לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קכו
שאלה בנרות של חנוכה שעושין בית קיבול למטה מהנרות לקבל בתוכה השמן הנוטף מהנרות אחר שכבר דולקות בכל לילה יותר מן השיעור אם שמן הזאת מותרת להשתמש לחולין או הוקצה למצותה ואסור יורינו המורה ושכמ"ה: תשובות מחיים הנה לפי מ"ש הטור ומרן ז"ל בש"ע א"ח סי' תרמ"ז סעיף ד' דהנותר מן השמן והפתילות בליל שמיני עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו וכו' יע"ש והקשה מרן בב"י דמ"ש מדין שכתב הטור לעיל סי' תרע"ב שהשיגו דאם נתן בה שמן יותר מכשיעור יכול לכבותו או להשתמש לאורה ותי' משם הרב מהרי"א שיש לחלק בניהם דכשנתן בנר ולא הוקצהו אלא לשיעור זמן הדלקה יכול אח"כ להסתפק ממנו אם ירצה אבל כשנתן השמן בנר בסתם אז הוקצה למצות נר חנוכה וצריך לו לעשות זה התיקון ומרן תי' דבסי' תרע"ב מיירי שנתן בה שמן יותר מכשיעור ואחר שדלק כשיעור מותר ליהנות ממנו דלא הוקצה למצוה אלא כדי שיעור הצריך בלבד ומ"ש בסימן זה מיירי כשנותן מהשמן הצריך לשיעור הדלקה הוא הוקצה למצותו ולפיכך צריך לעשות מדורה וכו' יע"ש וכ"כ בשה"ג בשבת פב"מ וא"כ נ"מ לב' התי' לתי' מהרי"א דבנותן סתמא אף שהוא יותר מן השיעור הוקצה למצותו א"כ גם הנותר מן השמן יש מקום לו' שנאסר דמסתמא כיון דמאותו השמן הניתן בסתמא הוא שנוטף למטה בבית קבול ויהיה נאסר דכן לתי' מרן כי לא נאסר כ"א דוקא כשנשאר משמן הניתן לשיעור ההדלק' לא בנותר אחר השיעור וא"כ כל שכן בזה שנותר מן הנוטף כי בודאי הוא היתר גמור:
ולענין הלכה הרב מג"א שם סק"י הסכים לתי' מרן שכ"כ המרדכי ורש"ל וכ"פ. הרט"ז שם סימן תרע"ב סק"א והשיב על תי' הרב מהרי"א וגם מור"ם שם בר"מ אות ד' נראה מסכים לדברי הרב"י יע"ש. אמנם הדב"ח כתב דהני תרתי שינויי הלכתא נינהו ולכן אפי' דלק השיעור ואח"כ כבה כל השמן אסור כיון דשמן סתם וכו יע"ש ולא הבנתי דבריו דזה סותר לתי' הרב"י שמחיר להנאת מן השמן אחר שדלק כשיעור ואיך קאמר דתרוייהו הלכת נינהו וכמו כן להרב כנה"ג שם בהגב"י אות ב' הביא דברי הרב"ח בסתם ולא הרגיש עליו בזה וצ"י. ודברי מהרי"א ז"ל ברורים דהחילוק הוא כי כשנתן בתחיל' השמן יותר מכשיעור היה בדעתו של נותן כי לא הוקצה ואין בדעתו אלא על זמן השיעור ג"כ ממילא הו"ל כאלו התנה בפירוש אבל כשנתן בסתם אפי' עבר הזמן השיעור הרי הוא הוקצה ומה שנדחק הרב י"א בפי' דברי מהרי"א ז"ל יש להשיב וכ"פ הרב פר"ח והרב שלחן גבוה סימן תרע"ז ס"ו יע"ש:
ונראה לומר דבנ"ד שזה היתרון הוא אחר זמן שהודלקו הנרות יותר מכשיעור אפשר לו' כי גם מהרי"א מודה דמותר דלא אסר מהרי"א ב"א בזמן הניתן בתוך הנר הדולקת דאפי' יש יותר משיעור הדלקה הוקצה מה שהוא בתוך הכלי בנר הדלק אבל מה שמנטף ויורד לתוך כלי בית קיבול למטה אין בזה שום מוקצה כי לא עלה בדעתו אפי' בסתם להיות זה השמן ראוי להדלקה ולהיות מוקצה לדבר מצוה והנכון נראה לי כי קודם הדלקה בליל ראשון יאמר כל השמן הנוטף לתוך כלי בית קיבול לא הוקצה למצוה והרי כל השמן המתקבל בתוך בית קיבול הרי היא חולין ולית בה שום הוקצה לדבר מצוה ובזה יצא י"ח כל הדיעות בלי ספק וכ"כ הפוסקים דמהני תנאי זה והוא ברור: