לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן רו
שאלה מעשה שהיה ששאבו מים ללוש בהם מצות לפסח ואחר ששאבו אותם טעמו בהם שיש טעם דק משמן שנרגש בפיו קצת וכל כך הוא טעם דק מאד עד שרוב בני אדם שטעמו לא הרגישו במים ההם אם יש טעם שמן ונתנו למים בכלי זכוכית אם יראה ע"ג המים איזה טיפת שמן דקה מן הדקה ולא נראה בהם שום מראית שמן כלל והמים ברורים וצלולים ואומרים כשזה הטעם אפשר שתיקנו הצינורות הבאים מאמת המים מטיט הנעשא מסיד ושמן וקלט קצת מהטעם במים ולשאול הגיעו מה דינם של מים הללו אם הם מותרים ללוש בהם או לא:
תשובה הנה פשיטא ודאי דאם יש לחוש שנפל לי בהם טיפת שמן במים או משאר מי פירות דודאי אסור שהרי לא אמרינן דבטיל ברובא וכמו שכבר ישב לחקירה זאת הרב תנא דאורייתא הרב מש"ל ששאל מאתו הרב כמוהרא"ג ז"ל החקירה זאת דאמאי לא בטילי כשאר איסורים וישב דהוי התר בהתר וקי"ל דהיתר בהיתר לא בטיל כמ"ש הב"י ז"ל בי"ד ססי' רצ"ט וכמו שהביא בס' שלחן גבוה בסי' תס"ב סק"ד יע"ש והגם שהרב שלחן גבוה הקשה על זה מ"מ גם הרב ז"ל נתן טעם אחר דהוי דבר שיש לו מתירין אחר הפסח יע"ש לכל הפירושים במי פירות עם מים אפי' באלף לא בטיל ועיין להרב פר"ח בא"ח סי' תס"ב ד"ה דע שאם נתבטלה אלא דכאן בנ"ד דלא יש כ"א טעם לבד ולא ממשו אם יש מקום לאסור ועיין להרב פר'ח בא"ח רסי' תמ"ב מ"ש בזה יעש"ב ועיין מ"ש הרב פר"ח בא"ח סי' תנ"א סעיף כ"ב וז"ל ומ"ש אבל אסור ללוש בהם הרא"ם פירש דהטעם הוא דריח החמץ הנשאר בו מחמיץ את העיסה יע"ש:
ונראה לומר דאם לקט הקמח או העיסה איזה ריח מפירות או מי פירות אם יש לאסור ללוש במים דיהיה מי פירות עם מים הגע עצמך שהיה בבגד אחד נגוב ויבש מאד ונתנוהו ע"ג העיסה או ע"ג החטים וקילטו מהריח ההוא שהוא ריח שמן או ורדים וכדומה דהוי פירות דאם נאסור אותם משום לש מי פירות עם מים והנראה לומר דכל כה"ג דהוי הריח ביבשת בלתי שום לחלוחית כלל אין מקום לאסור דהרי קי"ל ריחא לאו מילתא וכן ראיתי להרב הפרישה בא"ח בה' ברכות סי' שכתב דריח לאו מילתא ונתן בזה סימן זיל בתר טעמא יע"ש ועמ"ש הרב פר"ח בשם הרא"ם ז"ל ועיין במסכת תרומות פ"י משנה ג' ומשנה ד' ומ"ש בירושלמי ובמפ' ז"ל: