לבוש מרדכי על יבמות· רבי משה מרדכי אפשטיין
סימן יג · א
והנראה לתרץ, דהנה לקמן בדף ל"ה איתא, הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה אם הולד בן קיימא יוציא וחייבים בקרבן, ולכאורה קשה, דהנה לקמן בדף ס"ט איתא, בת כהן שנשאת לישראל ומת טובלת ואוכלת בתרומה לערב, אמר רב חסדא טובלת ואוכלת עד ארבעים, דאי לא מעיברא, ואי מעיברא עד ארבעים מיא בעלמא הוא, א"כ אמאי לא מחלק הכא דאם בא עלי' רק בתוך ארבעים פטור שלא הי' עדנה ולד, ואימתו חייב בקרבן אם בא עלי' לאחר שכבר הי' הולד בן ארבעים, ואמאי קתני סתמא דחייב בקרבן בכל גווני.
אכן פשוט דהנה האי דינא דאם בת כהן נשאת לישראל ונתעברה ממנו ומת אינה אוכלת בתרומה, ילפינן לקמן בדף ס"ז מקרא דנעורי' פרט למעוברת היינו כיון שהיא מעוברת, אין גופא כנעורי', א"כ היינו דוקא אחר ארבעים שאז הולד נוצר ואין גופא כנעורי', אבל עד ארבעים דהולד מיא בעלמא, גופא עדנה כנעורי', אבל ביבום דילפינן דאם מת אחיו ונשארה מעוברת לא תתיבם הוא מקרא דאין לו עיין עליו, היינו דהתורה שאמרה שלא תפטר ולא תתיבם, אלא תמתין, דעלינו לעיין מה יהי' מזה אם יהי' ולד יהי' אגלאי מילתא למפריע שפטורה מן היבום, וא"כ אף שבא עלי' בתוך ארבעים אף שהי' מיא בעלמא, אבל דין דעיין עליו הי' כאן, שאמרה התורה שלא ייבם אותה פן יהי' ולד, ואז יהי' אגלאי מילתא למפריע שפטורה מן היבום, ומשו"ה אם בא עלי' אז חייב בקרבן אם נתברר שנהי' ולד מהמיא.
ואין להקשות בתרומה למה לן לימוד דכנעורי', פרט למעוברת, לילף במעוברת דאינה אוכלת בתרומה מקרא דזרע אין לה עיין לה, אכן הא זה קשה בלא דברינו, ועכצ"ל דלדרוש עיין עליו, היינו דאף שעתה אינו זרע, אעפי"כ יהי' אסור משום ענין דלהבא מה שיהי' אחר כן, זה לא שייך אלא ביבמה, דהתם אי אפשר להיות שתהי' מקודם מותרת לשוק ואח"כ תפול ליבום, וכן אי אפשר להיות שתהי' מקודם מותרת ליבמה ואח"כ תאסר עליו משום אשת אח, נמצא דתלוי הדבר של עתה במה שיהי' להבא, ושייך לדרוש עיין במה שיהי' אחר כן, אבל בתרומה הא אין צריך לעיין במה שיהי' להבא, שהרי בתרומה אין עושים מתים כחיים, וכל זמן שיש ולד לבת ישראל מהכהן אוכלת בתרומה וכשמת אסורה, וכן להיפך אם יש ולד לבת כהן מישראל אסורה לאכול בתרומה וכשמת מותרת, א"כ לא שייך למידרש עיין מה שיהי' אחר כך ומשו"ה בתרומה דרשינן רק ענין דעיין עליו לזרע פסול, אבל לא מה שיהי' אחר כן, משו"ה בתרומה בלא קרא דכנעורי' פרט למעוברת היתה מעוברת בת כהן מישראל אוכלת, אחרי שעתה אין זרע עוד לישראל, ורק כשיולד אז תהי' אסורה, אבל כיון דכתיב קרא כנעורי' פרט למעוברת, דאם היא מעוברת מהישראל ואיננה כנעורי' אינה אוכלת, אבל עד ארבעים דהוי מיא בעלמא אוכלת, אבל ביבום דדרשינן עיין מה שתהא לאחר מכאן, היינו מה שיהי' אחר כן, א"כ אף שהוא מיא בעלמא אעפי"כ עתיד להיות מזה ולד, משו"ה אם בא עלי' ואחר כן נולד ולד חייב בקרבן. אף דבעת שבא עלי' הי' מיא בעלמא.