לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קנג
עמדתי ואתבונן במ"ש מרן בסי' שפ"ב סעיף י"ד בהגהה וה"ה אם שכרו מגזבר המלך וכו' היכא שמת המלך אם צריך לחזור ולקנות מחדש הרב חכם צבי סי' ו' כתב דצריך לחזור ולקנות מחדש והביאו הרב באה"ט ס"ק ט' יע"ש והרב י"א ח"א בהגב"י וכ"ן מתשובת הרשב"א המיוחסות להרמב"ן ז"ל סי' ר"ץ ואעפ"י שכתב שם שיש חולקים מרן מהריק"א בב"י סי' זה הסכים כדעת המחמירים וכמ"ש בס' זקן שמואל ד"ט ע"ב וכתב שכן יש לדקדק מדברי הרב הלבוש שם שכתב והרי האדון עדיין קיים וכו' והסכים להלכה ולמעשה שיש לקנות מגזבר המלך פ"ב ולחזור ולערב פ"ב ושכן עשו מעשה בשאלוניקי שהיה מעשה כך והכריזו בשאלוניקי יע"א שלא יוציאו איש מפתח ביתו עד שיקנו פ"ב משכירו ולקיטו של מלך חדש ומעשה רב יע"ש גם בס' שדה הארץ ח"ג חלק א"ח סי כ"ג די"ג ע"א הכריח שאם מת המלך ויקם מלך חדש צריך לחזור ולקנות מחדש וכן עשו מעשה בירוש' בשנת התקט"ו בחדש טבת יע"ש וכ"כ הרב פרי האדמה ח"ד בה' עירובין ד"ה ע"ב ולכן וז"ל בהסכמת כל הרבני' חזרנו ושכינו המדינה כדינה בשיור כתחז"ל בשנת התקט"ו והנה היום י"ב טבת התקי"ח בא השמועה וכו' ומלך שולטן מוסטאפה לכן חזרנו ושכרנו את המדינה לזמן מאה שנה מיום י"ב טבת קי"ח וכן היה שנטלנו מעט שמן זית אונסה אחת ואחד זכה בעד כל ישראל הדרים במדינה זו ולכל הבאים לדור מהיום עד מאה שנה והגביה השמן הנז' לזכות בעדם כנז' וכן אמר בדין עירובא יהא שרי לנא לטלטולי ולאפוקי ולעיולי מחצרות למבואות וממבואות לחצרות ומהם לבתים לנו ולכל הדרים והבאים לדור בעיר הזאת מיום זה עד מאה שנה ובהגהה כתוב וכן נעשה פה שאלוניקי וכו' יע"ש:
והגם כי כפי דברי הרב גו"ר ז"ל בכלל ג' סי' ך' והרב שבות יעקב ח"ב חא"ח סי' ז' כתבו להקל מ"מ מצינו שלמים וכן רבים המחמירים ובס' מים רבים חא"ח סי' ל"ט וסי' מ' הביא מחלו' זה שלדעת הרב גו"ר והרב ש"י זל הם מקיצין ולדעת הרב חכם צבי והרב יאודה בריל בכ"י מחמירים כתב בסס"י מ' וז"ל ואין בידי להכריע ביניהם כי המחלוקת שקול דהוו תרי לגבי תרי הלא המה הרב גו"ר והרב ש"י להקל והרב חכם צבי אשכנזי והרב מהר"י בריל להחמיר אשר ע"כ נחמתי והדרנא בי שלא הייתי משתדל להתחדש השכירות בק"ק פיסא יע"א כמו שהודעתי בקונט' הנקרא פרשת העיבור והוא בסי' ל"ד מתשו' דא"ח יע"ש ואם איישר חילי הייתי מחדשו וע"י אחד מראשי לק"ק שכל צורכי צבור נעשים ע"י ומוקף הצבור מבלי ידיעת ההמון כדי שלא יהיה פתחון פה לע"ה לערער על תקנות רז"ל והדבר ידוע דאין צריך לזה דעת ההמון שזכין לו לאדם שלא בפניו כמפורסם ולהוצאת לעז על הראשונים לא חיישינן כיון שאין הדברים נראין לעין כל וכו' וא"כ כיון דאפשר לחדש השכירות בנ"ד באופן שלא יזדמנו החששות שחשש הרב בעל ש"י יש לנו לחדשו כדי לצאת ידי כלם וכו' עכ"ל ואם שהרב ז"ל כתב שהם תרי לגבי תרי אנן בדידן מצינו עוד כמה וכמה מרבנן בתראי שמחמירים בדבר לחדש השכירות כשנכנס מלך חדש ואפי' במקום שלא נהגו חומרא זו לחדש השכירות כשנכנס מלך חדש אין בזה משום לעז להראשונים שיכול לעשות הרב מ"ץ דבר זה בצנעה ע"י אחר מרשומי שבעדה אשר יש לו יד ושם בשר העיר לשכור מידו וגם הגבהת השמן מחדש בשם כל בני העיר כאשר הסכימו הרבנים הנ"ל דהבא לשבור מחדש צריך לערב מחדש א"כ הא נמי יכול לעשותו בצנעה ובכן ממילא יכולין אנחנו לומר כי גם לרבנים הקודמים כה עשו בזמנם ע"י אחד מרשומי העיר ולא נתודע לכולם ובכן אין מי שזוכר בדבר מהמעשה שעשו הרבנים הקודמים וגם הרב שדה הארץ שם בסוף דבריו הרגיש ממה שלא עשו כן הרבנים הקודמים ויישב עד"ז יע"ש:
ובזמנינו בשנת התקצ"ט שמלך מחדש שולטן עבדול מיג'יד יר"ה בו בפרק עמדתי על הדבר הזה וכה עשיתי שגיליתי הדבר לאחד המיוחד אשר צורכי העיר נעשים על ידו שישכור ממושל העיר מהשר הגדול אשר מינה המלך יר"ה על כל מס הקרקעות שבעיר הנקרא בל' תוגרמה אימלא"ק וגם עירוב משיתופי מבואות בשמן נעשה מחדש ע"י ככתוב לעיל וכבר היה כתוב אצלי בזה ובשרפת שנת החר"א נשרף לתפ"ץ והנה בעתה כפי מה שנתבאר כשמת המלך ומינו מלך חדש יש לחזור ולקנות מחדש וכמו כן לתקן העירוב מחדש ועיין בס' תורת נתנאל סי' ל"ג שגם הוא מקלי בדבר יע"ש ועיין בתשו' הרשב"א ח"ה סי' ו' ובמ"ש בהגהות לשם יע"ש בס"ד:
ובשנה הזאת היא שנת התרכ"א ביום ט"ז לחדש תמוז נפטר המלך שולטן עבדול מיג'יד ומינו תחתיו ב"ב לאחיו שולטן עבדול עזיז יר"ה וכה עשינו לחזור ולקנות משר העיר ומושל על כל הקרקעות באימלא"ק וכמו כן עשינו הגבהת השמן מחדש בעד כל בני העיר והבאים לדור לעיר מחדש: ולענין אי מהני שכירות מהמלך יר"ה או מהגזבר שלו להכניס ולהוציא מבתי הגוים יען שבזמן הזה הוא דאין רשות למלך להוציא מהבתים לשום אחד מהדרים בביתם אפילו לצורך חיל מלחמתו עיין בספר באר מים להרב מוהר"ח מוצירי זל בחא"ח סי' ג' שנשאל על זה אי במה שקונים מהשר מהני להוציא מבתי עכו"ם למבואות מן המבואות לבתי הגוים אי לא והאריך להביא ראיות ובסו"ד עלה בהסכמה וז"ל ומעתה אבא לנ"ד למי דומה המלך יר"ה שהרי הבתים אינם שלו ואינו יכול מדינא דמלכותא לסלק שום איש מביתו ואפי' בשעת מלחמה יש מקומות שמסלקין ולא מן דינא לא שכך נהגו ובשאלוניק לא נהגו לא לסלק ליאודים ולערלים ולא לתורגמים ולפ'ראנקוס וכו' וא"כ אין זה דומה אלא לשר שפסק מדן שאין מועיל אלא להתיר המבואות לא להתיר בתי העכו"ם ואם יאמר האומר דגם המלך זה יש לו רשות להניח כליו אף שאינו כן מ"מ בהיות טוא אל תקרי רע וכמ"ש הריב"ש וכו' וכ"ש כי לדעתי מדינא נמי אסיר עכ"ל הרי לדעת הרב ז"ל לא מהני השיתוף ורשות מהמלך ומבני מלכותו כ"א להוציא ולהכניס במבואות לא להכניס ולהוציא בבתי הגוים ' אמנם מורינו הרב המו' מהריב"ן ז"ל בס' לב מבין בהל' ערובין פ"ב ה"י ד"מ ע"ג שעמד ע"ד הרב באר מים חיים והסכים להתיר והביא סמוכים דרבנן מכמה רבוותא דס"ל להתיר יע"ש ועמ"ש בס' ראש משביר ח"א חא"ח סי' י"ג די"ז ע"ד יע"ש: