לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קנא
שאלתני מה עמדי במ"ש בסימן פר"ח סעיף ד' דמותר להתענות בשבת תענית חלום וכו' דיש מתחכמים להרהר בלילה קודם השינה בדברים שהחולם בהם חייב להתענות כדי שלא להתענו' ולא יפה הם עושים שהרי אמרינן בפ"ק דחגיגה ד"ה ע"פ ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא אמר רבא אמר הקב"ה אעפ"י שהסתרתי פני מהם דכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים אותם הפנים אסתיר אבל בחלום אדבר בו עכ"ל ופרש"י בחלום אדבר בו ביום ההוא קא דייק ביום ולא בלילה שמראין לו חלום כד שיתפלל על הדבר עכ"ל הרי דהחלום הוא לטובתו של אדם וא"כ איך מתחכם האדם על גזירותיו יתברך ועוד דהעיקרא דבר זה צריכה רבה אי במהרהר את החלום ביום מהני דהנה הרט"ז כתב כן בסימן זה סק"ג דאם מהרהר ביום אין להתענות בשבת ועמ"ש בס' חינוך בית יאודה סימן ג' והרב שבות יעקב ח"ב סימן ל"ד והרב י"א ח"א הביאו בסימן זה ובספר ד"מ ח"א חא"ח סימן כ"ב. עוד נר' לדקדק מדברי רש"י דדוקא על החלום שחולם בלילה הוא דעושין עיקר שמראין לו. מן השמים בדקא דייק מקרא ביום ההוא ולא בלילה דנראה דביום אם חולם אינו מעלה ומוריד וכ"פ בס' קנה חכמה דמ"ב ובתשו' יד אליהו סימן ל"ב ומחב"ר בסימן זה כי דוקא בשבת אם חולם חייב להתענות אפי ביום לא בימות השבוע והיה נראה להביא ראיה מדברי רש"י אבל נר' לדחות דהכתוב דיבר בהווה דאין שינה ביום כ"א בלילה ואה"ן אם יהיה חולם גם ביום יעשו ממנו עיקר ועדיין צ"י. גם אמרו בברכות דנ"ה ע"ב ובזוה"ק ס' מקץ ד"ר ע"א ע"פ והאלהים עשה שייראו מלפניו זה חלום רע יע"ש. וכן ראיתי להרב חמדת ימים בסוף פז מהל' ר"ה שכתב דיש מי שנתחכם להרהר בחלומות קודם שישכב ועל זה השיב וכל זה איננו שוה לי לעשות תיקונים לענין זה ונהפוך הוא כ"א נגזר עליו רעה ח"ו ומן השמים ירחמו להגיד לו בחלומו אז טוב לו למען ישוב מדרכו הרעה ושב ורפא לו וכן אמרו והאלהים עשה שייראו מלפניו זה חלום רע עכ"ל ועיין להרב ב"ד חא"ח סימן קי"ד ובספר מטה יאודה סי' זה סק"ד דפ"א ע"א יע"ש:
ודע דמי שחלם חלום רע שחייב להתענות והוא חולה ואין בו כח להתענות נראה שהוא פטור וכמ"ש הרב כנה"ג לעיל סימן ק"ל דעוברות ומינקו' שחלמו חלום רע דמסיק שלא תתענ' מפני הסכנ' וספק נפשות להקל וכן היה מורה ובא יע"ש ועמ"ש הרב מגן שאול סי' ך' במניקת שחלמה מאותן שמתענין עליהן יע"ש ונראה דאם אינו יכול להתענות כה יעשה ד' דברים שסימנם כפר"ה והוא כפרה דהיינו תרנגול לזכר ולנקבה תרנגולת כסדר שעושין באשמורת יוה"כ ופדיון מק"ס פרוטות דחמנות לעשות צדקה וחסד ורחמנות בגופו ובממון והוא סגולה נפלאה לקרוע רוע גז"ד כמ"ש בשבת דף ע"פ ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים הטבה היינו הטבת חלום בפני ג' אוהביו וכבר נדפס מחדש ס' הטבת חלום בספרי הקטן עתרת החיים סימן ל"א יע"ש. וכן אמרו בירוש' פ' חלק סימן ט"ז ובמדרש קהלת ע"פ כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא אמר רבי אם ראית חלומות קשים החזיונים קשים והפוכים או שאת מתיירא מהן קפוץ לשלשה דברים ואתה ניצול מהם דאמ"ר יודן בשם רבי אליעזר ג' דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הן תפילה צדקה תשובה ר' מונא אמר אף לתענית ר"ח ורבי יוסי אומרים אף שינוי השם ושינוי מעשה יע"ש והרב אדני פז סימן ק"ל סעיף א' כתב וז"ל ואני אומר ליתר שאת דילמא הבא ח"ו עי"ז לסכנות החלום לא תאכל בשר ולא תשתה יין באותו יום ולא תנהג עצמה באותו יום מיני שמחה ולא תכנוס לשום סעודה ותתן צדקה לפי ערבה ותקבל על עצמה כשיגיע יום אשר תוכל להתענות תתענה ואז מחשבה טובה מצרפה למעשה כמ"ש הקב"ה לדניאל יע"ש אך לא זכר שר מדברי רז"ל אלו:
וחזינא בצואות ר"י החסיד ז"ל סימן ט' וז"ל הרוחות של מתים משוטטות בעולם לשמוע מה גזירה יצאה לעולם ולפעמים אומרים לחיים לבא עמהם אם מתרצים אז הוא או אחד מזרעו ימות אלא יש לומר להם בעבור הקב"ה איני רוצה לבא עמכם ולא עם מתים אחרים ולמחר ילך על קברם ויחלץ מנעליו וישתטח על קברו וישביעוהו כמו כן ויאמר בעבור הקב"ה החפץ בחיים שלא תבא עוד אחרי ולא אחר זרעי ולא אחר שים בר ישראל או בת ישראל לא אתם ולא שלוחכם כי חפצי בעה"ז ולא באותו העולם כן יאמר ג"פ בלא מנעלים וי"א ג' ימים ויצום אותו היום עכ"ל ואם אירע חלום זה בשבת נראה לע"ד שלא יוכל לילך על הקבר בשבת ואפי' אם הוא תוך העיר ובתוך התחום וכ"ש אם הוא חוץ לעיר ולענין התענית אם דברי הרב ר"י החסיד ז"ל הוא בדוקא שכתב שיצום אותו יום שהולך יכול להתענות בימי החול באותו יום שהולך לבית הקברות והנה ציין שם בסוף ל הצואה הזאת ועיין סימן רל"ו וסימן רל"ז וז"ל הספר החסידים בסימן רל"ז הרואה נכרי בחלום או נכרית שכבר מתו ואומר לו לבא אחריו או אם יהודי בא לאדם אחד אז יש לו לילך על הקברות וישביענו שלא יבא אחריו ויבקשנו אבל אם הוא למרחוק ולא יוכל ללכת שם או נכרי ולא יוכל ללכת שם כי אין ידוע אנה קברו וירא ללכת שם יחקור איש יהודי ששמו כשם נכרי שבא אחריו וילך על קבר אחר ששמו כשם של אותו שבא אחריו הן אם הוא יהודי או נכרי וכן אם יהודית או נכרית תלך על קבר יהודית או נכרית ששמה כשמה ויבקש לנפשה ואם נכרית תשביע לנפשה ותאמר לה היא משבעת אותה בשבועה שלא תבא אחריה וכל אשר נקרא בשמה שלא יבואו ואני פלוני או פלונית בת פלונית איני רוצה לבא אחריך ולאחר כל אשר נקרא או נקראת בשמך ולא אחר שום מת או מתה ועל זה אני משביעכם ואבקש מכם כי אני רוצה עוד להחיות שנים רבות ואת או אתה הנקראים בשם הבא אחרי תלכו ותאמרו לאותה בשמה פלונית בת פלונית או פלוני ב"פ שלא יבא אחרי ואיני רוצה לבא אחריה וגם היא לא תבא אלי והוא שלשה פעמים בקול שנשמע ד' אמותיו עכ"ל וכתב הרב המפ' ז"ל הרואה וכו' וישביענו שלא יבא אחריו ויבקשנו ר"ל אם נכרי שיכול להשביעו ישביענו ואם הוא ישראל ואינו יכול להשביעו כשמת ישראל ע"כ יבקשנו וכו' יע"ש ויש להשיב ע"ד שהרי מדברי הרב רי"ח ז"ל שכתב בסתם הרוחות של מתים וכו' ולפעמים אומרים לחיים על מתי ישראל הוא מדבר וע"ז כתב בפירוש וישביעהו הרי דגם על נשמות ישראל שייך להשביע שבועה וצ"י: ותבט עיני להרב קרבן מנחה סימן שפ"ו דכתב ואני כשרואה יוה"כ עושה יו"ט דרמז שמתכפרין לו עונותיו וכ"ש בשעת הנעילה והביאו הרב באה"ט בסק"ח יע"ש ויש להקשות עליו ממעשה רב שהוא כתוב בס' מגיד משרים למרן ז"ל בישעיה סימן מ' דמ"ז ע"ד וז"ל אור יום א' של ר"ה חלמתי שהיה ליל מוצאי יוה"כ ולא הייתי ניכר שאמרנו ביום ס' עבודה ולא וידוי הרב ש"ט הרדוטל והייתי נפלא על הדבר והייתי אומר בלבי שמא ישנתי בעוד שהקהל היו אומרים ואח"כ נזכרתי שלא התפללנו תפלת נעילה והייתי משתדל שנחזור להתקבץ כדי שנתפלל תפילת נעילה והייתי אומר בלבי שאעפ"י שחשכה עדיין עת הוא לתפלת נעילה וכו' ואמר לו המגיד למרן ז"ל על חלמא דחזית חית לך לאתענא יומא דין קדישא ולאשלמא ליה וכו' והכי תצום תדיר כל יומא קמא דר"ה וכו' יע"ש הרי מעשה רב שחלם מרן הקדוש בליל ר"ה שהיה יוה"כ בשעת הנעילה ואמר לו המגיד למרן זל שיתענה ומי לנו גדול ממרן הקדוש ז"ל והמגיד לו שהגידו כן מן השמים כי בודאי כן צריך לעשות והוא ברור ונראה פשוט לומר דאם חלם חלום שהיה ליל מוצאי יוה"כ אין צריך להתענות כלל ואדרבא יעשהו יו"ט שהרי כבר עבר עליו יוה"כ והוא סימן שנמחלו לו כל עונותיו וענין זה של מרן הקדוש היה שהחזיק אותה שעה שחלם לעת נעילה שחלם שעדין לא התפלל תפלת נעילה וביקש לומר תפלת נעילה א"כ הו"ל כרואה יוה"כ בשעת הנעילה שיש לו להתענות והוא ברור וכתוב בס' מגיד משרים למרן ז"ל ס' ויקהל ד"י ע"ג וז"ל עוד אמר לי יפה הורית שלא להתענות בשבת אלא על אותן ג' בלבד ויפה הורית שלא להתענות בשבת על שחלם שנפל ס"ת מידו שאין להתענות אלא על אותם בלבד ואעפ"י שיש מחלוקת בא' מהם גם בו מתענים דג' שהם ארבע הם עכ"ל ורבים אינם חוששין לעשות תענית חלום אפי' בחול ואפי' הטבת חלום אינן משגיחין לעשות וסמכו עצמן משום דאמרו בסנהדרין דכ"ט דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ועיין גיטין דב"ן ע"ב הוריות די"ג ע"ב וכן בפרק הרואה מוכח מכמה ענינים כי החלומות שוא ידברו ושם מוכח להפך דיש לעשות עיקר מהחלומות וכן בנדרים ד"ח לענין נידוהו בחלום דצריך התרה וכמ"ש הפוסקים והטור והש"ע חיו"ד בסי' של"ד וכן לענין תענית חלום כמ"ש בברכות דל"א ובפוסקים בטור וש"ע חא"ח סי' רפ"ח הרי דיש לחות לחלומות עד שהתירו להתענות אפילו בשבת ויו"ט וכ"ן מסוגיא דחגיגה ע"פ ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא אמר רבא אמר הקב"ה אעפ"י שהסתרתי פני מהם דכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים אותם פנים אסתיר אבל בחלום אדבר בו ופרש"י בחלום בו ביום ההוא קא דייק ביום ולא בלילה שמראין לו חלום כדי שיתפלל על הדבר יע"ש הרי שנראה מזה דיש לעשות עיקר מהחלומות כשמראין ענין רע לחוש להתענות ולהתפלל כדי שיקרע רוע גז"ד וכבר עמד הרשב"א בתשו' ח"א סי' קפ"ג ותל"ב בזה ויישב דחיוב ליכא עכ"פ יש לחוש מספק ועמ"ש הרב מהרי"א ז"ל עה"ת פ' מקץ והתשב"ץ ח"ב סי' קנ"ח ומר דודי הרב המו' תנא דב"א זל בתשו' כי באה בס' חק"ל חח"מ ח"א סי קי"ח דקפ"ז ע"ד יע"ש:
והנה התשב"ץ שם בתשובה ח"ב סי' קכ"ח נשאל בענין חולם חלום שאם לא יתענו הצבור באותו יום יהיו מנודים והורה המורה כי חייבים להתענות תענית צבור וקבעו ברכה בתפלת מנחה וכו' ונשא ונתן הרשב"ץ בהוראה זאת ובסוף דבריו הביא סמך להוראת המורה וכתב בסוף דבריו וז"ל ודע כי זה קרוב לעשרים שנה חלם חלום חקון בן עבו אסר היום יצא לת"ר שהצבור חייבים להתענות ג' תעניות ב' וה' וכ' והרב יצחק בר ששת ז"ל חשש לו וגזר ג' תעניות והצבור היו מלעיבים ומלעיגים עליהם וקורין אותן תענית חלום ובתפלת מנחה לא היינו מוצאים מנין כ"א בקושי ונתחרט הרב ז"ל על זה ואני הייתי מתענה והייתי אומר יודע אני בעצמי שאיני כהן ואם יאמרו לי חברי עלה לדוכן הייתי עולה ומה שהזקיק הרב ז"ל לזה הוא מה שאמר לנו כי בכלינסיה עיר מולדתו בא לו קודם הגזרה שלמה מטיש ואמר לו לגזור תענית לפי שהיה רואה שריפה גדולה בבית הרב ז"ל ולא חשש לדבריו כלל ונתחרט על זה בראותו כי בא החלום ברוב ענין וכו' יע"ש גם הרב זקן אהרן ז"ל סי' כ"א הוכיח במישור בראיות מהש"ס דיש לחוש לחלום ולהתענות אם יאמרו בחלום שיתענה אפילו בשבת כי חמירא סכנתא והביא ענין זה של הרשב"ץ ואם הרבנים הגדולים הללו הריב"ש והרשב"ץ נתנו לנו מקום דיש לחוש לחלום אפי' מאינשי דלא מעלי וקרוב להיות משומד כמבואר אנכי הרואה דיש לומר עדיפה מינה אפי' גוי גמור שחולם חלום רע כל דקים לן בגויה דלא משקר מהימן שהרי מצינו בשאלתות דר"א גאון ס' מקץ סי' כ"ט דאפי' שפחה ועבד וקטן עושים עיקר מהחלום שחלם יע"ש וא"כ גם בגוי אי מהימן ליה כבי תרי יש לחוש כמ"ש הרשב"א ח"א סי' קי"ח הביא דבריו הרב כנה"ג באה"ע סי' קט"ו הגה"ט אות כ"ח והרב מ"ל בהל' אישות פרק כ"ד הי"ז וכמ"ש בספרי סמיכה לחיים חלק אה"ע סי' ט' דט"ל ע"ב יע"ש וכן מבואר בזוה"ק ס' ויקרא דכ"ה ע"א ובס' שם הגדולים ח"א מער' אות י"ג כתב וז"ל ומן האמור מפורש דהוו רבוואתא קמאי ובתראי זהירי וחיישי בחלומות ולא עוד אלא אפילו לחלום עכו"ם כמבואר במדרשים וכמ"ש מהרח"ו ז"ל במגילת סתריו כ"י יע"ש ועמ"ש בעניותי בתשובותי במקום אחר יעש"ב בס"ד:
וזה ראיתי ואספדה מעשה שהיה כי בשנת התר"ג ליצירה חלום חלמתי שהיו אומרים לי כי בחדש אלול משנתינו זאת יעשו תשובה בכל מקום שישראל מצויים ויתענו תענית צבור וכן היה ששלחתי אגרות בכל המקומות ושלי"ת נשמעו דברי בכל מקום ועשו התעוררות תשובה ברבים ובפרט בעוב"י קושטא ושלוניקי וטאראבולוס עשו עד להפליא והודו לה' כי טוב כי ע"י זה נתבטלו כמה גזירות קשות ורעות וכדתנן תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות ויפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב ועיין בזוה"ק ס' שמות ד"ו ע"ב וז"ל ר"ח אמר תלתין יומין עד לא ייתי תוקפא לעמא בארעא או עד לא תיתי תבירו לעמא דארעא מכריזי בעלמא מילה ולזמנין דאתמסר האי מילה אפומיה דרביי ולזמנין לאינון בני נשא דלית בהו דעתא לזמנין דההוא מילה אתמסר בפומא דעופי ומכריזי בעלמא ולית מאן דישגח בהו כד עמא זכאין אתמסר ההוא מילה לאינון רישין זכאין דעלמא בגין דיודיעו לון ויהבין למאריהון וכד לאו אינון זכאין וכדאמרן עכ"ל:
והנה בעתה נ"מ ס' השומר אמת לרב חביבי. אברהם אוהבי. נר"ו ושם בסי' כ"ו אות ז' כתב וז"ל תענית חלום בקהל אומרים עננו וקורין ויחל התשב"ץ ח"ב סי' קכ"ח ורמזו כנה"ג סי' תקס"ח מהגהות הרי"ף וכ"כ הרב זקן אהרן והביאו הרב ברכ"י סי' תקע"ו ובפה העירה נעשה מעשה באלול תר"ג עפ"י כתב גדול אחר מעוב"י אזמיר יע"א עטרת החיים ועיין להרב חיד"א בשה"ג ח"א ד"ב ע"ב יע"ש גם במכתב שלח לי הרב ראש אב"ד מקודש הרב המופלא כמוהר"ר אליעזר די טולידו נר"ו וז"ל ועל ענין החלום ששרטט וכתב מני"ר נר"ו. ידיע ליהוי למני"ר נר"ו איך תכף שקבלנו כתבו הבהי"ר בה שעתא רעדה אחזתנו ובה שעתא ישבנו כל הרבנים וקצת ממעלה שרי וטפסרי וגבירי עירנו קושטא יע"א וגזרנו תענית צבור והרבינו בסליחות ותחנונים וצדקות ופדיון נפשם ושלי"ת כל ישראל בקדושה ובטהרה רובם של ישראל למדו בישיבות ולא הלכו לשוק למשא ומתן ותקובל ברחמים וברצון בע"ה וגם כתבנו כתבים לכל המקומות אשר סביבותינו כאשר כתב מני"ר נר"ו בכתבו הבהי"ר וזה קצת ימים ששלחו לי לשמי מעלת הרב מ"ד מאנדרנופולי יע"א נר"ו ומעלת הרב מתא ברוסא יע"א נר"ו וגם שאר הרבנים הי"ו משאר המקומות כלם בפה מלא שקיימו וקבלו עליהם ועשו תענית צבור בתפלות ותחנונים וצדקות ובע"ה שתקובל ברצון זת"ד הרב הנז' נר"ו אשריהם ישראל שהם שומעים לקול מורים ובזה יזכו ויחיו להיותם שמורים לדור דורים. ועל דרך שאמרו בר"ה דנ"ה ע"ב אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים ק"ו קטנים לגדולים פריך ק"ו חיובא הוא לא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נוהגים הקטנים ק"ו בעצמן יע"ש יה"ר שיהיו דברינו נשמעים לש"ש ועיין מ"ש בסה"ק תוכחת חיים פ' כי תשא פכ"א דק"ב ע"כ יעש"ב בס"ד:
ותדע ותשכיל כי רואה אנכי ר"מ דסל"ה ד"ח ל"מ ול"מ כמ"ש בגטין ובהוריות מר ניהו גופיה הראהו לו מן השמים כי דברי חלומות יש לחוש ולעשות עיקר ובדידיה הוה עובדא ביומא דף פ"ג ע"ב במעשה דכידור דבי ר"מ בדיק בשמיה ולא רצה להאמין להפקיד אצלו ארנקי שלו וטמן אותה בבית הקברות על ראש אביו של כידור ובא אליו בחלום אביו לבנו שילך ויקחנה וכשסיפר החלום לר"מ דחאו באומרו חלמא דבי שמשי שהוא חלום שהוא ערבי שבתות וכמ"ש רש"י אין להאמין בו ובא וישב שם עד שחשכה מוצאי שבת ולקחה יע"ש הרי דאפי' באדם רשע ומתכוין לגזול היה החלום אמת ולפי ספר פתרון חלומות בסיף דז"ך והביא דבריו בס' יד ליהו סי' ל"ה דל"ו ע"ג כי החלומות של שבת צודקות יותר צ"ל כי זה שאמר ר"מ לכידור הוא כדי לדחותו כדי שלא יקדים וילך ויקחנה והכי נראה דברי הרב י"א שם כמו שיע"ש. וזה תמהני להרשב"ץ בס' התשב"ץ ח"ב סי' קכ"ח דכ"ט ע"א שאחר שהביא ל' הרמב"ם בס' המורה פ"ה מהחלק הב' כי החלום הבלתי צודק הוא בהיות כח המדמה בלתי בריא או מפני שורש יצירתו ברוע הרכבתו וברוע מזגו או מפני מזונות עבים רעים הכמות המולידים אידים עבים שחורים יטרידוהו ומפני זה מורכב מחושים אין להם מציאות כלל ועל זה אמרו ביומא חלמא דבי שמשא בטלין וזהו אומרם כאן ע"י שד כי השד השאילוהו במקום הזה ל רוח רעה מזקת ושודדת את האדם והם כולם מאין ופעלם מאפע אין ידים להם ואין לחוש להם כלל עכ"ל ואחהמ"ר קשה איך הביא סוגייא דיומא שאמרו חלמא דבי שמשא בטלין כי רצה לפ' כי מרוב האכילה אין החלום צודק שהרי הענין לפי האמת הוא דצדק החלום כמבואר שם בגמ' ור"מ שאמר הכי הוא כדי לדחותו שלא ילך ויקח ממונו וצ"י: וראיתי להרב עיון יעקב בחי' לפ"ק דב"ב די"א ע"א בעובדא בבני אחתיה דריב"ז שחלם עליהם חלום שהיה להם הפסד שבע מאות דינרים ולקחם מהם לצדקה פשו להו שיבסר דינרי ובאו מן הקיסר ושקלינהו וכו' והק' דאיך לקח ריב"ז מהם לצדקה בשביל שהרי אמרו בסנהדרין ד"ל ע"א דאם אמר בעל החלום מעות אלו לצדקה ד"ח ל"מ ול"מ ותירץ שהיה החלום אחר יוה"כ שנתכפרו העונות והחלום צודק וכו' זת"ד ודבריו תמוהים שהרי מלבד כי בכל אדם יש לחוש על החלום כשמורה רע והוא הלכה פסוקה מהש"ס וכל הפוסקים דמתענים ת"ח ואפי' בשבת ואפי' ברואה הפסד ממון בחלום נראה מסה"ח סי' תתס"ו דבשבת אינו מתענה אבל בחול מתענה וכמ"ש הפוסקים וא"כ לפדות החלום רע פודיהו ע"י הצדקה וכמ"ש במדרש קהלת ע"פ כי ברוב חלומות אם ראית חלומות קשים קפץ לג' דברים תפלה צדקה תשובה יע"ש וזהו שוה בכל אדם כ"ש וק"ו חלום אדם גדול כריב"ז שאמרו עליו בסוכה דכ"ח ע"א כי לא הניח מקרא משנה גמרא הלכות אגדות דקדוקי תורה דקדוקי סופרים קלים וחמורים הגזרית שוות תקופות וגימטרייאות שיחת מה"ש שיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הוייות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא ע"כ ואחר כל הכבוד הזה איך יתכן לפי שהיה אחר יוה"כ היה צודק חלומו שהרי אדם גדול כריב"ז כל יומא ויומא אחד הוא וכולם שוים לטובה ומה גם כי בכלל חכמתו היה יודע שיחת מה"ש ושיחת שדים בודאי שהיה מבחין בין חלום שהוא ע"י מלאך לחלום שהוא ע"י שד כמ"ש בגמרא פרק הרואה דנ"ה ע"ב כתיב בחלום אדבר בו וכתיב החלומות שוא ידברו ותי' כאן ע"י מלאך כאן ע"י שד ובודאי כי אדם גדול כריב"ז דיודע שיחת מה"ש ושיחת שדים היה מבחין זה ועוד דאדם גדול כריב"ז לא יתכן מעולם לחלום שקר שהרי אמרו בזוה"ק פ' מקץ ד"ר ע"א וז"ל אבל זכאי קשוט בשעתא דנשמתא סלקין לא מתחברן בהו אלא מילי דאודעין ליה מילי דקשוט מילין קיימין דלא משקראן יע"ש וכ"כ הרב יערת דבש ח"ב ד"ע ע"ב דכמה רזין עילאין משיגין חכמי הדור ע"י חלום וכמו שהשיג רבינו האר"י ז"ל בעת השינה הלא בספרתו יע"ש וכבר הרב ר"א גאון ז"ל בס' מקץ סי' כ"ט כתב ליישב לאחר יד הא דקי"ל נידוהו בחלום דעושין עיקר ות"ח בשבת ושאר דברים ומצינו בסנהדרין ד"ל ע"א דאמרו ד"ח ל"מ ול"מ ויישב דהאם הוא בממונא דאוקי אחזקתיה אבל באיסורא מס' מחמרינן וכ"כ התשב"ץ בח"ב סי' קכ"ח וקכ"ט והרב זקן אהרן סי' כ"א יע"ש וכמו כן בענין מחלוקת הפוסקים לברר הלכה אם סמכינן לדברי חלומות עיין בהג"א בע"ז סו"פ אין מעמידין ברבינו אפרים שהתיר דג הנקרא בארבוטא ובא אליו בחלום שהתיר את השרץ וחזר בו ואסרו יע"ש ומה שהביא. בס' נודע ביהודה ח"ב חיו"ד סי' ל' דע"ו ע"ד מהא דאמרינן ד"ח ל"מ ול"מ לק"מ כי כיון שיש מחלוקת והוא היה מן המתירין בא אליו בחלום שהוא אסור יע"ש וכן ראיתי להרדב"ז בתשו' ח"ה סי' ב' ורפ"ו שהתיר לעשות תפילין מר"ת לרש"י ובחלום הלילה הראו שלא יפה הורה וחזר בו יע"ש ועיין למז"ה הגדול ז"ל. בס' חק"ל חח"מ ח"א סימן קט"ו שכן הוגד בחלום לאיש הירא וכו' יע"ש ומ"ש הרב ש"ך בח"מ סי' של"ג סקכ"ה להשיב על תשו' מהר"ם ב"ב במ"ש שכן הוגד מבעל החלום כי ד"ח ל"מ ועוד דלא מסתברא וכו' יע"ש יש ליישב כי ככה"ג שיש לחלוק על דינו מצר עצמו ושהוא דבר דלא מסתבר שייך לומר שהוא ד"ח ועיין בס' שם הגדולים מער' א' אות ומע' יו"ד אות דף יע"ש:
והנה על מ"ש בש"ע שם בסי' רפ"ח ס"ג אדם המתענה בכל יום וכו' כ"כ בהגמ"י פ"א מה' תענית ה"ו אות ב' וז"ל מי שמתענה בכל יום ואכילה בשבת מחמת שינוי וסת צער לו ראינו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה וכן שמעתי שהיה הרב ר' יהודה החסיד ז"ל עושה ובפסחים פרק אלו עוברין מר בריה דרבינא כוליה שתא יתיב בתעניתא בר ממעצרתא ובפוריא ומעלי יומא דכפורי אבל אי לאו כה"ג אסור וכו' יע"ש הרי נראה דקא מפרש להא דמר בריה דרבינא דהיה יושב בתענית כל ימות השנה היינו גם בשבתות וי"ט והגם דקי"ל דאסור להתענות בשבת בכה"ג שכבר נתנהג להתענות כל ימות השנה והאכילה הוי צער לו אינו אסור להתענות בשבת ומביאו בב"י שם יע"ש וכן מפרש לה התשב"ץ בח"ג סי' רצ"ח כמו שיע"ש י וזה תמהני טובא למה שראיתי להרב שני אליהו מער' תי"ו אות יו"ד שכתב וז"ל תענית בשבת לדעת הרמב"ם אסור מן התורה להתענות בשבת ועיין להרשב"ץ בח"ג סי' רצ"ח שכתב דמאי דאמרינן בפסחים מר בריה דרבינא הוה ציים כולי שתא בר ממעלי יומא דכפורי וכו' היינו לומר דגם בשבת היה מתענה ע"ש ואני אומר דחס ליה לזרעא קדישא לעבור עד"ת בכל שבתות השנה עכ"ל ודבריו תמוהים דבכה"ג דמתענה כוליה שתא ליכא איסורא כלל כי אדרבא התענית הוא עונג והאכילה הוא צער וזה ברור וצ"י: