אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות › סימן רלח

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות אונאה ומקח טעות · סימן רלח

סימן רלז

כותבין שטר למוכר ולא ללוקח ובו ג' ס':

א אחד שבא לפנינו ואמר מכרתי שדי לפלוני כתבו לי שטר כותבין לו השטר שמכר שדהו לפלוני ונותנין לו אעפ"י שאין אותו פלוני לפנינו והוא שמקנה לו השדה מיד בקניין או שמעיד על עצמו שכבר הקנהו לו באחד מדרכי ההקנאה שאז השדה קנוי ללוקח מעכשיו אע"פ שאינו בפנינו דזכין לאדם

שלא בפניו וליכא למיחש למידי דלמאי ניחוש אי לקנוני' שמא יודה שהקנה ולא הקנה למה יעשה כך הלא הנכסים שלו הן ומה שירצה עוד יכול לעשות בהם מהיום ואילך אבל אם אינו מקנהו לו מיד או שאינו מודה שהקנהו לו כבר אין כותבין לו דשמא לא יקנהו לו עד לאחר זמן ובין כך ילוה המוכר מאחרים או ימכרנו לאחרים ואח"כ יתן שטרו לזה ויבא ויטרפנו בשטר זה שזמנו קודם להם שלא כדין אבל אם מקנוהו לו מיד וכל שכן כבר הקנהו לו הרי טורפו בדין לפיכך כותבין שטר למוכר אף על פי שאין הלוקח עמו ובלבד שהיו העדים מכירין את המוכר ואת השמות שבשטר שזהו פלוני בר פלוני שמכר שדהו דאם לא יכירו שם המוכר איכא למיחש שמא עשה קנוניא עם הלוקח ומצוה לכתוב על שם אחר שאותו האחר מכר שדהו לפלוני ומשקר אבל אם מכירין את המוכר אע"פ שאין מכירין את הלוקח כותבין דליבא למיחש למידי דהא זכין לו שלא בפניו אבל אין כותבין שטר ללוקח אלא מדעת המוכר ויש מי שאומר שאפילו קנו מהמוכר שהקנה ללוקח שלא בפני לוקח ובא הלוקח וביקש שיכתבו לו השטר אין שומעין לו שלא אמרו סתם קניין לכתיבה עומד אלא כשהקנה לו בפניו אבל שלא בפניו צריכין להמלך בו מי שבא לעדים ואמר בית יש לי במקום פלוני ואני נותנו לפלוני אע"פ שאין העדים יודעין אם יש לו בית במקום פלוני או לא יכולין לכתוב דלמאי ניחוש שמא אין לו מנ"מ הרי הם אינם מעידים רק המתנה אם יש לו ואם אין לו המתנה ממילא בטילה.

ב הלוקח נותן שכר הסופר אפי' במוכר שדהו מפני רעתה דהא אין צורך לשטר אלא ללוקח דלמוכר מאי איכפת ליה בכתיבתו.

ג יש מי שאומר הא דכותבין שטר למוכר אע"פי שאין לוקח עמו היינו דוקא כשהעידים המוכר על עצמו ומודה בפניהם שכבר קבל המעו' מיד הלוקח דאז ליכא למיחש למידי אבל אם לא כתבו כן ויבא אח"כ המוכר ויתבע את הלוקח שיתן לו את הדמים ויטעון הלוקח שנכתב השטר שלא מדעתו והוא מעולם לא קנה שדה זו והשטר היא ביד המוכר אינו יכול לכופו ע"י שטר זה שיתן לו המעות שאין השטר אלא לראיית הקניין אם ירצה הלוקח וצריך המוכר להביא ראייה שמכירה זו היתה מדעת הלוקח ואם השט' ביד הלוקח והוא רוצה במקח ואומר שנתן המעות אין המעו' אלא כמלוה ע"פ וישבע היסת שנתן המעות ויש מי שאומר עוד שאפילו העידם על עצמו שקבל המעות אין כותבין השטר שלא מדעת הלוקח בלשון ששניה' נתרצו בו שאע"פי שזה מודה שקבל המעות שמא לא נתרצה הלוקח ולא קבלם ומה שכתב שקבלם משום שהוא חפ' במקח וסומך על באמנותו של הלוק' שודאי יתנם לו אם יתרצה שיקחנו אבל מ"מ העדים לא יכתבוהו דשמא הלוקח לא יחפו' ליקחנה ולא ניחא ליה דליפוק עליה קלא דאית ליה מה דלית ליה דחושש דלמא גרים ליה האי קלא הפסד מאנפאי אחרינ' שטר מכר שלא כתבו בו סכום המקח רק עניין הקנייה כשר ומה לנו לממין סכום המקח בשטר הקנייה אין המעו' אלא כמלוה ואם אין לו שטר עליהם הרי הם כמלוה ע"פ ונשבע והמקח קיים.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה