אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן קנב

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן קנב

ח"ב או"ח סימן קנא

מקרוב פשתה המספחת להדביק ניירות בערב שבת על הפתחים וגורמין דמסלקין אותן ביום השבת דהוא אב מלאכה איסור מוסיף דאפי' בחול מי שרי לעשות כן מאחר דיש לנו הסכמת ג' הרועים הרבנים המובהקים רבני עירינו הלא המה מורינו הרב כמהר"ר חיים יצחק אלגאזי ז"ל בעל ס' דרך עץ החיים ומורינו הרב כמהר"ר רפאל אשכנזי ז"ל בעל ס' מראה עינים ומורינו הרב כמהר"ר דוד אמאדו ז"ל בע"ס תהלה לדוד זה למעלה מחמשים שנה הסכימו בכל חוזק ותוקף ובכח התור' ובגזירת נח"ש על מי שכותב אגרות או פתקות בניירות בלתי הזכרת שם הכותב ומדבקים אותם בפתחי הבתי כנסיות ובתי חצרות ובשנת התר"ח בשבת הגדול בשעת מנחה בעת הוצאת ס"ת הוכרזה הסכמה זאת משם הרבנים הללו סרכין תלתא ובו בפרק מורינו הרב הכולל כמהר"ר יאושע אברהם קריספין ז"ל ואנכי הצעיר באנו אחריהם להתקפא איסר לאשר ולקיים הסכמה זאת בכח התו' ובגזרה נח"ש ושובב שנת התרכ"ד יצאו אנשים בני בליעל לכתוב ניירות ולדבק אותם בפתחי בתי כנסיות והחצרות כתבנו עוד הסכמה על זה וחתמתי אנכי בגושפנקא דמלכא יר"ה ובחתימת ידי ואחר שחתמתי אני הצעיר והחכמים הי"ו מקטנם ועד גדולם ככל הנז"ל והנה בעתה ביום ארבע לחודש טבת משנתינו זאת התרכ"ו נמצא בב' חצרות נייר כתוב בלי שם ויש בתוכו מקלל את חבירו בשם ומלבין פני חבירו ברבים ולה"ר כי כן בו בפרק יצא כרוז בעיר כי כל עושה אלה הרי הוא בנידוי חרם שמתא כהסכמת הרבנים ד' מלכים עליהם השלום הנז"ל וגם אנחנו מסכימים לדבר זה כאמור וכבר כתבתי במקום אחר דהסכמה זאת היא לגדר וסייג לתורה לג' סיבות סיבה ראשונה כי מעורר מדנים ומחלוקת בעיר ואפי' אם ח"ו יהיה מחלוקת בעיר מתחזק המחלוקת יותר ויותר וזאת שנית שגורם חילול ה' וחילול התורה כי נתן רשות למשחית לדבר על הרבנים והת"ח שיש חילול ה' וחילול התורה אין לו חלק לעה"ב כמבואר בש"ס ובפוסקים והג' כי לפעמים באים לידי חילול שבת כי נתאמת לי בעדים כשירים דהניירות שנמצאו דבוקים בשנת התר"ח בשבת הגדול בפתחי הבתי כנסיות' ובפתחי החצרות ראו אותם עדים כשירים שהיה בעוד לילה ליל שבת שהיו מדבקים אלו הניירות וביום השבת כשראו אותם איזה בני אדם היו מפרקים אותם ונמצאו מחללי שבת המדבקים והמפרקים כמבואר בש"ש ובכל הפוסקים ובטור וש"ע א"ח סימן ש"ם כי המדבק ניירות בשבת והמפרקן מחלל שבת וגם מי שמפרקן ע"י גוים לא יבצר מאיסור שבות דרבנן וקי"ל דהעובר ע"ד חכמים חייב מיתה וכמ"ש במקום אחר יעש"ב בס"ד והן עתה אנכי אומר כי אם נבקש זכות על המפרק הניירות על ידי גוים דאיכא צד מצוה וצורכי כבור צבור דיש מתירין וכמ"ש בש"ע א"ח סימן דע"ו וסי' ש"ז סעיף ה' דבדבר שיש מצוה וצורך קצת התירו אמירה לגוי עכ"פ ישראל המדבקן והמפרקן הרי הוא מחלל שבת כאמור:

ועוד אני מדבר כי אם יהיה המדבק לו הניירות או כותב אגרות בלתי שם הכותב אם דבריו להזכיר על איזה אדם גנאי שעבר איזה עבירה בלשון זכור מעשיך הראשונים הרי הוא עובר על איסור מלבין פני חבירו ברבים שהם מאותן שלשה שיורדין לגהינם ואינם עולים כמ"ש בגמ' בב"מ דט"ן ע"ב יע"ש ואפי' הוא אמת הוי לה"ר שהוא חמור יותר מג' עבירות ע"ז ג"ע ש"ד כדאיתא בערכין די"ז ע"א ואם הוא שקר גמור הוי עונשו יותר חמור והרי הוא נכנס בב' כיתות שאינן מקבלות פני שכינה כי הוא בכלל כת שקרנים וכת מספרים לה"ר רח"ל ואם יהיו דבריו לקלל את חבירו בשם הרי הוא עובר בלאו וחייב מלקות כמבואר בש"ס ובכל הפוסקים ובטור וש"ע ח"מ סימן ז"ך ואפי' אם קללו בלא הזכרת השם וכל הכינויים עכ"ז אסור ואיסורו מדאורייתא כמ"ש הרב בית חדש שם בח"מ יע"ש ואם יהיה שמקלל את הדיין חייב שתים כמ"ש הפוסקים ז"ל ובסה"ק תוכחת חיים ס' תצוה הארכתי בזה בס"ד וכמו כן אם מקלל לממונה על הקהל שיש בפוסקים שהוא כמבזה לדיין דיש עוד לאו אחר כמו הדיין אם הוא בשעת שעוסק בצורכי צבור עיין מהראנ"ח ח"א סי' צ"ג וקי"א ומהר"י הלוי סימן מ"ח יע"ש ואם יש בדבריו אלו חירוף וגידוף לחכמים ולרבנים ח"ו הרי הוא חייב חרם ונידוי כמבואר בש"ס ובפוס' ובטור וש"ע יו"ד סימן של"ד ובלא"ה עונשו חמור כי המבזה לת"ח אין לו חלק לעה"ב וכמ"ש הפוסקים שם יע"ש עוד איכא איסור מוסיף להיות גורם הכתבים והאגרות אלו בלי שם שיהיו חושדים בכשרים ולפעמים מדמה מעשה הכתב לאדם כשר ככתב הכתבים והאגרות הללו ויבואו לעליל עליו שהוא הכותב ולא היו דברים מעולם וחושדים בכשרים ולפעמים גורמים על זה שנאה וקינאה ותחרור וקטטות רבות זאת ועוד אחרת כי מונע את הרבים מלעשות מצוה שמונעים מלהתעסק בצורכי רבים ומלבד שצורכי רבים אפי' בדברים של חולין מקרי דבר מצוה כ"ש כשיהיו מתעסקים בדבר מצוה גופא בצורכי עניים כהלבשה וחיטי דפיסחא וחילוק לצנועים ויתומים ולמנות וגם לעניינים של אפרושי מאיסורא וכדומה כי אלו גורמים חרבנות בעיר בין במילי דשמייא בין במילי דמתא ח"ו והכל יבוקש מיד האנשים האלה ועוד אני אומר כ"א נמצא בתוך הכתבים אלו בניירות ובאיגרות שהם מחרימים ומנדין אם יכתבו בפירוש שהם מחרימים ומנדין אין ספק שהוא מנדה ומחרים למי שאינו חייב נידוי שחוזר החרם והנידוי עליו ואפי' אם יהיה שמנדין ומחרימים למי שהוא חייב נידוי הרי כיון שיש רב וב"ד בעיר גדול ממנו הרי הוא פוגם בכבוד האדם גדול ואין נידויו נידוי כמ"ש הרב כנה"ג סימן שנ"ד הגה"ט אות מ"ג יע"ש ואם יהיה שקראם מוחרמים ומנודים דאינו כמנדה ומחרים כמ"ש הרב מהראנ"ח ח"א סימן צ"ג עכ"ז חייב לפייסם ואיסורא איכא משום מבזה לחבירו כמ"ש מהראנ"ח שם. ותמהני על החטאים הלה בנפשותם כי בנפשו דיבר כל אלה לכתוב ניירות או אגרות בלתי הזכרת שמו דאיך לא ירא לנפשו לעבור על גזרת נח"ש נידוי חרם שמתא ב"מ לעשות שיטות והוללות כזה יתר על כמה עבירות ועונשים רבים שיבואו עליו ומי פתי אשר ישמע לכל זה ויעבור על דברי הרבנים גדולים צדיקים במיתתן ועיני ראו ולא זר זה למעלה מחמשים שנה כד הוינן טלייא שמי שהיה ראש הפעור לעשו' דבר זה אחרי שהיה עמו אדם ירא לנפשו וכששמע שהרבנים רבני מתא ישבו בעזרת ק"ק פורטוגל יב"ץ תלתא כחדא והחרימו בחרם הכלבו שמי שעשה כן יבא ויגיד ובת אחד שידע מזה והגיד כי סיבה לדבר הזה היה פ' ונתודע ב"מ לא עברו ימים מיעטים שאותו פלוני היה עשיר וגדול כבודו וירד מנכסיו ומכבודו ומת בעניות ובתחלואים רעים רח"ל ומכאן יראה כל הירא לנפשו שיבא ויודה על מה שעשה כי זה האיש שירא לנפשו באותו זמן אם שלא היה הוא הסיבה והיה אנוס גמור והודה על חטאתו גם נלקה בעניות לא שהאריך ימים ובניו אחריו היו זנים ומפרנסים אותו כי גדולה תשובה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם ושומע לדברי חכמים ברכות שמים יחולו על ראשו. ואם המצא תמצא באגרות ובניירות הכתובים בלי שם לכתוב מנודה ומחורם דהיינו שכותב שאתה מנודה ומחורם בכותל המערבי שהחרימו ונידו אותך או מפי איזה חכם והרי הוא דבר שקר וכזב שלא החרימו כבר כתבתי על כיוצא בזה בתשו' לאיסטאנקייו יע"א בחדש אייר התרכ"ה דאם אמר שהוא מחורם מפי אדם גדול בתורה והיה שקר כי לא ימלט מחשש נידוי וחרם כי יחוס לעצמו כי בזה יש ב' רעות שמדבר שקר לומר כי החרים הרב למי שאינו חייב נידוי ואיסור גופיה לומר שהוא מחורם ומ"מ זה האיש אשר מזכיר חרם בכתבים ובניירות על אחרים הוא עובר בכתיבתו זאת על נידוי חרם שמתא מהרבנים הקודמים והוא בא להחרים לאחרים:

והנה בעתה נתודע לי מפה קדוש אחד המיוחד שלם בתורה וביראת ה' איך היה באותו מעמד שנתועדו הרבנים סרכין תלתא עם ז' ת"ח מהגדולים שבעיר והטילו חרם הכלבו על מי שכתב ניירות ואגרות בלי שם הכותב ובאותו פרק עמד על רגליו עט"ר מורינו הרב המו' כמוהרד"א ז"ל ואמר אנחנו מתנים בפירוש כי חרם זה לא יהיה התרה באמירת כל נדרי בכל ליל יוה"כ כי מ"ש אומרים נדויינא לא נדויי וחרמנא לא חרמי אינו בכלל חרם ונידוי זה זת"ד הביטה וראה עד היכן החמירו הרבנים בדבר זה ומי זה ואיזה הוא אשר לא ירא לנפשו להיות שוטם וגס רוח לעשות כדבר הרע הזה כי בנפשו דיבר ושומר נפשו ירחק מזה ועליו תבא ברכת טוב:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה