אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן קכז

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן קכז

ח"ב או"ח סימן קכו

אבקשה בינה למען דעת מה יעשה ישראל בענין ההקפות של חג דכתב הש"ע סימן תר"ס דנוהגים להעלות ס"ת על הבימה ולהקיפה וכו' דין זה הוציאוהו ממאי דתנן בסוכה דמ"ה ע"א בכל היום מקיפין את המזבח פעם אחת וכדפסק הרמב"ם ג"כ בפ"ז מהל' לולב הז"ך וכן אית' בתיקוני' תיקון י"ג דכ"ט ע"ב וז"ל וצריך לסדרא בהון בהקפה כגוונא דמזבח יע"ש אמנם לא ביארו לנו באיזה זמן היתה הקפה זאת במזבח אי בתוך התפלה או אחר התפילה או קודם קס"ת ותפילת מוסף או אחריו הנה מסידור הטור ומרן בש"ע נראה דכיון דאחר שפסקו בסי' שקודם לזה דין קס"ת והפטרה כתבו דין ההקפות נראה דדעתם הוא לומר ההושענות ולעשות הקפות הא מיהא אחר קס"ת וקריאת ההפטרה אלא דאם יהיה גם אחר תפלת המוספין אין הכרח כ"כ דאיכא למצדי צדדי בזה דאימור כיון דמעיקרא לא כתבו שם דין זה בתפילת המוספין בסי' בפ"ע א"כ יהיה גם אחר תפילת המוספין או דילמא דעתם הוא דאחר קס"ת וההפטרה שהס"ת עדיין בחוץ בתיבה שלא הצניעו אותו בהיכל תכף יאמרו ההושענות ויעשו ההקפות כמו שהוא המנהג בעירינו בשבת דליכא הקפות אלא אומרים ההושענות תכף אחר קריאת ההפטרה בעוד הס"ת בתיבה ושו"ר בטור סימן זה שכתב וז"ל ור"ס כתב שמקיפין אחר קריאת ההפטרה בעוד. הספר על הקיבה ומנהג טוב הוא שלא להוציא הספר שלא לצורך כיון שאין קורין בו אלא שאין נוהגים כן עכ"ל והנראה ממ"ש שאין נוהגים כן הוא שמוציאים ס"ת פעם אחרת אחר תפילת המוספים וכ"כ בהדייא בס' הלבוש ס"ס תרנ"ט כמו שיע"ש וכ"כ בס' אבודרהם דק"ט ע"ד וכ"כ בספר אורחות חיים בהל' תפילת המועדים דע"ח ע"ב יע"ש וכ"כ בספר סדר היום יע"ש ולכן צריכים אנחנו לדעת איזה דרך ישכון אור לו' ההושענו' ולעשות ההקפות אם יש מקום לעשותן תכף אחר קריאת ההלל או אחר קס"ת וההפטרה כפי דעת רב סעדיא שמביא הטור או לעשותן אחר תפילת המוספים והנה ראיתי להרב חמדת ימים בה' סוכה פ"ה דרכ"ב ע"א שכתב וז"ל ומנהג ירושלים תובב"א להקיף את התיבה תכף ומיד אחר ההלל והוא מנהג ותיקין ורבו מחלוקיות בענין הזה בין רבני ירושלים שהיו מהם אומרים לעשות ההושענות אחר המוסף משום אחר קריאת התורה שהעם מקובצים בשביל קריאת התורה וברוב עם הדרת מלך ושאר הרבנים הסכימו לעשות מיד אחר ההלל מטעם דזריזין מקדימים למצות והיכא דאיכא זירוז מצוה שמצוה להקדים לא אזלינן בתר רוב עם הדרת מלך והיתה הוכחרם מדברי הגמ' פ"ד דר"ה דל"ב ע"ב שאמרו שם דבי"ט של ר"ה תוקעים במוסף ולא בתפילת שחרית ושאלו בגמ' מ"ט דתקיעי במוסף ותירצו משום דברוב עם הדרת מלך שהוא אחר קריאת התורה שהעם מקובצים בשביל קריאת התורה משא"כ בתפילת שחרית והקשו בגמ' א"ה הלל נמי פי' ביום ר"ח יאמרו הלל אחר מוסף דברוב עם הדרת מלך אלא עכ"ל שתקנו לאומרו בתפילת שחרית משום דזריזין מקדימים למצות א"כ בתקיעה נמי זריזין מקדימים למצות ותי' בגמ' אמר"י בשעת גזירה שנו שגזרו שלא לתקוע והיו אורבים להם כל זמן תפילת שחרית ולכן העבירוה לזמן תפילת מוסף ש"מ דאע"ג דאיכא דברב עם הדרת מלך והיה ראוי לקרות את ההלל אחר קריאת התורה עכ"ז אסיקו דיותר ראוי להיות הכל בשחרית משום זריזין מקל"מ אלא דהתקיעה איחרוה מפני הגזרה כנזכר וכיון שכן הדבר ברור שראוי לעשות כל מצות היום הלל וההושענות בשחרית משום זריזין מקל"מ ודעת המאחרים משום דברוב עם הדרת מלך דחויה היא מפני מסקנת הגמ' דזריזין מקל"מ טפי עדיף מרוב עם הדרת מלך ועוד דאפי' מאן דאזיל בתר רוב עם ה"ד שהוא ראוי לאומרן לאחר קריאת התורה קודם מוסף שאז הם נאספים מפני התורה והמוסף אבל לא היה להם לאחרם עד אחר קדיש תתקבל דמוסף כי אחר המוסף הולכים כלם איש לדרכו פנו ויש מהם הולכים אחר הגבהת ס"ת בעוה"ר ואם בסברתם משום רוב עם הי"ל לאומרם אחר קריאת התורה הצד השוה בזה כי כלם יעידון יגידון כי המנהג שבירושלים מנהג ותקין היא וממנה לא תזוע שאין לך מידה טובה הן לפי פשטן של דברים כנזכר והן לפי דעת הרב זלה"ה כמש"ל שנטילת לולב היא המשכת פנימיות החסדים וההקפות אחריהן בהמשיך אור המקיפין של החסדים וע"כ טוב ונכון לסמוך זה אחר זה בלי הפסק דברים בנתים עכ"ל וככל הדברים האלה כ"כ בס' קרבן חגיגה סי' פ"ח אלא דסיים וכתב וז"ל אך מה נעשה שרבי' בש"ע ובטור לא אנהר לן ואזלי בתר מנהגי צרפת לעשותן אחר המוסף אך מנהג עיה"ק ירוש' תוב"ב מנהג ותיקין הוא עכ"ל וכ"כ הר' אמת ליעקב והרב לדוד אמת סימן ד' אות י"ג יע"ש ולעד"ן דיש מקום להכריח כסברת הרבנים דס"ל דיש לומר ההושענות ולעשות ההקפות אחר קס"ת ואחר תפילת המוספים כותייהו ולאו מטעמייהו משום ברוב עם הדרת מלך כי בודאי דעדיף טעם זריזין מקל"מ לטעם ברוב עם הדרת מלך וכאשר הוכרתי לעיל בסימן רכ"ט סעיף ב' יעש"ב בס"ד לא ה"ט כי צריך להיות ההושענות וההקפות אחר קס"ת ואחר תפלת המוספים עפ"י מה שמתבאר מדברי הז"והק ס' ויקרא דכ"ד ע"א וז"ל ת"ח בחג סובבים את המזבח זימנא חדא בכל יומא ושבעה זמנין לבתר מאי קא מיירי לא למלכא דזמין אושפיזין ואתעסק בהו והוה ליה למלכא בת יחידתה אמרה ליה מאריה מלכא בגין אושפיזין לא אשגחת עלי אמ"ל חייך ברתי פרקטא חדא אסליק לך בכל יומא דשוי ככולהו כך בכל יומא ויומא דחג מקריבין ישראל לקבל אומין דעלמא אמר מזבח למלכא קדישא לכולהו משתכחי מנין וחולקין ולי מה אנת יהיב אמר לה בכל יומא ויומא יסובבון ליך שבעה מינין עלאין לברכא לך וכו' יע"ש נמצא כי כל עיקר הקפת המובחר לא בא כי אם ע"י שבשביל שמקריבים ישראל קרבנות בחג ע פרים ועי"ז נמשך שאלת כ"י להקב"ה ולי מה אנת יהיב לי והשיבו הקב"ה שנתן הקפות המזבח א"כ מן הראוי הוא להיות בתחילה קס"ת שקורין פר' הקרבנות החג ואחר כך תפלת המוספים דתפלות כנגד קרבנות תקנום ואח"כ לעשות הקפות לתיבה:

וכן יש להביא ראיה ממ"ש בזה"ק ס' תצוה דקפז ע"א וז"ל ות"ח בעוד דאינון שאר ממנן חדאן ואכלין בההוא מזונא דמתקני לון ישראל אינון מתקני כורסייא לקב"ה מהתא ולסלקא ליה לעילא באינון זינין ובחדוה ובהלולא ולאקפא מדבחא יע"ש כנראה גם מל' הזה"ק הלזה כי בתחילה הוא סד הקרבת הקרבנות שהוא עתה בזמנינו קס"ת ותפלת מוסף ואחר כך לעשות הקפת התיבה שהוא במקום הקפה המזבח וזה ברור:

ועוד נראה להביא ראיה וסמך לסברת האומרים כי צריך להיות ההושענות וההקפות אחר קס"ת ותפלת המוספים ממה שכתוב בתרגום שני במגילת אסתר סימן ג' ע"פ ויאמר המן למלך אחשו רוש ישנו עם אחד וז"ל בחמשה עשר ביה מטללין מטלתא מאיגר בתיהון ונפקין לבוסתננא ושמטין לולבננא וקטפין אתרוגננא ומפשחין חילופננא וחרבין בוסתתננא ועקרין סיינהין ולא חייסין ועבדין הושענא ואמרין כמדעם דעבד מלכא בגו סדרי אנחנא עבדין ועלין לבי כנישתהון וקריין בספרהון ומצלין וחדיין והדרין בהושענא ושוורין ומרקדין היך גדיא וכו' יע"ש הרי דבתחילה קאמר שנכנסים לביה"כ וקריין בספרהון שהוא קס"ת ומצלין דהיינו תפלה שאחר קס"ת הוא תפלת המוספין ואחר כך והדרין בהושענא שהוא מה שמסבבין בהושענות להקיף את התיבה דאין מקום לומר דמ"ש ומצלין וחדיין דקאי על תפלת שחרית דמלבד שאין תפלת שחרית אחר קס"ת זאת ועוד דתפלת שחרית לא הוצרך לומר שכבר הזכיר מקודם בשאר ימים על תפלת שחרית דמזכיר בתחילה תפלת שחרית ואחר כך קס"ת ומדקאמר הבא תפלת אחר קס"ת ש"מ דעל תפלת מוספין מיירי והוא ברור:

כי כן נראה לע"ד דהעיקר כמ"ד לעשות ההושענות והקפות התיבה אחר קס"ת ותפלת המוספין תכף קודם קדיש תתקבל מוציאים ס"ת ועולין אותו לבימה ואומרים הושענות ומקיפין את התיבה כי כן נראה שהוא מקומו הראוי לו כדברי הזה"ק בב' מקומות והתרגום של מגילת אסתר ובדברי רבי' הארי"ל זל ותלמידו מהרח"ו זל לא יש בירור בדבריהם כעת אם צריך להיות ההקפות אחר קריאת ההלל דוקא ובודאי כי לא יחלוקו ע"ד הזה"ק והוא תימא על הרב חמ"י ועל הרב המג"ן והרב אמת ליעקב והר' לדוד אמת ורבני דירוש' ז"ל איך כתבו להפך ולא נרגשו שום אחד מהם מלשונות הזה"ק והתרגום שני ומ מ נראה לומר כי במקום שנהגו לומר ההושענות אחר ההלל ואינן רוצים לבטל המנהג אם לא ע"י מחלוקת י"ל מוטב יעשו כמנהגם ולא ירבו מחלוקות בישראל:

ואמת יהגה אני מעשה שהיה כך היה כשהייתי קטן בשנה ראשונה אשר זיכנו ה' לראות בבנין בתי כנסיות שבעירנו אזמיר יע"א שנת התקס"א והיה מורינו ורבי' הרב הגדול כמהר"ר יצחק מאייו ז"ל הרב המחבר שורשי הים רב ומורה צדק בקהלתינו בבית הכנסת שלנו שהוא הנקרא בשם ק"ק אורחים יב"ץ והמנהג בק"ק הנז' הוא לומר ההושענות והקפות אחר תפלת המוספים והיה רוצה הרב הגדול הנז' לשנות ממנהגם שיאמרו ההושענות אחר קריאת ההלל כמנהג א"י וכמ"ש הרב המג"ן והמקובלי' ז"ל וכן רבים קיימי בסברתייהו ומאחר דכדי לשנות בעינן דעת ורצון כל היחידים לכן בא ביום ראשון של חג הסוכות לבית הכנסת הנז' ולשאול את פי כל היחידים אם יהיו מרוצים לשנות המנהג וכל היחידים פה אחד השיבו לו אדונינו הוא רשאי ושליט לעשות מה שירצה זולת יחיד אחד מרשומי הקהל הלא זה דודי מע' הגביר החכם המרומם רצ"ו ירא את ה' מרבים כמה"ר יעקב רבי ז"ל עמד כנגד כל היחידים וכנגד הרב ז"ל ולא הניחו לשנות המנהג שהיה אומר לא לחינם נקבע זה המנהג בודאי שהיה להם איזה סמך וראיה ואנחנו לא נדע וכראות הרב ז"ל שיחיד מוחה במנהג הלזה לשנותו העמידו למנהג כמו שהיה וכן הוא עד היום הזה המנהג בק"ק אורחים לומר ההושענות וההקפות אחר תפילת המוספים ובא וראה מפלאות תמים דעים כי הגביר הנז' יעקב בחד לו יה הוא העמיד למנהג זה שלא יתבטל שיבא אחר כמה שנים אנכי הצעיר הלומד בבית מדרשו של רבי הגביר הצדיק הנז' הנקרא בשם בית יעקב כידוע שיזכני השי"ת ושירוני מן השמים להביא ראיות בריאות וטובות לקיים המנהג להודיע לבני אדם גודל צדקתו כי ח"ו לא עמד נגד הרוב ונגד הרב ז"ל שלא לבטל המנהג מחמת קינטור ודידן נצח כי כל מעשיו הן הנה היו לש"ש כידוע ומפורסם לכל זיע"א ומ"ג למה שהכריח הרב"ח ז"ל להביא סמך למנהג הזה מדברי הש"ס דילן וז"ל טעם הושענות אלו שאנו אומרים אחר תפלת המוספין הה דוגמה מה ששנינו בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא. ובגמרא שקלינן וטרינן אי הואי האי הקף בלולב או בערבה ואנו סוברים כמ"ד בלולב ולפיכך נוהגים להקיף בלולב כל ז' ואומרים הושענא זכר למקדש ומאחר שאותה הקפה שבמקדש היתה אחר ההקרבת קרבן מוסף והתפללו תפלת המוספין כדמשמע מדתנן ובשעת פטירתן מה היו אומרים יופי לך מזבח דלמא שתקף אחר ההקפה נפטרו והלכו להם אף אנן עושין כן הושענא אחר תפלת המוספין ונפטרין לשלום אלא די"א דאחר שיסיימו כל התפילה ואמרו קדיש מתחילין לומר הושענות וי"א דראוי לכלול תפלת זאת דהושענות דרך תחנונים סמוך לתפלת המוספין ואחר כך לומר קדיש על הכל וכן אנחנו נוהגים וכו' וע"ד הטור שכתב שרב סעדיא כתב שמקיפין מיד אחר הפטרת וכו' כתב הרב"ח וז"ל ואפשר דס"ל לר"ס דכשם דנטילת לולב סמוך לתפלת השחר כך ההקפה בלולב היתה באותה שעה הכל קודם תפלת המוספין וכפי זה צריך לפרש הא דתנן בשעת פטירתן מה היו אומרים היינו בשעת שנפטרו מהקפתן אבל לא שנפטרו והלכו לבתיהם ורבינו כתב שהמנהג טוב הוא בעיניו אלא שאין נוהגים ואם חומרים שכיון שכל עיקר אינן עושין כי אם זכר למקדש יפה מנהג שלנו שמאחרים סמוך לשעת שנפטרין לבתיהם כדמשמע פשטא דמתני' עכ"ל ועיין בספר נדפס מחדש בכורי יעקב בסימן זה סק"א מה שכתב להכריח דהעיקר כמנהג ארץ ישראל תובב"א לעשות ההקפות אחר ההלל יע"ש וגם הוא לא זכר מלשונות הזוה"ק ותרגום מגילת אסתר וצ"י:

ועמ"ש בסה"ק חקקי לב ח"א חא"ח סימן וי"ו ד"ז ע"א יעש"ב כי כן נראה להחזיק במנהג זה לומר ההושענות אחר תפלת מוסף קודם קדיש תתקבל וכ"נ שהוא מנהג שאלוניק"י כמ"ש הרב"ד חא"ח סימן תנ"ט והרב ש"ג שם בסימן זה וכתב שפה אנדריאנ"ו ראיתי שנוהגים כמנהג הטור שמכניסים ס"ת למקומו ומתפללין מוסף ומוציאים ס"ת אחר וקורין אותו ספר הושענות יע"ש:

ומ"מ בשבת קדש דליכא הקפת התיבה בלולב אנחנו נוהגים לומר סדר ההושענות שהתקינו לומר בשבת תכף אחר קריאת ספר תורה קודם תפלת המוספין בעוד הספר תודה עדיין בתיבה ואחר שמסיימים סדר הושענות מתחילין אשרי יושבי ביתך ומחזירין ספר תורה למקומו ומתפללין מוסף:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה