אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן קמח

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן קמח

ח"ב או"ח סימן קמז

נשאלתי ברופא שקראו אותו לתת רפואה לחולה שיש בו סכנה ודאית והוא בתוך בית הכנסת אי יכול לצאת בתוך התפלה ובקריאת ס"ת באמצע הקריאה והשבתי דקי"ל דגדול תלמוד תורה מהצלת נפשות דאילו מעיקרא קא חשיב למרדכי ארבע ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה ועליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מגילה די"ו ע"ב יע"ש והקשה הרי"ף באגדתיה וז"ל וקשה דהא קי"ל דמבטלים תפלה לצורכי רבים וכ"ש להצלת נפשות ומצינו שת"ת נדחה מפני תפלה והיכי אמרינן הכא גדול ת"ת מהצלת נפשות וי"ל דהני מילי ת"ת דרבים אינו נדחה מפני התפלה כמו שכתוב בתוס' מ' ברכות ומרדכי היה עוסק בת"ת דרבים ללמוד את בני ישראל תורה ולכך גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות עכ"ל ולענ"ד אחרי המחי"ר קשה כי לא זכר שר מתשובת הרא"ש בכלל וי"ו סי' ב' ומ"ש שיש אומרים שיכולים אפי' מת"ת לצורך הל' פשיטין שנותנים להגמון בכל שנה שהוא הצלת נפשות לפי שאם לא יתפשרו יש כמה עניים שאין להם ליתן ויקום ויפשיטום ערומים הדין עמהם כיון שיש בו הצלת נפשות הוא קודם לכל יע"ש והביאה מר בריה ריב"ה זל בטי"ד סוף סימן רנ"א ופסקה ג"כ מרן בש"ע שם והרב הלבוש שם יע"ש ואם כן הא דקא מדקדק הרי"ף ללמוד הדבר מכללא מתפלה שנדחה משום צורכי רבים וכ"ש ד"ת הרי בהדייא כתב הרא"ש כן והי"ל להרגיש קו' מתשובת הרא"ש הלזו דקא פסיק ותני דגדול הצלת נפשות מת"ת, ואנן איפכא שמעינן מסוגייא דמגילה הלזו כאשר מצינו לשלימים וכן רבים שנתעוררו בקו' זאת כמ"ש בפו ד שם ביו"ד שם סוף סימן רנ"א והרב"ח והרט"ז שם סק"ו ומטו בה משם הרב מהרש"ל כמו שיע"ש ועיין מ"ש בספרי סמיכה לחיים חי"ד סימן ו' דל"ו ע"א מה שרמזתי שם בס"ד:

והנה הרב בפרישה תי' דהתם מיירי שיש אחרים שיכולים להציל נפשות ולכן אעפ"י שהוא מצוה גדולה מי שמקדים להציל מ"מ ת"ת קודם הואיל ויש אחרים שיכולים להציל נפשות יע"ש ויש לסייע לתי' זה שהרי בהצלת נפשות בצרת המן היה ע"י אסתר המלכה כי היתה יותר קרובה למלכות והיא היתה הקודמת במצוה זו להציל את ישראל יותר ממרדכי וכאשר הוכחתי בעניותי בסה"ק דרכיו למשה בס"ד. ובדרישה תי' דהתם מיירי בענין שאין יכול שניהם אז ת"ת קודם אבל הכא מיירי בענין שאף שיתנו ממנו להגמון מ"מ ישאר לסיפוק ת"ת אלא שלא יהיה כ"כ בריוח יע"ש. והרב בית חדש שם תי' וז"ל ולק"מ דהתם ל"ק אלא דגדול הוא העוסק בתורה להחשיבו ולהקדימו יותר ממי שעוסק בהצלת נפשות דאינו חשוב כמו העוסק בתורה אבל להוציא ממון להצלת נפשות פשיטא הוא דקודם להוצאת ת"ת דאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש וחי בהם ולא שימות בהם יע"ש והנה אמת נכון הדבר כי גדול ת"ת ות"ת כנגד כולם תנן וגדולה תורה מן הכהונה ומן המלכות וגם תנן במס' הוריות די"ג ע"כ ממזר ת"ח קודם לכ"ג ע"ה. ונפק ל בגמ' מקרא יקרה היא מפנינים מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים יע"ש ואם כן לכל אחד ואחד יש להם גדולה וקדימה דלענין כבוד וחשיבות להקדימו לכל דבר שבקדושה אז העוסק בתורה גדולה מן המציל נפשות ברם בענין עשיית קיום המצות עצמן כשיש לפניו ב' ת"ת והצלת נפשות אזי הצלת נפשות גדול מת"ת ומבטל ת"ת כדי להציל נפשות:

והרב ט"ז סק"ו תירץ וז"ל ואין כאן קושיא כי בודאי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש אלא דהתם אומר דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות שעי"כ צריך לבטל ת"ת ולעסוק בהצלת נפש ויליף ממרדכי בלשן שבתחילה שלא בא לידו עסק של הצלת נפשות היה חשוב בעיני חכמים יותר ממה שאח"כ בא לידו המצוה של הצלת נפשות והוצרך ליבטל מת"ת כדאיתא שם שלא מנו אותו חכמים כמו בתחילה יע"ש ונראה שגם בדברי הרב"ח ז"ל כלולים דבריו והוא מן התימא שלא הזכירו כלל:

והרב בני דוד פ"שקין ז"ל בה' ת"ת פ"א ה"א ד"א ע"ב הביא קו' רש"ל הלזו וכתב וז"ל ולכאורה הוא תמוה לומר שימנע מלהציל נפש בשביל ת"ת דודאי הצלת נפשות קודם יע"ש והוא תימא דלא זכר שר מדברי הרי"ף והפו"ד והרב"ח והט"ז וצ"י:

והרב פרי האדמה ח"ד שם בהת"ת ד"א ע"א הביא דברי הרב בני דוד אלו וקו' רש"ל וכתב וז"ל ולעד"ן דיש לתמוה על רש"ל דמעיקרא קו' ליתא שהרי התם במרדכי ביטל ת"ת משום שמא יארע איזה דבר של הצלת נפשות ובזה ודאי על הספק ת"ת קודם אבל בנתונים בסכנה עתה ודאי הצלת נפשות קודם יע"ש:

ומוה"ר מהרי"ן זל בס' פני מבין ח"ב בחידושיו לסנהדרין על דמ"ט ע"א מהש"ס דע"ב ע"א מהספר עמד בזה ובכלל הביא דברי הרב פרי האדמה דיש לחלק בין ודאי לספק יע"ש. ועוד תי' דלענין הצלת נפשות דידיה כשהוא נתון בסכנה הוא גדול מת"ת ועוד תי' בסו"ד וז"ל עוד י"ל כל זה שאמרו במגילה דגדול ת"ת יותר מהצלת נפשות היינו הצלת נפשות דיחיד דהיינו ב' ג' וכיוצא אבל לגבי מלחמה דאיכא עם רב מישראל ככה"ג ודאי דאמרינן דגדולה הצלת נפשות יותר מת"ת דרבים יע"ש:

וראיתי בס' עושה שלום בשיטתו למגילה שם דקכ"ו ע"ג שהביא תירוץ הרב פרי האדמה והקשה עליו וז"ל אמנם לעת כזאת מצאתי בירוש' פ"ז דפאה היפך דברי הרב פרי האדמה וז"ל ר"י על לכפרא בעא מוקמן להו פרנסים לא קבילו עליהון על ואמר קדמיהון בן בבי על הפקיע ומה זה שנתמנה על הפתילות זכה להימנות עם גדולי הדור משום דעסוקים בצורכי צבור אתם שאתם מתמנין על חיי הנפש עאכ"ו וכתב הרב מהרש"י ז"ל רוצה לומר דמה שהיו מתרחקים מהיותם ממונים על הצבור היה משום שהיו מתבטלים מת"ת ועוד כי תמיד שמם מנואץ משום שממשכנים על הצדקה ולכן בראותם דזוכים להתמנות עם גדולי הדור ידעו דשכרם גדול כת"ת ולא יחושו לזלזולם הא קמן דאפי' להיות ממונה על הצבור לעסוק בצרכיהם אפי' דליכא שום סכנה מותר להתבטל מת"ת מעתה יפה עשה מרדכי הצדיק ולמה נענש מרדכי לפום גמ' דילן שהורידוהו מגדו' וצ"י עכ"ל. ולע"ד אחהמ"ר קושיא מעיקרא ליתא דודאי כי גדול שכרן של פרנסי ישראל שיהיו להם שכר טוב בעמלם כעוסק בתורה וכן אמרו בהדיא בירו' ברכות פרק אין עומדין אמ"ר ירמיה העוסק בצרכי צבור כעוסק בתורה דמי והביאוהו התוס' שם בברכות דל"א ע"א ד"ה רב אשי ע"ש ועיין להרמב"ם בפ"ב ה"ה ומרן בכ"מ ובב"י א"ח סי' ע' וצ"ג וכ"פ בש"ע שם. ומ"מ לא בשביל שהעוסק בצרכי צבור ששכרו כעוסק בתורה שיהיה לו קדימה על הת"ח העוסק בתורה תדיר דודאי דהעוסק בתורה תדיר קודמו וכל הגדול מחבירו בתורה הוא קודם את חבירו כמבואר בטור וש"ע א"ח סי' קל"ו יע"ש וא"כ מרדכי היה עוסק בתורה תדיר היה קודם למי שלמטה ממנו וכשנסתלק מלימוד והיה יושב בחצר המלך שעוסק בצרכי צבור אזי אותו שלמטה ממנו שהיה יושב ועוסק בתורה תדיר נעשה גדול ממנו וקדם לו וזה ברור:

ובזה מינח ניחא לי ליישב תשו' מהרשד"ם ז"ל בחיו"ד סי' ק' שכ' לגדל כח חברת גומלי חסדים והכריח דכשעוסק במצוה בה שעתא יש להם יותר מעלה מת"ת וכשאינן עוסקים במצוה יהיה ראוי לכבדם כת"ח והביא ראיה מהירוש' מס' פיאה פ"ק דג"ח גדול מת"ת וצדקה יע"ש וע"ז תמה יקרא הרב שארית יעקב בר"ס צו ד"ה ע"ג מסיפא דמתני' דקתני ות"ת. כנגד כולן וכו' יע"ש וגם אנכי הצעיר הלכתי בעקבותיו בספרי סמיכה לחיים חא"ח סי' א' די"ב ע"ב ועיין שם בסימן ב' בתשובה מאהבה מעט"ר מז"ה הגדול ז"ל דט"ז ע"ג שכתב וז"ל וכבר האריך הרשד"ם חיו"ד סימן ק' שאנו חייבים לכבד לעושה מצות אלו ולקום מפניהם ואף בשעה שהם בטילין מהמצוה אנו חייבים לכבדם בכבוד ת"ח יע"ש ושם בהגהו' רמזתי קו' הרב שארית יעקב מסיפא דמתני' ות"ת כנגד כלן יע"ש ועתה אנכי הרואה דלק"מ להרב מהרשד"ם והאמת איתו כי מ"ש כשהם עסוקים במצוה שהם גדולים מת"ח העוסקים בתורה משום מ"ש בירוש' כי גדולה ג"ח מת"ת הגם שאינו בפי' שבידינו בירוש' וכמ"ש הרב מהרשד"ם כאשר השיג בזה הרב ש"י שם מ"מ הדין דין אמת דקי"ל בש"ס ובכל הפוס' דמבטלים ת"ת להוצאת המת ולהכנסת וכלה וכן הוא במדרש רז"ל הביאו מורינו הרב כהנא רבה בספר מעיל צדקה סימן רנ"א וז"ל גדולה ג"ח מן התורה ומן הקרבנות שנא' פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה ותורה וחסד לא נאמר אלא ותורת חסד מי נתלה במי הוי קטן נתלה בגדול תדע שהרי מבטלים ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה מפני שהיא ג"ח עכ"ל ועמ"ש בעניותי בדרוש לשבת הלבשה שנת התרי"ח בזה בס"ד. וא"כ שפיר מצינן למימר דכשהם עסוקים במצות ג"ח עצמה הוי גדול ג"ח מת"ת אבל כשאין עסוקים במצוה הגם כי כתב מהרשד"ם שיש להם כבוד כת"ח לענין שלא לבזותם מ"מ הת"ח העוסק בתורה הוא גדול ממנו כדתנן ות"ת כנגד כלן וגדול תלמוד וגדולה תורה כאמור ועיין עוד למהרשד"ם בתשו' שם בחיו"ד סימן קמ"ח במי שנשבע שלא להטפל בצרכי צבור שכונתו שלא לבטל מת"ת עכ"ז השיב בתשו' שיתיר את שבועתו משום מצות לא תעמוד על דם ריעך וכו' יע"ש. ולפי כל האמור אע"ג דיעבור זמן תפלה מותר לרופא להטפל ברפואת החולה וכן לצאת אפי' באמצע הקריאה של ס"ת והוא ברור:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה