אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן קכה

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן קכה

ח"ב או"ח סימן קכד

שאלה מעשה שהיה כך היה שבק"ק מחזיקי תורה מאירנו אזמיר יע"א היה ש"ץ הרב המו' מר קשישא כמוהר"ר י"ט דאנון בעל ספר כבוד יו"ט ז"ל כי מקטנותו נכנס לשרת בקדש בק"ק הנז' ועד שהיה בן שבעים שנה ארי עלה לשכון כבוד בירושלם תובב"א איה ש"ץ וכל מנהגי הק"ק הנז' היה עפ"י הוראתו ובכלל מנהגי הק"ק היה שבליל שמיני חג עצרת ויום שמיני חג עצרת וש"ת בלילה וביום שמקיפים לתיבה עם ספרי תורות כמנהג לא היו מניחים ק"ת בתיבה כמו שהוא מנהג בקצת ק"ק אחרות שבעירנו אזמיר יע"א ואשתקד הפצירו בו היחידים בש"ץ הנכנס במקום הרב הנז' והוא תלמידו הלא הוא כמהר"א צונצין ז"ל שיניחו ס"ת בתיבה וכן עשו שנה שעברה. והנה בעת'ה השת'א הכא הניחו גם בליל שמיני חג עצרת ס"ת בתיבה אך ביום כשבאו להניח ס"ת בתיבה ערערו שנים מיחידי הק"ק אשר מהרשומים שלא להניחו אכן הגזברים ורוב יחידי הק"ק המה רוצים להניח ס"ת בתיבה כדי לעשות ההקפות עם הס"ת בתיבה יורינו המורה אם יכולים לערער נגד רוב הצבור וגם אי מקרי זה מה שנהגו שנה שעברה להניח ס"ת ושנה זו בליל שמיני חג עצרת אי מקרי זה ביטול מנהג הראשון וללכת אחר מנהג האחרון ולבטל המנהג הראשון לגמרי על הכל יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה הנה בהקפות התיבה בכל שבעת ימי חג הסוכות בלולב הוא להקיף התיבה שמניחין בה ס"ת וקורין ס' ההושענות כמ"ש הטור בא"ח רס"י תר"ס וכ"ה בס' שיבולי הלקט הל' סוכה כלל ק"ך וכלל קכ"א יע"ש וכ"כ בתה"ד סי' צ"ח והרב ב"ח שם נתן טעם להקפת התיבה עם הס"ת וז"ל היה מנהגם להקיף התיבה פעם אחת בכל יום ולעלות הס"ת על התיבה כשמקיפים אותה נראה דטעם מנהגם מפני שסוברים דתיבה זו שהש"ץ לפניה להתפלל שם תפילות ציבור שהם במקום קרבנות שהוא מכפרת עלינו דוגמת המזבח שמקריבים עליו קרבן ומה שמעלין הס"ת על התיבה נראה גם כן מפני ששנינו ר"א שהיו אומרים ליה אנו מודים וכו' וקס"ת היא כולה שמותיו של הקב"ה ע"כ מקיפין אותה לומר אנו ליה ועינינו ציה וכו' יע"ש וגם הרב פרי מגדים בסי' תר"ס בחלק מ"ז סק"א שאחר שהביא טעם הרב"ח כי הס"ת מכפרת עלינו כמזבח כתב וז"ל ויראה לע"ד כי העוסק בפרשת הקרבנות כלו הקריב קרבן יע"ש וכ"כ בס' בכורי יעקב הנ"מ דס"י תר"ס יע"ש והרב טור ברקת סי' תר"ס דק"ב ע"ד כתב וז"ל ובכן עם הכונות הטהורות הללו יהיה מצרף ס"ת עם התיבה וירמוז למה שאומרים חז"ל בפסוק אפריון עשה לו המלך שלמה וכו' אפריון זה העולם עשה לו המלך שהשלום שלו מעצי הלבנון בעצת התורה המלובנת בדבריה ובעצת התשובה המלובנת במעשיה והם בחינת התיבה היא רמז אל התשובה והתורה על גביו הם מעצי הלבנון ולכן נמי ענין זה יהיה בו צורך במה שמביאים ס"ת ונותנים אותו על גבי התיבה הוא כדי לחבר את הצדיק עם התיבה הוא סוד הכלה וכדאיתא בזוהר בענין חיבור נח עם התיבה כי נח היה בסוד הצדיק ונתחבר עם הכלה כנז' ואחר היות מתחברים יחד אז מקיפין את התיבה וכו' יע"ש וכן כתב בספר חמדת ימים בהל' סוכות פ"ה דרנ"ב ע"ב כי הס"ת בתיבה הוא לחבר את הצדיק עם התיבה שהוא סוד הכלה כענין חיבור נח בתיבה יע"ש וכן פסק מרן בש"ע שם סי' תד"ס והר' הלבוש שם סי' תר"ס ותרס"ג בדיני חוה"מ ובסי' תרס"ד בדין יום הוש"ר וכ"כ בד"מ סי' תר"ס דביום הוש"ר מוציאין ז' ספרים בתיבה ויש נוהגין להניח כל הספרים יע"ש וכן כתב בסידור רומאניא להרב מהר"א ירושלמי דק"ד ע"ב יע"ש ובס' אבודרהם ה' סוכות דק"ט ע"ד יע"ש ובס' תניא סי' פ"ו וכן כתב בספר אמת ליעקב סי' ד אות י"ב וי"ג וי"ד ובס' לדוד אמת שם יע"ש וזהו מנהג פשוט ברוב המקומות שמעלים ס"ת בתיבה כדי להקיף אותו עם הלולב וקורין אותו ספר הושענות כידוע והוא נמכר בדמים יקרים והקונה אותו תופסו בידו על חיקו ומעלהו לתיבה ואינו מניחו בתיבה אלא אוחזו בידו על חיקו מחובר לתיבה דזה נראה מדברי הרב הלבוש ושאר הפוסקים דנקטו בלשונם להניח ס"ת בתיבה היינו ע"י תפיסת יד אדם שתופסו בחיקו ובזרועותיו ע"ג התיבה והוא ברור וכן כתב בספר פרי מגדים בחלק מ"ז ברס"י תר"ס מקיפין אלמימר"א ועומד שם איש ואוחז ס"ת בידו ובלבוש ז"ל כתב ומניחים ס"ת על התיבה ל"ד אלא אוחז אותו יע"ש וזה ברור וכמבואר בלשון הירוש' שהביא בס' הרוקח דקאמר בהדייא וחזן הכנסת עומד וס"ת בזרועו יע"ש וכ"ה בתיקונים תיקון י"ג דכ"ט ע"ב דארבע מינין שבלולב צריך לסדרא בהון בהקפה כגוונא דמזבח ולמאן לגן דאתנטעו לין נטיעין ביה ורזא דמלה נקבה תסובב גבר נקבה נ' מן גן גבר מן גן גן הוא כליל תלת וחמשין סדרין דאורייתא דבכתב ז' יומין דסוכות הא שתין מסכתות וכו' וכתוב שם בהגהה אות א' וז"ל ימין זהו הטעם שמוציאים ס"ת ומקיפים אותו יע"ש ואפי' למה שנראה מדברי הרמב"ם בפ"ז מהל' לולב הכ"ג שכתב וזל וכבר נהגו ישראל בכל המקו' להניח תיבה באמצע ביה"כ ומקיפים אותה בכל יום כדרך שהיו מקיפים את המזבח זכר למקדש יע"ש וכתב סתם להניח התיבה ולא הזכיר ס"ת על גבו סתמו כפי' שהתיבה יש בה ס"ת בתוכה וכן כתב בספר הנ"מ בכורי יעקב בסימן תר"ס סק"ב שאחר שהביא לשין הרמב"ם כתב וז"ל וידוע דתיבה הוא שס"ת בתוכה כדאמרינן פ"ב דתענית מוציאין את התיבה לרחובה של עיר משמע דעיקר היקף הוא סביב הס"ת יע"ש ושו"ר בס' הרוקח סי' רכ"א שהביא בשם הירושלמי פרק לולב וערבה שאמרו וז"ל כיצד סדר הקפה כל יש"ש קטנים וגדולים נוטלים לולביהם בידיהם ימנית ואתרוניהם בשמאלית ומקיפים הקפה אחת ובאותו יום ז' פעמים ניחא בזמן שיש מזבח בזמן הזה חזן הכנסת עומד כמלאך האלהים וס"ת בזרועו והעם מקיפים אותו דוגמת המזבח וכן מנהג לוקחים ס"ת ומקיף החזן והעם עמו סביב פעם אחת ובהושענא רבה לוקחים ז' ומקיפים בלולב וערבה והקהל בערבות ז"פ יע"ש הרי דהקפת עם הלולב הוא לס"ת כמבואר בירושלמי וכן מצאתי כל' הירוש' שהובא בילקוט תהלים סימן כ"ו לא שציין מבחוץ ירושלמי פ"ד דסוטה והנראה שט"ס הוא וצ"ל ירוש' פ"ד דסוכה כמ"ש הרוקח לא שבירושלמי שבידינו ליתיה לא בסוכה ולא בסוטה:

אמנם במה שנוהגים בשמיני חג עצרת ובש"ת הלילות והימים לעשות הקפות עם ספרי תורות לתיבה שבעה פעמים אם צריך שיהיה ס"ת בתיבה להקיף אותה כמו בשבעת ימי החג כשמקיפים עם הלולב לתיבה שיש בה ס"ת אם גם בהקפות אלו לשמחת תורה אם צריכה ס"ת בתיבה או לא והנה מדברי מורם ז"ל בד"מ בא"ח רס"י תרס"ט שכתב וז"ל במנהגים ומפקינן בלילה כל הס"ת שבארון וש"ץ אומר אנא ה' וכו' אלהי הרוחות וכו' ומסבבים המגדל שבבה"כ והעם הולכים אחר הס"ת ואז גוללים וכו' יע"ש כנראה שמה שמסבבים עם הס"ת למגדל שבבה"כ הוא בלתי עלות ס"ת למגדל וכן כתב בהגהה הש"ע וז"ל ועוד נוהגים במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורות שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות וכל מקום לפי מנהגו ועוד נהגו להקיף עם ספרי תורות הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משים שמחה עכ"ל וכן כתב הרב הלבוש שם כיע"ש ומרן החבי"ב בשיירי כנה"ג בסי' תרס"ט הגהת הטור אות ב' וג' ומתוך דברי מורם בהגהה שכתב שמקיפים כמו בלולב וסיים וכתב וז"ל ובהרבה מקומות נוהגים עם הס"ת שבעה פעמים כנגד שבעה הקפות שציום הושענא רבה עכ"ל:

והנראה מפשט דבריו שלא היו מניחין ס"ת בתיבה כמו שנוהגין בהקפות ימי סוכות והו"ר שמניחין ספר תורה בתיבה וכן נראה מדברי הרב פרי מגרים בחלק א"א סוף סי' תרס"ט שכתב נוהגים להקיף אלממד'א בס"ת יש נוהגין ג' פעמים יש ז' פעמים יע"ש וגם הרב חמדת ימים בהל' סוכה פ"ח שדיבר בענין הקפות בשמיני עצרת ובשמחת תורה הרואה יראה שאין בדבריו שים רמז שיהיה ההקפות בס"ת מונח בתיבה כמו שיע"ש וגם הרב טור ברקת בסי' תרס"ט שהביא מנהג ההקפות בשמיני עצרת ובשמחת תורה לא כתב שיהיה ההקפות בספר תורה בתיבה כנראה דלא שמיע להו להיות ההקפות בספר תורה בתיבה כמו שהצריכו בהקפות שבתוך ימי החג עם הלולב וכן נראה מדברי הרב משנת חסידים במסכת סוכה פרק וכן כתב בספר אורחות צדיקים ח"א בהנהגות האר"י ז"ל דכ"ט ע"א להוציא הס"ת מההיכל ולהקיף התיבה וכו' יע"ש:

וכיון שכן שהוא מובן בדברי רוב הפוסקים ורוב המקובלים ז"ל שלא הזכירו לומר בפי' שיניחו ס"ת בתיבה ולהקיף התיבה שבה הס"ת בספרי תורות נראה שלא היו נוהגים להניח ספר תורה בתיבה בהקפות ש"ת וכן היו נוהגים בעירנו אזמיר יע"א בכל בתי כנסיות ובשנת התקס"א כשנבנו הבתי כנסיות שבעירנו והיה הרב הגדול כמהר"י מאייו ז"ל מרביץ תורה בקהל עדתינו ק"ק אורחים יב"ץ היה כן המנהג שלא להניח ס"ת בתיבה בהקפות שמחת תורה עד שנתגדלתי והייתי כבן טו"ב שנה והיה ש"ץ בביה"כ מר שניי הרב ח"ק הפרד"ס ז"ל ונתייעצנו שנינו גם יחד בראותינו דברי הרב הגדול חיד"א ז"ל בספר מורה באצבע בקונטריס ציפורן שמיר סי' י"ב שכתב וז"ל סדר שנהגתי בהקפות שמחת תורה בישיבת מעלת הישיש המשכיל הרופא המובהק הגביר נישא ורם איש חסד כמה"ר מיכאל יעקב פירירה די ליאון ובניו הגבירים אנשי חסד המשכיל כמה"ר גבריאל והנחמד כמה"ר יעקב אתה ה' תשמרם. תחילה וראש יניחו ס"ת בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידו אוחזת בספר תורה כל שבעה הקפות כי כן קבלה מהרב המופלא כמהר"ש שערבי ז"ל שהיה מקפיד על זה ואני בעניי סדרתי תפילות בס"ד וקודם ההקפות יאמר לשם יחוד וכו' והנה אנחנו באים לקיים מנהג ישראל הקדושים להקיף שבעה הקפות לתיבה שבה הס"ת וכו' יע"ש:

נמצא כי ההקפות לשמחה תורה נמי הוי ממש כהקפות ז' ימי החג להקיף התיבה שבה הספר תורה ובכן עשינו מעשה להוליך ספר תורה לתיבה הספר הראשון היוצא מההיכל וליתנו ביד אחד מרשומי הקהל מיראי ה' ויהיה הספר תורה מונח בתיבה לחבר הש"ת בתיבה כי כן ראוי על פי הפשט והסוד וידו אוחזת בספר תורה על גבי התיבה עד גמר ההקפות ואחר כך מוציאין שאר הספרי תורות להקיף שבעה הקפות לתיבה שבה הספר תורה וזה המעשה נעשה בזמן שמורינו הרב הגדול כמהר"י מאייו ז"ל היה עדיין רב ושליט בק"ק הנז' ולא דיבר עמנו מאומה לא מורינו הרב ז"ל ולא שום יחיד ונקבע המנהג שם עד עצם היום הזה וכמו כן בק"ק אלגאזי ושאר בתי כנסיות ממנו למדו וכן עשו ונשארו מעט מהרבה שלא נהגו להניח ספר תורה בתיבה:

והן עתה בשנה הזאת אשר אנכי מרביץ תורה בק"ק עץ החיים יב"ן אשר היה הרב הגדול מרן זקני אור היר"ח ז"ל רב מרביץ תורה בקהל הקדוש הנז' והבית הכנסת ההוא היה מקום שהתפלל אבותיו ולא היה מנהג להניח ס"ת בתיבה בהקפות לש"ת וכשנמצאתי מתפלל אנכי בשנה זאת ביום שמיני חג עצרת וראיתי שלא היו מניחים ספר תורה בתיבה תכף אמרתי להם שיוליכו ספר תורה לתיבה וכן עשו ובודאי כי אין בזה משום לעז על הראשונים ומשום ביטול מנהג וכי בשביל. שעושים המצוה יותר מן המובחר להתנהג כרבני המקובלים ז"ל שכן היו נוהגים כי מי לנו גדול בתורה ובקבלה כהרב המקובל האלהי מהר"ש מזרחי ז"ל שערבי אשר קבלה בידינו כי מ"ש רבינו האר"י ז"ל בפטירתו כשהוליכוהו לבית הטבילה והכין ראשו לטבול שאז תלמידיו געו בבכיה גדולה שיחזור לביתו והרב האר"י ז"ל השיב להם גזירה היא מלפני הקב"ה אמנם אם תזכו אבא פעם אחרת וידעו נאמנה כי קיים מאמרו ובא והוא הקדוש הרב מהר"ש הנז' וכמ"ש בעניותי בסה"ק תוכחת חיים סדר תצוה דצ"ו ע"ב יע"ש בס"ד ולעיל בסימן צ"ה וכיון שהוא נהג להניח ספר תורה בתיבה מי לא ראה להרב ז"ל עושה ונוהג כן ולא ינהוג גם הוא אחריו ממנו הוא כמעשהו וכאשר נוהגים כן מזמן הרב מהר"ש הנז' ועד היום הזה בבית מדרשו בעיה"ק. ירושלם ת"ו בבית אל יב"ץ ובודאי כי הנוהג כמנהג זה מלבד כי לא הפסיד אין ספק כי יהיה זהיר וזריז ונשכר ואין לומר כי לא נכון לעשות כמנהג המקובלים כי יאמרו אלינו כי זהו מנהג שנהגו המקובלים הבאים בסוד ה' ולא לנו לנהוג כמנהגם כי אין לנו עסק בנסתרות כאשר כתבו הפוסקים בכמה דברים דמי שאין לו יד בחכמת הקבלה לא יתראה כאילו יודע ומכוין דאיכא איסורא משום יוהרא וכן ראיתי כיוצא לזה להרב שיהו רבה בא"ח סימן רע"ד על מנהג המקובלים ז"ל להניח בשבת על השלחן ולבצוע על י"ב ככרות ושכ"ב הרב של"ה השיב ע"ר וכתב דלא יעשה כן אלא מי שבקי בטיב הקבלה יע"ש: הא לא מילתא היא דכבר כתב הרב מחזיק ברכה בא"ח שם סימן רע"ד אות ב' כי אחר שהביא דברי הרב א"ר כתב וז"ל והאמת דמי שאין לו יד בקבלה אין לומר ולהזכיר או אפי' להרהר הסודות הכתובים בסידור האר"י ז"ל או קיצורים אחרים באין מבין שהוא קרוב להפסד יותר ושרי להו מארייהו למתפללים מתוק סידורי האר"י ז"ל ולא ידעו ולא יבינו דאם מכוונים איזה דבר טועים הם מאד ואם לאו אסור משום יוהרא וגונב דעת אבל לישר מעשהו באופן שנוהגין מאריה דרזין ולבו לשמים שיהא חשוב לפני ה' כאילו כיוין הא מילתא מעלייתא היא כמ"ש בסה"ק ברכ"י לעיל סימן כ"ה משם מז"ה מוהר"א אזולאי ז"ל כי מצות שלהיות פועלות בסגולה ועושה רושם למעלה אף שנעשות בלתי כונה הפרטית רק שיכוין שעושה לקיים המצוה לעשות נחת רוח ליוצרו ועל כן תקנו לומר ויהי נועם על כל מצוה ולימוד והוא דרך בקשה כמו שפי' בזה"ק עפ"ז עכ"ל וא"כ גם אנחנו אם באנו לנהוג כמנהג המקובלים שנהגו להניח ספר תורה בתיבה ולעשות הקפות אין בזה משום יוהרא ומשום חשש לעז על הראשונים דיש לו' בפשוט שזה שלא נהגו להניח ס"ת בתיבה כי לא נגלה עליהם ס' הרב הקדוש מהר"ש אבל בהגלות נגלות ס' הרב ז"ל שהנהיג כן ושהרב הגדול חיד"א ז"ל קבעו בבית תפלתו כנז"ל אין מקום לומר משום לעז של הראשונים ומשום מנהג שהחזיקו שלא להניח ס"ת וע"ד שכתב הרב הגדול מר"ז אור היר"ח זל בתשו' שהשיבני מאהבה בספרי סמיכה לחיים חי"ד סי"ד כ"ג ע"ג כי יש מנהגים שנהגו מחמת שלא נגלה בימיהם ס' הפוסקים אבל בימינו שזכינו שנדפסו תורתן של ראשונים מה שלא נגלו לראשונים אין בזה לומר שיתחשב מה שנהגו מנהג דאילו היה נראה להם לא היו נוהגים כמבואר שם יע"ש כמו כן י"ל כי בודאי אילו היה נגלה להם ממנהג הרב המקובלים מהר"ש והרב חיד"א ז"ל שהצריכו להניח ס"ת בתיבה גם הם היו נוהגים ומה גם כי מלבד דלפי הסוד יש טעם בדבר גם לפי הפשט הקפת התיבה שאין בה ס"ת אין בו טעם כי כן מצינו בכל הקפות ימי החג שההקפות הם עם ס"ת בתיבה ומ"ש זה מזה והוא ברור:

ועוד נראה לי לומר כי אין כאן שינוי מנהג כי אם תוספת על העיקר ולא יש בזה משום טירחא דציבורא וכדומה כי אם באים לעשות המצות יותר מן המובחר וכל כיה"ג אין בו משום ביטול מנהג ולעז הראשונים כאשר כתב הרב הלבוש בי"ד סימן קצ"ח סעיף ל"א על המקומות שהיה בהם פקפוק שאין טבילתן עולה ח"ו וכתב על זה וז"ל כמה פעמים הייתי מתבונן על זה ודאגתי עליו כי לא מלאני לבי לפסול אותן עליהם להיותן עוב"י מכמה שנים שנתיישבה הקהלה יצ"ו כאשר שם ישבו כסאות למשפט לגאוני עולם אשר בימי אני זוכר שהיה הגאון הגדול מהר"ד שבנא וגאונינו ורבינו מהרש"ל ומהר"ן ז"ל ושאר רבנים גדולים שבימיהם וכולן לא מיחו בידם ואיך אנכי הפעוט אבא אחריהן לפסול אותם כי בדבר הזה לא שייך לומר מקום הניחו להתגדר בו חלילה להם כי אדרבה ח"ו זהו דבר המוציא לעז על הראשונים לומר שהיו כולם בועלי נידות וכו' וכמה פעמים נשאתי ונתתי בזה עם חכמי הדור יצ"ו ולא השיבו לדבר נכון רק קצתם אמרו לי שהגאונים רבותינו ראו ולא מיחו גם אתה שב וא"ת כי ודאי טעמם ונימוקם נכונים וברורים היו עמהם אשר הם נעלמים ממנו הצעירים ושב וא"ת עדיף אבל לבי היה חלל בקרבי מאד באמרי אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי כי לא ידעתי טעם לדבר עד שע ינתי בעיון דעתי בעומק דברי ר' יוסף קארו ומצאתי הון לי ואמרתי אולי זאת היתה גם כן כונת הגאו' שלא מיחו כי ראו וכו' ע"כ נדחקתי לישב המנהג ואמרתי אולי כוונתי בזה לדעת רבותי הגאונים ואם הוא טעם אחר והוא נעלם ממני אך בזה אני אומר כי עדיין בנגון דא זה הניחו לי רבותי להתגדר בו ואין בזה ח"ו שום הוצאת לעז על הראשונים רק מצוה מן המובחר לתקן הענין בדבר מובחר מיניה והוא זה שיניחו וכו' יע"ש הרי דאם הרב הלבוש היה קשה בעיניו במאד מאד לתקן המקוה אחרי שכבר ראו הרבנים הקודמים ולא מיחו ואיכא לעז על הראשונים על הבנים שבני נידות הם עכ"ז נכנס בעובי הקורה ותיקן שיניחו אבנים רחבים לעשות מצוה מן המובחר כ"ש שיש לומר כן בנ"ד דיש להניח ס"ת בתיבה דליכא לא משום לעז ולא חשש פיסול ולא משום ביטול מנהג כ"א שבאנו להוסיף תוספת קדוש' על העיקר ועמ"ש בסה"ק חקקי לב ח"א חא"ח סימן ו' די"ב ע"ב יעש"ב בס"ד:

ועדיפא מינה הראה לי זה בני נאמן. הרב:

אברהם רחימא נר"ו מ"ש בס' בתי כנסיות בא"ח סימן קכ"ד דקכ"ד ע"ד במנהג ק"ק מחזיקי תורה שלא היו נוהגים לו' חזרת העמידה במנחה והנהיגו מחדש עפ"י יחידי הקהל עם בעלי תורה לחזור ש"ץ התפילה במנחה פסק שהוא מנהג הגון וכשר על קו היושר וההלכה והגיבורים גבורי כח עושי דבר ה' ותורתו יחושו לנפשם ואיש אל רעהו יעזרו ויאמרו להיות מחזיר עטרה ליושנה ולא יש בזה משום לעז הראשונים יע"ש הרי מצינו דאפי' בשינוי מנהג דיש טורח צבור עכ"ז לעשות הדבר ביותר מצוה מן המובחר מותר לשנות המנהג כ"ש בענין שאין בו שום טורח צבור כלל דהוא מותר ועיין בס' משחא דרבותא בא"ח סימן קי"ב שגם הוא עמד בזה לשנות המנהג בחזרת התפילה במנחה כתב בד"ד ע"ב וז"ל באופן מ"ש הרב האר"י זל אינו מנהג חדש לא חידש לנו פנימיות למעלת החזרה וכל איש ישר שידע סיבה של חזרה ומה טעם יש בה בלי ספק יקבל עליו באהבה ובשמחה רבה כי כל העדה כלם קדושים וישא כל אדם ק"ו ומה אם לחיי שעה לרכוב אניות וידריך בציות על הספק אם ירויח ויכניס עצמו בסכנה במקום שהוא בטוח ובודאי ירויח בעוה"ז ובעוה"ב שהוא העיקר שבשבילו אנו סובלים כמה צרות צרורות עאכ"ו יע"ש ועיין עוד בסוף ספר אברהם יגל בס' זכי צדיק בשו"ת הרב מהרש"ק ז"ל שגם הוא כתב בזה ע"ש:

ואל תשיבני ממ"ש הרב הגדול חיד"א ז"ל בספר טוב עין בשו"ת סימן י"ד דז"ך ע"א במה שנשל בעיר אחד מערי אדום נמצאו מיושבי אר"י ודעתם לחזור ועמדו ב' אנשים ועשו בבית המדרש הקפות לס"ת ביום שמיני חג עצרת כי הוא יום ש"ת להם כבני אר"י והשיב כי לא נכון לעשות שעל ידי זה ידעו דלת העם כי יום ש"ת בח"ל אינו עיקר והעיקר שמיני עצרת דוקא והוא ש"ת באר"י ויבואו לזלזל ביו"ט ב' ח"ו המון העם הן רבים עתה כי לא ידעו ולא יבינו לקרוא בספר כלל וגם הם מפקפקים בדברי רז"ל וכו' ומי זה אמר דהקפות לס"ת הם חובת גברא עד דעבדי כל טצדקי למעבדינהו שלא במקומם והוא מנהג בעלמא באתרא דשכיחי היזקא דיבואו לזלזל ביו"ט ב' יע"ש כנראה מדברי הרב ז"ל כי אין חיוב לעשות ההקפות כי הוא מנהג בעלמא א"כ מה צריך שיהיה לעיכובא אם יניחו ס"ת בתיבה או לא יניחו הא ודאי ל"מ כי הגם שהוא מנהג ישראל הקדושים כשבאים לעשותו צריך להיות כתיקונו אבל אם מעיקרא בעשות המנהג נפיק חורבא בענין שיבואו לזלזל ביו"ט ולפקפק בדברי רז"ל הא ודאי ההעדר טוב שלא לקיים המנהג לא מינה ולא מקצתה וזה שכתב הרב ז"ל הוא שייך בערי אדום ברם בגבולנו אנחנו נוהגים לעשות ההקפות בב' ימים טובים ולא שייך מ"ש הרב ז"ל וכל עוד שאנחנו באים לקיים המנהג הלזה יש לנו לקיימו כתיקונו כאשר לימדנו להועיל הרב המקו' מהר"ש והרב חיד"א ז"ל שיהיו ההקפות בהנחת ס"ת בתיבה:

גם אין מקום לומר בנ"ד כי כיון שדבר זה להניח ספר תורה בתיבה הנה הוא קבלה מהרב מהר"ש ז"ל על פי הסוד הרי כמה דברים שנוהגים הפך מארי קבלה ורבינו האר"י ז"ל ואין מוחים ביד ובפירוש כתב הרב הגדול חיד"א ז"ל בספר ככר לאדן בשו"ת סימן ז' דוק"ן ע"א בכמה דברים כי רבני האחרונים עושים נגד מנהגי האר"י ז"ל וסיים וכתב והגם שאני הדל באיזה מקומות כתבתי בעניותי ע"ד הרבנים הנז' וכיוצא למען יס'ליחו הצדיקים שלא כיוונו אל האמת מ"מ אני נזהר שלא לדבר בפירסום נגד העושים נגד דברי האר"י ז"ל ומזקנים אתבונן עכ"ל וא"כ גם. בנ"ד הגם כי לפ"ד הרב המקו' כמהר"ש והרב חיד"א ז"ל הוא להניח ס"ת בתיבה ולהקיף התיבה שבה הס"ת וכמש"ל כי כל זה שכתב הרב ז"ל הוא אם יהיו רבים העושים נגד קבלת רבינו האר"י ז"ל ונגד קבלת המקובלים הבאים אחריו אבל בהא דנ"ד דרוב הצבור רוצים לנהוג כקבלת הרב מהר"ש ז"ל והרב הגדול חיד"א ומיעוטא דמיעוטא הם שרוצים לעמוד במנהגם באין מבין כ"א משום שכן נהגו כל שמצינו שלמים וכן רבים מהקהל שרוצים לנהוג כן החיוב מוטל על הרב הקהל ועל החכמים לומר להם בפה מלא כי הדין עם הרבים ושכן ראוי לנהוג וליכא משום לעז לראשונים וכיוצא כי הרבנים הקודמים שלא נהגו כן אינן מקפידים בעוה"ב שהוא עלמא דקשוט דאדרבא ניחא להו דלית תמן גאה וגאון ודידן נצח כאשר כתבו הרבנים הלא המה הרט"ז והרב חוות יאיר והרב מקור חיים בהקדמותיהם והרב מהרד"ף בס' מכתם לדוד חיו"ד סי' נ"א ומ"ז הרב הגדול ז"ל בספר חק"ל חא"ח סימן צ"ה וכמ"ש בעניותי בסה"ק חקקי לב ח"א חיו"ד סימן מ' דף ג"ן ע"ג יעש"ב בס"ד ואם כן אחרי שרוב הצבור והרב מ"ץ והחכמים הסכימו להניח ס"ת בתיבה וכן לעשה מעשה שנה שעברה ובשנה זאת פעם אחת והמוחים שהם מוחים ב' או ג' מהם הגם כי הם מרשומי הבה"כ אינם מוחים כי אם בעבור שנראה בדעתם כי דבר זה לשנות המנהג ולהניח ס"ת בתיבה הם נגיעת כבוד להרב מר קשישא יו"ט א' דאורייתא ז"ל וכל שאנחנו מסבירים להם פנים ומודיעים כי ח"ו לא יש בזה שום זלזול ואדרבא ניח"ל בעוה"ב בודאי שלא יהיו מוחים ומ"ג נמצא כתוב באגרת שלוחה אשר שלח הרב מ"ק יו"ט ראשון דאורייתא ז"ל בחתימת ידו הקדש על ענין מה ששאלו ממנו באמירת מזמור לתודה לאומרו בר"ה וביוה"כ ואחר שהשיב שאין לאומרו ממה שראה וידע מכתבי הקדש של גורי האר"י ז"ל סיים וכתב וז"ל ומי שלבו נקפו אמור צא ולמד ממדרש רבה הידוע פה עה"ק ירוש' תובב"א הנקרא בשם בית אל הנוהגים בתפילותם עפ"י כתבי האר"י ז"ל מזמן הרב החסיד גדליא חאיון ז"ל והרב החסיד כמהר"ש שרעבי ז"ל ומעולם ועד היום לא אמרו מזמור לתודה לא בר"ה ולא ביוה"כ וק"ו שאר ימים טובים ומעתה מי שם פה לאדם לומר כי עפ"י הסוד צריך לאומרו ודי בזה עכ"ל וע' בסה"ק כף החיים סי' י"ב אות י"ט יע"ש הרי שהרב מ"ק מהריט"ד ז"ל קפיד טובא שלא לעשות הפך מנהג המקובלים המתפללים במדרש בית אל ואם כן כמו כן עתה כי ראה ראינו כי במדרש בית אל מניחים ס"ת בתיבה בהקפות ש"ת גם אנחנו צריכים לנהוג כמותם ובודאי דגם הרב ז"ל ניח"ל בהכי:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה