לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קצו
שאלה במאי דנהוג עלמא כי כשנופל יין על הבגד תכף משליכים עליו שכר כדי להסיר הכתם הם מותר בשבת לעשות כדבר הזה או"ל:
תשובה איתא בטור א"ח סי ש"ב מחודש ט' וז"ל ראיתי כתוב ע"ש הר"מ מרוטנבורק דלא אמרינן שדיתו הוא כבוסו אלא בבגד פשתן אבל לא בשל צמר ומטעם זה התיר ליתן מים על בגד צמר שנפל עליו יין והיה מפקפק לנגב הידים בבגד פשתן אלא בבגד צמר ואני תמה אם אמרו שיש חילוק בין צמר לפשתן שאינו מחלק בגמרא אלא בין עור לבגד אבל כל הבגדים שוים וכ"כ בה"ג סתם בגד שנפל עליו יין אין נותנין עליו מים ולנגב הידים שרי כיון דאין בו אלא דבר מועט אין בו משום כיבוס ע"כ ומרן ב"י שם הביא משם התשב"ץ ץ בשם מהר"ם דאסור לנגב כוס שהיה בו מים או יין במפה משום דאתי לידי סחיטה או ליבון יע"ש והרב ב"ח שם וכן הרב שכנה"ג שם הביאו משם הסמ"ג דבעינן שלא יהיה כונתו ללבן אלא לנגב ועוד הביא שם ע"ד רש"ל דאין לחלק בין בגדי לבן לצבועין אלא בכל גוון שיהיה הרי הוא כמלבן וסיים דהכי נקטינן וכו' בשיירי כנה"ג שם א"כ דון מינה דפשיטא ופשיטא דבשבת אסור לעשות כן וכן הביא בהגמי"י פכ"ב מהלכות שבת אות צ' וכ' ר"ת בס' הישר במסכת. שבת סי' רל"ה דכ"ה ע"א וז"ל ויש דברים ששריותן זהוא כיבוסן כגון הני דבני כיבוס וליבון נינהו ופריך לעיל וכו ועיין במרדכי פ' ואלי קשרים סי' שפ"ט וסי' ש"ץ ולמור"ם בס' ד"מ סי' ש"ב וכתבו הרשב"א והריטב"א בסו"פ שמונה שרצים משם רבינו תם דתרי גווני סחיטה נינהו חד תולדה דמלבן וחד תולדה דדש ההיא דהוי תולדה דמלבן היינו דווקא בבגד שהוא מתלבן ובמשקים שהם מלבנים וכו' יע"ש וע"ש להתוס' בשבת דקי"א ד"ה האי מסיכרתא ובש"מ לכתובות לדי"ו ע"א ובס' חינא וחסדא שם ועיין מ"ש הרב מעש"ר פ"ט מהלכות שבת הי"א ועיין מ"ש הרב טוב עין בסי' ח"י אות ס"ג ועיין מ"ש מוה"ר כנה"ג והרב מאמ"ר בסי' שי"ט בדין משמרת ומסננת ועיין מ"ש הרב טל חורות במלאכת המלבן דמ"ו ודמ"ז ובריש ס' מעש"ר בפ"ז מה' שבת ודוק ועמ"ש הרב תוספת שבת בסי' ש"ב וסי' שי"ט ולהרב משחא דרבותא בסי' שי"ט דפלפל בחכמה בזה וכתב בסוף דבריו ונראה דפסקן של דברים כיון דאיכא רוב בנין דרוב מנין דאמרי דלא אמרינן שרית בצד זהוא כיבוסו אלא בבגד שיש בו טינוף הכי נקטינן וכו' יע"ש ועיין בס' מחצ"ה שם ובס' נהר שלום ועיין בסי' של"ד סכ"ד וסי' תרי"ג סעיף ה':
ואשכחן בפרק תולין דק"מ ע"א וזל מסתמיך ואזיל ר"א ב"י אכתפה דר"י ב"י בעא מיניה מהו לכסכוסי כיתינא בשבתא לרכוכי קא מכוין ושפ"ד א"ד לאולודי חיורא קמיכוין ואסור וכו' ותפשוט ליה למר מסוררא א"ל התם מיחזי כי אולודי חיורא הכא לא מיחזי כאולודי חיורא ע"כ והכא בנ"ד הוא ממש אולודי חיורא ומכבס וכפירוש רש"י שם שמקפיד על לבונו והכי נמי כשנותן זה השכר מקפיד שיהיה מתלבן וכיבס ביין לבושו ואיסור גמור הוא ועמ"ש הרב מט"י בסי' ש"ב ושי"ט יע"ש: