין עם המערערים ואם יוציאו מידיו בדין יחזור על המוכר כדין כל הנטרפים. וכל זה מיירי בעירעו' של' נתברר עדיין לגמרי אל' שב"ד רואין שיש אמתל' בדברי המערער כגון שב' אחד וערער ואמר שדה זו גזלה ממני ראובן ואבי' עדים או שאמר יש לי חוב על ראובן ויש לי שטר עליו ואומר שרוצה לקיימו אבל אם לא יצ' אל' קול בעלמ' אפי' לא נתקיים המקח לגמרי אינו יכול לבטל המקח בשביל דברים בעלמ' אם חזר בו הלוקח מחמת עירעור ובטל המקח אע"פ שנתבטל המקח אח"כ העירעור ביטל המקח במקומו עומד ושניהם יכולין לחזור בהן עירעור שב' על השדה מחמת המוכר שבאו ואמרו שהמוכר חייב להם והמוכר אומר שיש לו שוברים על החובות ה"ז מיקרי ערעור ויכול הלוקח לחזור בו שאין זה רוצה לקנות דבר שצריך לשמור שוברו לעולם שאם יאכלו העכברים את השוברים או ישרפו יפסיד הקרקע ולא תועיל לו חזקה נגד ג"ח אע"ג דגבי אבד מלוה את השטר ק"ל שכותבין שובר וזה צריך לשלם שאני התם כדמפרש טעמ' אבד שמרו של זה יאכל הלה וחדי דכיון שאנו יודעין שחייב לו לא יפסיד זה מעותיו בשביל שהפסיד שטרו ואע"ג דגם הלוה צריך לשמור שוברו שמ' ימצ' המלוה שטרו ויגב' ממנו פעם שנית היינו משום דאמרי' עבד לוה לאיש מלוה וזקוק הו' לזה מאחר שהמלוה עשה עמו טוב' אבל בנדון זה למה נכוף ללוקח להוצ' מעותיו לקנות קרקע להיות זקוק לשמור שוברו לעולם ודאי אדעת' דהכי לא קנה לוקח מעיקר'.

ו אסור למכור לחבירו קרקע או מטלטלין שיש עליו עורערין ער שיודיעו שאע"פ שאחריותו עליו אין אדם רוצה שיתן מעותיו וירד אח"כ לדון עליו או שיהיה נתבע מאחרים עליו.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה