לבוש מרדכי על גיטין· רבי משה מרדכי אפשטיין
סימן ג · ג
ולפי זה הא דפריך בגמ' בפשיטות אשה מכי מטא גיטא לידה אגרשה לה, בין להרמב"ם בין להראב"ד, הכי פריך, מאי מועיל שהאשה תאמר בפ"נ ובפ"נ, בשלמא שליח הולכה מועיל עדותו, שהרי עדותו הוא קודם הגירושין, ואין עדותו להוציא דבר מחזקתו, אבל האשה שכבר נתגרשה, א"כ עדותה מה שאומרת בפ"נ ובפ"נ שהי' הגירושין כדין, וא"כ הוי עדות להוציא מחזקה, והא להוציא אשה מחזקת אשת איש בעי דוקא שני עדים, וא"כ בודאי דאין אמירתה בפ"נ ובפ"נ לאחר גירושין מועיל כלום, ואיך יהי' דין האשה שהביאה גיטה ונתגרשה, הרמב"ם ס"ל דכיון דעיקר מה שתקנו רבנן בפ"נ ובפ"נ הוא כדי שלא יבוא הבעל ויערער, והנה לפי זה כל זמן דלא אתי בעל ומערער אמאי אסורה, אלא דתקנו רבנן שתהא אסורה להנשא כדי שאם ירצה לשלוח שליח הולכה יראה שהשליח יעמוד בעת הכתיבה והחתימה כדי דלא ליתי לקלקולא, אבל באשה שהיא קבלה גט מבעלה, הא אי אפשר לתקן, משו"ה היכא דאי אפשר לתקן אמרינן השתא בעל לא מערער אנן ניקום ונערער, אבל הראב"ד סבירא לי' דמפני שלא יבא הבעל ויקלקל, תקנו שלא תנשא אשה בגט ממדינת הים. שיהי' תקנה שלא יוכל בעל לערער, ולפי זה בשליח קבלה שהביא גט, זה ודאי שאין אמירתו בפ"נ ובפ"נ מועיל, שהרי כבר נתגרשה בקבלתו, וא"כ עדותו שכבר היא מגורשת, בזה הא אין אחד נאמן, ומה יהי' דינו, להרמב"ם, מותרת להנשא עד שיבא בעל ויערער ואז תצטרך קיום מן התורה, ולהראב"ד אסורה להנשא כיון שאין אמירתו מועיל אחרי שכבר היא מגורשת אין עדותו מועיל שאם יבא בעל ויערער יהי' צריך קיום מן התורה.
והיכא שנתן לה ולא אמר בפ"נ אף שדין הוא שנוטלו ונותנו לה ואומר בפ"נ, התם אם יבוא הבעל ויערער תצטרך קיום מן התורה, שהרי מה שאומר עתה הוא לאחר הגירושין, וכיון דהוי מילתא דלא שכיחי, שמי שראה הכוה"ח לא יאמר בפ"נ, משו"ה התירו רבנן כל זמן שלא בא הבעל וערער. ורק כדי לקיים תקנתא דרבנן, תקנו שיאמר עתה בפ"נ.