אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן רה

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן רה

ח"ב או"ח סימן רד

שאלה מעשה שהיה שלקחו חטים לחג המצות ולשו בהם מצות ואפו אותם ואחר שאפו המצות ראו בהם שהיא ריח וטעם מחטים שנתלחלחו ושוב נתיבשו שעולה בהם ריח מופ'ו בלעז והם אמרו כי בהיותם חטים לא היה בהם שום שינוי מראה ולא רכים כ"א היו קשות ושאלו למוכרי חטים ולטוחנים קמח והם אמרו כי לפעמים קולטים החטים ריח מן המרתף או מהחביות ותיבות ששמו בהם החטים נהיה באותו מקום עיפוש ומחמת העיפוש לקטו החטים זה הריח וזה הטעם ואינו מצד החטים עצמן יורינו המורה אם כשר לאכול לו המצות בפסח או"ל:

תשובה אם אמת אדבר הזה שהם אומרים שבחטים לא היו בהם שום ריעותא לא שינוי מראה ולא רכות כלל הרי כתב מרן בש"ע א"ח סי' תס"ז חטים שבאו בספינה אם הם יבשות וקשות ולא נשתנה מראיהן אחזוקי איסורא לא מחזקינן יע"ש גם מרן החבי"ב בשיירי כנה"ג התיר חטים שהיו נעצרים בבור כל שלא ראינו שנשתנו מראיהן מכמות שהיו וזהו כשבתו בספינה או שהיו בבורות ומכ"ש כשלא יש חשש שבאו בספינה ובבורות אלא שלקט הריח בהם בודאי שהם מותרים כל שלא היה בהם שום שינוי במראיתן וגם היו יבשות מאד ולא לחות:

איברא דיש עדיין לחוש שמא יהיה מצד החטים עצמן שנתלחלחו מן המים ונתקשו ולא נשתנו מראיהן וזה חששא רחוקה. או אפשר שהיו בחטים אלו מלוחלחים ומבוקעים ונתעפשו ועלה בהם ריח הרי כשמבררין אותם הם מוציאים לו החטים והרי כתב מדן שם סעיף וי"ו וז"ל חטים שנמצאו בהם מבוקעות אותם שאינן מבוקעות מותרות מפני שהדבר מצוי שבשעת הגשמים עליונית הגדיש תחתיתו מתחמץ ומתבקע ואין המים נוגעים באמצעיתו כלל יע"ש הרי שיש אופן שימצא חטים מבוקעות בערימת חטים מלמעלה ומלמטה ויהיה באמצע חטים שאין המים נוגע בהם וכשרים ומ"מ נראה דלכתחילה לא יקח חטים שיש בהם שום חששא אפי' בריח:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה