לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן רד
שאלה מעשה שהיה ששאבו מים למצת של מצוה בער"פ ונסתפקו בכלי חרס ששאבו המים בתוכו שהוא כלי חרס שעושין ממנו נטילה הנקרא ליברי ק שחוששים שמא נתחלף הכלי חרס חדש בכלי ישן שהיו משתמשים בו ומה שלקחו מחדש אין להם ט"ע דדומים זה לזה ולשאול הגיעו אם המים כשרים ללוש בהם מצה של מצוה יען יש לחוש כי לפעמים נותנים מים מכלים שיש בהם פתותי חמץ בצונן וגם לפעמים מטילין בתוכו מים חמין לנטילה שנתחממו בכלי חמץ אלא דיש' מקום להתיר חדא שהיה הכלי נקי ומורק ושוטף הרבה פעמים וכמעט שהיה ימים רבים מלא מים נקיים ועוד דלא שהו המים ששאבו בכלי זה כ"ד שעות כשנתודע תכף בשחרית באור הבוקר כבר הוציא המים מאותו הכלי ונתן את המים בכלי חרס אחר חדש ממש והוא בצונן על הכל יורינו המורה ושכמ"ה:
תשובה נראה לי פשוט דיש מקום להתיר אלו המים שהרי קי"ל בכל התורה כולה דצונן בצונן בלא רתיחה כל שלא שהא בתוכו כ"ד שעות מעת לעת אין לאסור וכמ"ש הראשונים. והאחרונים והרב ת"ה בסימן ר"א וכ"נ מדברי מרן בא"ח סימן תנ"א סעיף כ"ב שכתב וז"ל כל הכלי אפי' של חרס שנשתמש בהם חמץ בצונן מותר להשתמש בהם מצה אפי' בחמין חוץ מבית שאור ובית חרוסת שאעפ"י שלא נשתמש בהם חמץ לא בצונן אסור להשתמש בהם מצה בחמין אבל בצונן להניח בהם מצה אפויה מותר אבל אסור ללוש בהם וכו' יע"ש וכתב הרט"ז שם סקכ"ו אבל אסור ללוש בהם דממהר להחמיץ מכח כח שבכלי וכו' יע"ש כנראה דדוקא כשהוא לדחוק בכל כחו בכלי גורם להוציא החימוץ וכ"כ הרמג"א שם בא"ח סי' תמ"ז ס"ק ל"ב עמ"ש שם מרן בש"ע ס"ו מלח ששמו במדוכה מותר למלוח בו בשר בפסח משום דאינו מפליט בצונן כתב שם הרב מג"א וז"ל דאינו מפליט בצונן אא"כ נידוך בו דאיכא דוחקא ועיין בי"ד ססי' צ"ה וכו' יע"ש:
ועוד היה נראה מקום להתיר דהרי יש פוסקים דס"ל דקודם זמן איסורו היתר הוא לא אמרינן כבוש הרי הוא כמבושל וכמ"ש הרב מג"א שם סי' תמ"ז ס"ק ט"ז יע"ש וכאן שנתודע לו באור הבקר והוציא המים מן הכלי ונתנו בכלי חרס חדש שהוא קודם זמן איסורו א"כ אין כאן חשש כלל וכ"כ הרב ח"י שם ובס' באה"ט ס"ק ט"ז יע"ש. ועוד דהרי יש כמה פוסקים דס"ל דאינו נקרא כבוש כמבושל אפילו שהה מעת לעת כ"א דוקא בשאר משקים לא כשהוא במים לבד וכמ"ש מ"ז הרב הגדול ז"ל בחק"ל חי"ד ח"א סי' ועיין בש"ע א"ח סי' תמ ז סעיף ה' ולהרב מג"א שם ס"ק ט"ז ולהרב ט"ז ס"ק ט' ולשאר רבני האחרונים שם יע"ש ולהרב פר"ח סימן תנ"א ד"ה ומ"ש אפי' בצונן וכו' ושם סעיף כ"ב ועיין למורינו הרב ב"כ בקונטריס בית ועד סי' ח"י יע"ש ועיין להרב הגדול חיד"א ז"ל בס' טוב עין סי' ח"י אות פ"ב משם הרב מהר"א ישרש ז"ל בא"ח סי' תנ"א דנראה דבכה"ג דנ"ד בכלי שכבר היה נקי מקודם כמה ימים ומורק ושוטף דהתר גמור הוא: