לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קיד
חזי הוית מימר קרשין הרבנים המובהקים גדולי' צדיקים אלה מפה ולה מפה דיתנו עדיהן ויצדקו להחזיק דברי הרב הפוסק מתריה דשמעתתא המלאך מיכאל נר"ו ואחרי שהסכימו עמו רבנן סבוראי עליונים למעלה ה' צבאות יגן עליהם בקש גם ממני שאהיה סניף עמהם כדל מסכים הולך והגם שאין לי פנאי דחקתי חת עצמי להשיב מפני הכבוד ואען ואומר כי הן אחת דכתב הריב"ש סי' רנ"ג דאותם שרוצים לעכב על היחידים שלא לעשות מדרש להתפלל שגוערין בו בנזיפה מפני שמונעין את הרבים מלעשות מצוה והוא אחד מכ"ד דברים שב"ד מנדין עליהם וכו' אך דאם נותנים טעם לדבריהם מפני ישוב בית הכנסת שלא תחרב אז הקהל מעיינים בדבר ועושין תקנה לקיים שתיהם ע"כ הנה זה לא שייך הכא דהרי המדרש הזה אינו שבאים עתה לעשותו אלא הרי הוא ישן נושן מזמן קדמון מימי עולם ושנים קדמוניות ועוד דאם באים מהבה"כ להתפלל בבית המדרש הזה על היחיד הבא לעקור עצמו מביה"כ ולקבוע מקום בבית המדרש עליה דידיה דוקא ראוי להטיל בו חומרות התורה שלא יצא מבה"כ לבה"מ בקביעות ובפרט בשבתות וי"ט אך מהיחידים דכאן נמצאו וכאן היו המה ואבותיהם בביה"מ מה כח בידינו לכופם שילכו לבה"כ ולאחוז דלתי ביהמ"ד לבטל שמ"ע זה לא אמרו אדם מעולם והקורא בס' פחד יצחק מע' ב' מל"ך ואילך עיניו תחזנה מישרים כדברי אלה ועוד מתבאר שם דקדושת ביהמ"ד עדיפא מקדושת ביה"כ ומי הוא אשר יערב אל לבו ולא יחוש מפני ביטול בית המדרש:
בר מן דין דאשכחן למוהראנ"ח ח"ב סי' ע' דכתב וכ"ש אם תמשך איזה תועלת מצד קביעות המקום ההוא גם כן שהקרובים שם יתועדו תמיד להתפלל ערב ובקר משא"כ אם יצטרכו ללכת אל מקום אחר דאי מטריחינן להו אתו לאימנועי וכו' זת"ד וה"נ דכוותא ממש דקמים בחשק ובהתלהבות נפש באשמורת בלילה לומר תיקון חצות וללמוד תהלים ומוסר ה' ולהתפלל במנין בהכנעה גדולה ובשפה ברורה ובנעימה כי מי יוכל לשלוח ידו לבטל דבר גדול כזה:
והשתא כפי נדון שלפנינו אתאן לדברי מהר"י הלוי בתשו' סימן מ"ה דכתב דכל זמן שמרבין בתי תפילות בעיר הוא כבוד לאלהי ישראל כמו שמצינו במדרש שנשתבחה ירושלים שהיו בה תפ"א בתי כנסיות כמנין מלאתי כ"ש למאי דאמרינן בפרק בני העיר דעתידין ב"כ וב"מ שבח"ל שיקבעו בארץ ישראל ובגיטין דל"ח אמרו דת' ב"כ היו בכרך ביתר יע"ש ועו"כ שם מהר"י הלוי דאסור לנתוץ הביה"כ כמו הביהמ"ק ואין לך נתיצה גדולה מזו דהרשות נתונה מהשרים לבנות ביה"כ והם ישתדלו שלא להניחם לבנות דהרשות הו"ל כנבנה וראוים לעונש גדול זת"ד וכ"ש וק"ו היכא דזה עשרים שנה תדיר מתפללים שם דאיך יתכן לבטלם וכתב מהרשד"ם יו"ד סימן קמ"ג דלהניח הבה"כ שמם אין לך זלזול גדול מזה ועיין נמי למוהרש"ך ח"א סי' ל"ו כי מזה בין תבין דלא טוב עושין באיזה בתי כנסיות בתוך עיר ואם בישראל אנדריאנו פולי יע"א דמתפללים בתוכו בשבתות וי"ט ואילו בחול סוגר ואין פותח וכי הקצור קצרה יד יחידי הק"ק ההוא שלא להשכיר שמש שיקבץ מנין וש"ץ שיעבור לפני התיבה דמבטלים התפלה מאותו בה"כ בחול בכל ימות השבוע או בימים שאין מוציאין ס"ת וכ"י שאוג ישאג מדוע באתי ואין איש ולפי דעתי ראוי לעוררם על זה שישתדלו לתקן מנין לכל ימות החול גם כן ויהיה להם סגולה דיתרבו ולא ימעטו יחידי הק"ק ההוא ויהיו יחד עשירים בעזרתו יתברך שמו אמן. ועור צניף אחר איכא בנ"ד דהם מתפללים בשובה ונחת כמו שמתפללים בתוככי ירוש' בבית אל יב"ץ ובישיבת הרב החסיד מהר"א חאיון זל בקושטא יע"א והיחידים שהורגלו בזה לא יוכלו להתפלל כסדר הזה בבה"כ הגדולה בריבוי עם דממהרים לצאת והו"ל כההיא דכתב מהרשד"ם א"ח סימן ל"ה לרוצים להתפלל כמנהג הספרדים דים דכתב דעדיף מנדון הריב"ש בשביל דהמקום צר יע"ש והא עדיף נמי להתפלל בכונה גדולה ובהכנעה דלזאת יקרא בית תפלה:
ואתהלכה ברחב לפרש שיחותי דלשעבר שלחתי את ידי בפסק אשר בא לי מרודיס יע"א והן לא הובא בתוך ספר חיים יען כבר עלה על משב ח הדפוס בס' הנחמד יד ימין להר' המופלא ר"מ רודיס יע"א בא"ח סימן ג' ע"ש ארכ'א בחיים בענין זה ואותו נדון אינינו שוה לנדון שלפנינו והם גם זה לעומת זה וכל הטעמים אשר כתבתי שם הם לאידך גיסא בנדון שלפנינו כאשר יראה המעיין בדרך ישר זה יצא ראשונה משום הסכמה ומנהג הא ליתא בנ"ד כפי מה שהעיד ה"ה מיכאל שרכם ראש הישיבה נר"ו זאת ב' משום אוה"ע דיתרבו המסים הא לא שייכא הכא דלא נתחדש דבר וליכא שום שינוי כלל ועד הג' לא בא דגורם זה שנאה וקנאה וקטטה הא ליתא בנ"ד כי על מה ועל מה יבואו לידי מידה זו כי לא נולד שום פעולה מדבר הפרש ביניהם כדי שיהא גורם לזה ועל ד' דיקבצו יחידים עמהם ממה שהם בבה"כ הגדולה הא כבר מילתא אמורה דאינן יכולין לצאת שום יחיד מחדש מהביה"כ לביה"מ וליתא לאותה חששה דבונים במה לעצמה להיות פורש מן הצבור במילי דצדקות והוצאות העיר כי זה ברור כשמש דלבם שלם להיות לאחדים בכל ענייני העיר ואם כן פלטי לי גם מחששה זאת וחמשתו יוסף עליו דהוא שלא ברשות הרב מאריה דאתרא ואדרבא דן את הדין דאינן יכולין והנה הבא הוא להפך דהרב מאריה דאתרא מהר"מ פירירה נד"ו כתב וחתם דהדת נתונה דיעשו במנהגם לחזק את המדרש הנ"ל כאשר הובא למעלה מזה וכיון דהמאריה דאתרא הסכים בדבר מי יבא אחרי המלך רב המקום וכל זה ראשי פרקים ממה שהובא שם בפסק הנז' באורך וכרוחכד אני באתי להסכים עם הרב המורה גאון יעקב רב המקום והסכים עמנו ג"כ מורינו הרב מר קשישא בעל ס' אברהם במחזה זצוק"ל כאשר הובאו דבריו שם בספר יד ימין כיע"ש. ושוב אחרי כן שלח אלי הרב כמהר"י ישר הנז"ל שעל פס"ד הנז' הסכימו גם כן רבני עה"ק ירו' תו' ה"ה ראשון לציון ה"ה רב חנ"א נר"ו ובן אחותו רב משרשי"א הרב כמוהר"מ פארדו נר"ו ועוד כתבתי בזה בתשו' שהשבתי לטיטואן יע"א כמש"ל סימן קי"א יעש"ב. אך בזאת באותו נדון של רודיס יע"א עמד מנגד זה דודי וזה רעי מע הרב המו' מוהרד"ח נר"ו וכתב פסק דין דיכולין האחים אשר ברודיס יע"א לקבוע מדרש הפך מה שפסקנו שלישתינו וכמעט שעברתי על דברי דוד ראיתי שיש להשיב עליו על כל מה שכתב ויען כבר הדפיס גם פסק דיני שם בספרו הבהי'ר נדיב לב ח"א חא"ח סי' ו' כאשר נדפס בס' יד ימין בלתי מגרעת זולת הסכמת מוה"ר הנז"ל א"כ הקורא בדברי ובד"ק צדיק יבחן מה שיש להשיב ואין צורך לההריך בזה נקוט מיהת כי דבריו נאמנו מאד לנדון שלפנינו וראוים הדברים למי שאמרן אחר שגם בנ"ד מר חתים עלה והוא ח"ד מינן וטעמו ונימוקו עמו לפי מ"ש מני"ר גופיה בספרו הנחמד שם סי' ז' כימה שכתב שם אם אינו ענין לחותו נדון כפי דעתינו תנהו ענין למאי דקמן דהמדרש הזה יהיה נכון עד עולם ולא יוכלו לערער ולפקפק כדי לבטלו חלילה והמבקש עילא לעשות ביטול להמדרש הזה עונו ישא וגדול עונו והמקיימו ומחזיקו תבא עליו ברכת טוב ועל השאלה שניה אין צורך לכתוב בזה דכבר אספתי באומרים בקונ' הקטן ספר חיים סימן ה' ושם תמצא החילוקי דינים שיש בזה ומשם באר"ה דאינן יכולין לעכב בידם ואנש לא ימחה בידייהו וינהגו לילך לשמירה על כן באורים כבדו ולהתפלל ערבית שם והוא ברור זה נלע"ד האל ברחמיו יצילנו משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות. ברוב עז ושלום:
הצעיר חיים פאלאג'י ס"ט: