אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן קצז

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן קצז

ח"ב או"ח סימן קצו

שואלים הלכו בי מיראי ה' וחושבי שמו כדת מה לעשות להכנס בספינה ביום השבת דמפלגת בו ביום ואם יש אופן לעשות תקון מער"ש לקנות שביתה בספינה קטנה מבע"י או לא:

תשובה על זה כבר עמד התשב"ץ בח"ד בחוט המשולש סי י"א וכתב וז"ל ולפי סברה זו אין להתיר לצאת אלא בע"ש אבל ביום השבת אסור להפליג אפי' לדבר מצוה דלמה תדחה מצות שבת מפני אותה מצוה אבל לטעמיה דהרז"ה כפי מה שלמד הרמב"ן לפי שיטתו לענין להפליג בספינה שרובה עכו"ם מותר אפי' בשבת שהרי הישראל אינו עושה שום מלאכה וגם העכו"ם אינם עושים בשבילו אלא אדעתא דרובא קא עבדי וכתב הר"ן ז"ל לפיכך נוהגים עכשיו להכנס לספינה ע"ש ומסדרים שלחן ומדליקין את הנרות לקנות שם שביתה ואח"כ חוזרים ונכנסים בה בשבת והטעם למה שעושין כן מפני שהספינה עתידה לצאת בשבת חוץ לתחום ויהא אסור לזוז בתוכה מארבע אמות שלו לפי שלא שבת באויר מחיצות מבע"י ואע"ג דקי"ל הלכה כר"ג בדיר וסהר דלא שבת באויר מחיצות ה"מ בנתנוהו עכו"ם שם דהוי אנוס אבל לדעת לא עשאום כד' אמות אבל כשנכנס לתוכה בע"ש נעשה כמי שעירב ברגליו ואמר כאן תהא שביתתי וכיון דקונה שם שביתה ה"ל שובת מבע"י באויר מחיצות ומהלך את כלה דכארבע אמות היא אצלו עכ"ל ואעפ"י שיש הרבה שאומרים שאין דבר זה מועיל כדאי הוא הר"ן לסמוך עליו אפי' בגדולה מזו ובפרט בדבר שכבר נהגו בו וכ"ש שיש אומרים שאין צריך לזה ודעת רשב"ם זל שבקידוש שעושה הותר להלך את כולה והרא"ש זל מתיר להלך את כולה אפי' בלא קידוש והעולם נהגו לקדש ומ"מ אם נדחק ולא יכול לקדש כדאי הוא הרא"ש לסמוך עליו הנה נתבאר שמפליגין מיבשה לים ומן הישוב למדבר לדבר הרשות שלשה ימים קודם השבת ולדבר מצוה אפי בע"ש וזה בספינה של ישראל אבל בספינה שרובה גוים נכנסים בה אפי' יום השבת וכדי שיוכל להלך את כולה עולה לה מע"ש ומקדש שם וקונה שביתה ויורד ולמחר אם הוצרך לעלות עולה ומהלך את כולה ואם כשעלה מע"ש נדחק ולא יוכל לקדש די בקנית השביתה אפי' בלא קידוש עכ"ד:

הגם הלום דאתה עיני לרב אחאי גאון הרב יד ימין כא"ח סי' ה' די"ט דנשאל ע"ז וכתב בנוסח זה הלא מעתה הבא נבא לנ"ד על אלו הספינות של אש הנקרא ב'אפור דאי אפשר להכנס בתוכה מע"ש דבבוקר היא באה ובחצי היום היא הולכת וכו' דמן הראוי הוא שיכנס בספינה קטנה מע"ש סמוך לבין השמשות ויעשה שם שביתה כדי להלוך בתוך הב'אפור ביום השבת שכן בא הדבר מפורש בריא"ז דמבואר דכל ששבת באויר מחיצות מע"ש בספינה אחת שהוא למעלה מיו"ד דשוב אם קפץ משם בשבת לספינה אחרת שפיר מצי להלוך בספינה שניה אלא דאין לנו להקל בזה הפך פסק מרן דמבואר דכל שלא שבת באויר מחיצות אין לו אלא ד' אמות ושוב בא לידי ספר קרבן אשה ועיין בא"ח סי' יו"ד מה שאסף וקבץ ענייני הפלגת הספינה בשבת ומספינה לספינה עיין שם בארוכה זת"ד וכפי דבריו אלה אני נבוך להורות התר לשואלי דבר שיכנס בספינה ביום שבת קודש:

ואולם פוק חזי להרב יפה דודי בס' נדיב לב בא"ח סי' י"א דכ"א ע"ג דישלח דברו וירפאם וידבר דוד דמעשים בכל יום ובפרט עתה שנתחדשו הב'אפורים שנכנסים לספינה בשבת דהתיקון הוא שהולך מע"ש ומקדש בספינה וחוזר לביתו וביום השבת נכנס לספינה ומפליג ועיין להרב עיקרי הדט בא"ח סי' ט"ן דהתר זה אפשר ע"י ששולח לספינה בעש"ק מהדברים שמוליך עמו וכ"ז מועיל בספינה וב'אפור המוכן להפליג מעש"ק אבל אלו הב'אפוריס שבאים ביום שבת קודש ממקום אחד ונוסעים בו ביום לעיר אחרת ושכיחי רבים מישראל שהולכים ממקום למקום ומוכרחים להכנס ביום ש"ק מבלי קנית שום שביתה עיין להרב בני יאודה בסי' ל"ה דהתיר ליכנס אפי' בשבת בלתי שום שביתה מטעם התר הרבנים הסוברים דאין תחומין למעלה מעשרה ועל הליכת בספינה קטנה אי איכא רוב גוים מותר וכן כתב בתשו' הרדב"ז ח"ג סי' תקצ"ב וכן נעשה מעשה פה עירנו בסיון הדר"ת מלך שבא אדונינו מלכינו לעיר מידילי והלכו הממונים עפ"י דברי הרב בני יאודה הנז' ומ"ג כבוד מלכות דדינא דמלכותא דינא עכ"ד ובנדון כזה של הרב המלך דוד נר"ו עמד ג"כ עמיתנו בתורה הרב מעשה אברהם בא"ח סי' מ"ח וכתב בסו"ד זאת תורת העולה דיכולין להפליג בספינה ביום השבת וכו' ומצורף לזה לספינה זו ההולכת מהכא להתם היא של גוים והמלחים גוים וכל ההולכים בה רובם ככולם הם גוים א"כ ודאי דבכה"ג יש להם התר גמור לילך ביום השבת בלי שום פקפוק כלל עכ"ל ועמ"ש הרב שלחן המלך די"ז ע"א ובס' בית אהרן מערכת שי"ן אות וי"ו ובס"ס תהלה לדוד ובס' ברך את אברהם ס' בשלח ובמ"ש מר אהובינו הרב ויקרא אברהם נר"ו בה"ח סי' טו"ב דמקיש כניסה ליציאה יע"ש ובדידי הוה עובדא דע"כ שלא בטובתי הוליכוני אילי הארץ המשנה הגדול יר"ה ודשרן סמיכין בספינה קטנה כדי להקביל פני אדונינו המלך יר"ה ביומא דשבתא וכמו צער בנפשי שחל להיות מילתא כדנא ביומא דשבתא ולא בימי החול דאם היה בחול היה שמחה בלי שום טוגה ועשיתי אחר השבת תקון לנפשי ושותי בה' מחסי והוא רחום יכפר ועתה שראיתי ספרים:

נפתחים דהורו התר בשופי משום כבוד מלכות שש אנכי על אמרתם: איך שיהיה למאי דאתן עלה נראה לע"ד דהירא את דבר ה' ישמט עצמו שלא להכנס בב'אפור ביומא דשבתא היכא שאפשר לו למצוא ב'אפור באמצע השבוע ואם אינו מוצא או דנחפז ללכת לדרכו והשהיה מטי ליה פסידא יבקש לעשות שביתה בספינה קטנה מע"ש ואם אינו מוצא אופן לעשות שביתה אזי יזהר שבמקום שנכנס לישב בב'אפור לא יזוז ממקומו עד מוצאי שבת וכל היכא דמצי למעוטי בהילוך בספינה שפיר דמי וזה ברור:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה