אור ברסלב

לבוש מרדכי על גיטין· רבי משה מרדכי אפשטיין

סימן ח · ב

א

אכן אם גם היכא שאין פסול רק חסרון נאמנות אם שייך בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה פליגי בזה רב נאמן ורב בבבא בתרא דף ל"א, דאיתא התם, זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי, האי אייתי סהדי דאבהתי' היא ואכלה שני חזקה, והאי אייתי סהדי דאכלה שני חזקה, אמר רב נחמן אוקי אכילה לבהדי אכילה, ואוקי ארעא בחזקת אבהתא, א"ל רבא הא עדות מוכחשת היא, אמר לי' נהי דאתכחש באכילתה באבהתא מי אתכחש, והנה הא קי"ל דעדות מוכחשת לא נפסלו העדים, דקי"ל כרב הונא דאמר זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה ומעידה, וא"כ לא נחשב פסול, רק אעפ"י כן אין נאמנות כיון שיש לזה הכחשה, א"כ רבא סבירא לי' כיון שבהעדות הזאת יש כאן חסרון נאמנות, אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וכדאיתא לקמן. ורבא עד כאן לא אמר רב הונא אלא לעדות אחרת, אבל לאותה עדות לא, והיינו דכיון דבאותה עדות שמעודו דאבהתי' ואכלה שני חזקה יש כאן עדות שאין אנו מאמינים, היינו זה שאמרו שאכלה שני חזקה אין מאמינים. גם לזה שאמרו דאבהתי' היא, אכן רב נחמן סבירא לי' כיון דאין כאן פסול רק חסרון נאמנות, לא אמרינן בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה.

בזה יש לתרץ קושית התוס' בד"ה אמר לי' רבא, שהקשו ז"ל, תימא אמאי הויא עדות מוכחשת, והא רבא אית לי' במרובה ובפרק זה בורר דעד זומם מכאן ולהבא נפסל, ולא מפסל אלא משעה דאתכחוש ואית לן למימר אאכילתא דאתכחוש אתכחוש, אאבהתא דלא אתכחוש לא אתכחוש, דהכי אמר במרובה דהוזמו על הטביחה ועל הגניבה לא הוזמו אע"ג דתוך כדי דבור העידו על הגניבה ועל הטביחה לרבא כיון דמההיא שעתא דמתזמי הוא דאפסלו, אטביחה דאתזום אתזום, על הגניבה דלא אתזום לא אתזום עכ"ל התוס', אכן לדברינו לא קשה, דלרבא דסובר דגם חסרון נאמנות מבטל כל העדות א"כ אף שאמר רבא דעד זומם נפסל מכאן ולהבא, וקודם שהוזם אם יעיד עדות תהי' עדותו כשרה, אבל באותה עדות כיון דאמרה התורה דמקצת עדותו בטלה, ממילא בטל כל העדות. דהרי גזרה התורה שעי"ז הזמה בטלה העדות, וממילא בטלה כולה, והא דאמר בגמ' נימא דמכאן ולהבא הוא נפסל אטביחה דאתזום אתזום אגניבה לא אתזום, הוא אליבא דדינא דקי"ל כרב נחמן דחסרון נאמנות אין מבטל כל העדות, וא"כ אם נימא דבשעת הגדה אין כאן פסול, א"כ אף באותה עדות אמרינן אטביחה דאתזום אתזום אגניבה לא אתזום, אבל לרבא באותה עדות אף בלא פסול אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, והעדות אף אם פסולו מכאן ולהבא, אבל העדות הא בטלה היא אטביחה, וממילא בטל עדות גניבה, וקאמר שם לימא כתנאי, היינו דלדידן אפשר לומר דפליגי בדין אם מכאן ולהבא הוא נפסל או למפריע. אבל רבא בעצמו אף דסובר מכאן ולהבא הוא נפסל, יוכרח לומר דטעמא דרבנן משום דתוך כדי דבור לאו כדבור, וכדאמר במסקנא.

תוכן העניינים

לבוש מרדכי על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה