אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן קיא

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן קיא

ח"ב או"ח סימן קי

תשובה מחיים ראיתי את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאחד המיוחד מבני עליה הדר הוא מעלת הרב המובהק רב יצחק משרשייא כמוהר"ר:

יצחק ן' וואליד נר"ו יאיר כאור החמה. פי צדיק יהגה חכמה. עמד וימודד אר"ש לארכה ולרחבה. הפותח יד בתשובה. לא הניח פנה. מר דיינא דנחית לעומקא דדינא. ומרוב הענוה שלח אלו לחוות דעי. ואנא דאמרי כי אין הפנאי מסכים עמדי מיום הראשון עד יום השביעי מחמת עול הצבור מגרים ותושבים, ושואלים ודורשים משכימים ומעריבים. עם כל זה משום עשה דכבוד תורה רב נהוראי אספקלרייא המאירה. דחקתי את עצמי לבא בדרך קצרה. כיאודה ועוד לקרא כוותיה דמר מהלכה כמותו אשרי יולדתו. ירבו כמותו וזה החלי. בעזר צורי וגואלי:

הנה בראשית מאמר רצה מני"ר הרב המובהק הפוסק נר"ו להכריח כי הסכמה הזאת הנעשית בעירו עיר טיטואן יע"א שלא להוסיף על הב"כ שבעיר לבנות ביה"כ חדש תקנה זאת היא נעשית מפני הסכנה ושיוצא תקלה וכו' ככתוב בד"ק כותיה דמני'ר נר"ו כתב הרב משפטי שמואל סוף סי' מ' דל"ו ע"א ועל כיוצא בזה בנדון שלו כי כמה תקלות ומכשולות יוצא מבנין בה"כ החדש והרי כמה ככרי הרעה הם יוצאים ממני נגד המצוה שעושה יע"ש. וגם מצינו כמה מהפוסקים סוברים לאסור לבנות בה"כ חדש כמ"ש הרא"ם ח"א סימן ג"ן ומצינו חולקים ע"ז הריב"ש סימן רנ"ג ושל"א ומהר"ם הלוי סימן מ"ה וסימן מ"ז ומוהר"ש הלוי חא"ח סימן ח' יע"ש וכמ"ש בכנה"ג בא"ח הגה"ט אות ק"ן ומ"ש הרב מהר"א ן' ג'אמיל חילוקים ע"ז יע"ש. גם מ"ש הרב הפוסק נר"ו להשיב ע"ד המנגדים הי"ו שרוצים לבנות בה"כ חדש ממה שהיה במעט זמן קודם התקנה נחלקו בתי כנסיות אחרות שמה שנחלקו מטעם הסיבה מוכרחת בידוע לנו שהיו ב' שותפים והיו קודם התקנה זת"ד נר"ו. האמת אתו כי אין מקום להביא ראיה ממה שהיה קודם התקנה וזה פשוט. גם מ"ש הרב הפוסק נר"ו דאין מקום לומר דכיון דיש חלק בשררה שיכולין לבנות ביה"כ חדש דודאי ל"פ ככל האמור זת"ד הדין עמו כי האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי:

גם מ"ש הרב נר"ו לדחות המנגדים הי"ו לבנות בה"כ כי לא ידעו ממנה הקהל ולא קבלוה עליהם שהרי בהסכמה כתוב כמה פעמים שזה הר"א פאריינטי שלא דצה לקבל הסכמה זאת שגזרו והכריזו והתרו בו כמה פעמים שהוא עובר על הסכמות אב"ד וק"ק וכו' וסמוך לזה כתבו בהסכמה ובכן אנן ב"ד לבל תצא תקלה קמנו ונתעודד וכו' שעוד כל ימי הארץ לא ירים איש את ידו וכו' שמבואר מזה שהכל היה בהסכמת הקהל זת"ד. האמת במה שהוא אמת כי כיון שמשעה שהסכימו הסכמה זאת עד אותו היום לא היה איש שהרים ידו לעשות נגד הסכמה הזאת חוץ מהר"א פאריינטי הנז' שכבר היה עובר ועליו היתה ההסכמה א"כ אין מקום לומר שיש ביטול להסכמה זאת חלילה כלל כלל לא. גם מ"ש המנגדים הי"ו שרוצים לעשות ביה"כ חדש שלא נמצא ההסכמה והתורף כי אם הטופס ע"ו יפה השיב הרב הפוסק נר"ו שמעשה שהיה כך היה שהוצרכו מפני סיבה לקרוע התורף ונשאר בידם הטופס ודברי אמת נכרים: גם מ"ש המנגדים הי"ו למה נשאר הבה"כ של הד"א פאריינטי ולא סילקוהו לזה השיב הרב הפוסק נר"ו שמאימת מלכות לא היה כח בידם לסלקו והראיה כי כשהיה עובר אחד מב"ד על פתח אותו ביה"כ והיו שומעים קדיש לא היו עונים אחריו אמן והיה טעמו שהמתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן ואחר שנתבקש בישיבה של מעלה ב"ד שלפנינו יראנו גם אנחנו לבטלה לבל תצא תקלה מידינו ח"ו ועד כדון כל מי שנוגע יראת ה' בלבו אינו מתפלל שם כ"א בוקי סריקי זת"ד גם לזה דבריו חיים וקיימים ובענין עצ עצמו מוכיח עליו שהשתדלו הרבה רבני מתא בכח גדל ל וביד חזקה כדי לסלקו ולא עלה בידם והרי מבואר בפוסקים דבשביל אחד או שנים שעוברים על תקנת הקהל ועל הסכמתם לא מפני זה הותרה הרצועה לגבי אחרים כמ"ש הרב משפטי שמואל סק"י צ"ה יע"ש ומ"ש הרב הפוסק נר"ו דמה שלא סילקוהו להר"א פאריינטי הוא מפני אימת מלכות וכו' זת"ד. גם זה טעם נכון וברור הוא ומצינו בכיוצא בזה בתשו' הרדב"ז ח"ב סס"י ק' שכתב דהסכמה שלא הוכרזה מפני אימת מלכות ש"ד יע"ש וכ"ש כאן בנ"ד שהיא לסלק הבה"כ והוא ברור:

גם מה שטענו המנגדים הי"ו כי כשהסענו דירתנו משם היתה הגזירה שלא יהיו ב"ך ג"כ השררה נתבטלה ופנים חדשות באו לכאן לזה השיב הרב הפוסק נר"ו דהגם שבתחילת ביאתנו היינו מטולטלים מ"מ אחר שנתיישבנו חזרה עטרה ליושנה וכל מי שהיה לו בה"כ שם שכלל הבה"כ שלו וקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל וכל אחד זכה בשלו ומ"ג דבעיירות אחרות לא היה שום תקנה אבל אנן בדידן ב"ד שלפנינו עשו הסכמה הנז' מי הוא זה ואיזה הוא שיכנס עצמו בספק סכנה זת"ד וכשאני לעצמי נר' להחזיק דברי הרב הפוסק נר"ו דבהסכמות הצבור שגזרו בגזירת חרם וארור אפי' אם היה הענין שנתבטל וחזר לאיתנו והוי פנים חדשות עכ"ז לא נתבטל איסורו דהכי קי"ל בנדרים ושבועות שאפי' שנפסק הענין ונתבטל וחזר ונתחדש והוי פנים חדשות חזר האיסור למקומו והדבר פשוט דאין מתירין כמ"ש הרב משבת משה ח"א הח"מ סימן י"ט דנ"ו ע"ב והרב נחפה בכסף ח"א חיו"ד סימן ב' והרב דבר משה ח"ב סי' קי"ו ומז"ה הגדול אור היר"ח ז"ל בספר חק"ל חיו"ד ח"ב סס"י ע"א דס"ו ע"ג דמשום חומר שבועת אין להתיר משום פנים חדשות באו לכאן יע"ש דכוותא נמי משום איסור חרם וארור דאין להתיר משום פנים חדשות באו לכאן:

גם מה שהשיב ע"ד המנגדים הי"ו שהביאו ראיה ממה שאמר הרב ז"ל שילך מוהר"ר וידאל ישראל וימול רשות מהחכמים והרב הפוסק נר"ו דחה ראיה זו ולבסוף העלה דלו יהי ספק הרי קי"ל ספק חרם להחמיר זת"ד. לע"ד אין נראה בזה שום ספק כי כונת הרב ז"ל אפי' למטונייהו הוא אם יתנו רשות החכמים יהיה מסכים גם הוא עמהם וכל עוד שלא נתנו להם רשות החכמים גם הרב מסכים עמהם לאסור וזה ברור וכה"ג ראיתי בתשו' מרן בס' אבקת רוכל סימן קפ"ו דהיכא שמסרו ההסכמה ביד החכמים ודייניהם דמסתמא תלו אותם בדעתם ועל פיהם נמשכים לכ"ע בעינן הסכמתם יע"ש. ועוד מבואר מדברי מהרח"ש ח"א סימן ג"ן דף ע"ג שכתב דלענין עשיית ההסכמה בתחילה הוא דמעכב אם לא נעשית בחבר עיר דהיינו אדם חשוב שבעיר דלאו כלום חבל אחר שנעשית ועתה רוצה לבטלה מה שכבר עשה לסיבת קטיגורייא או לסיבה חיצונית ודאי דליכא לההוא דינא יע"ש. ה"נ אם הרב מסכים לבטל ההסכמ' ושאר החכמים שבעיר לא הסכימו בביטולה אפי' מן הסתם אינה מתבטלת וכל שכן כשגילה דעתו שאין רצון הרב לבטל ההסכמה אם לא כשיהיו מסכימים החכמים וכל שלא הסכימו אין כאן ביטול וזה ברור:

עוד כתב הרב הפוסק נר"ו דכיון שכתוב בהסכמה והרי היא כבונה במה בזמן איסור הבמות וכו' הרי אין יכול שום אדם להתפלל שם והגם שלא אוזכר שום עונש על המתפללים רק על המשכלל בה"כ מ"מ כיון שגזרו אומר שהמשכלל הוא כבונה במה א"כ כיון שהתפלה היא במקום קרבן הרי המתפלל הוי כמקריב בבמה וחייבים אנחנו לקבל גזרתם כדקי"ל דרשאין ב"ד לצורך שעה זת"ד נר"ו בזה אני אומר זכיתי שכיונתי לדעתו דעת עליון הרב הפוסק נר"י והוא כי זה שנים נשאלתי על מעין נדון זה מעיר רודיס יע"א על מי שהיה רוצה לבנות בה"כ חדש ורב המקום ההוא הרב המופלא כמהר"ר מיכאל יעקב ישר נר"ו רצה לבטלו משום כמה טעמי תריצי שבאו בספרי הפוסקים כאשר האריך למעניתו בפסק דין שלו ואנכי הצעיר כד"ל מסכים לדבריו שאינו רשאי לבנות בה"כ חדש והבאתי ראיות מרובות ע"ז ואחד מהנה שמנה שבשמינית היא כי יען גזר אומר הב"ד שבעיר שלא להיות בה"ך חדש אפי' יהיה שלא מן הדין להוראת שעה חייבים לקבלה וכמ"ש ביבמות ד"ן ע"ב ובסנהדרין דמ"ו ע"א תנא ראב"י שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור אלא לעשות סייג לתורה וכ"כ כל הפוסקים הרי"ף והרא"ש בפסקיו ובתשו' כלל ח' סי' י"ג וכלל י"ז סימן ה' ובס' בשמים ראש סי' ס"ס וסי' קצ"א וסי' רי"ב ע"ש והטור ומרן בש"ע ח"מ רס"י ב' וכ"כ הטור עוד שם סי' תכ"ה ורבינו הרשב"א בהרבה מתשובותיו ורבינו המאירי ז"ל בחי' ליבמות לדקי"ב ד"ץ מהספר והריב"ש סי' רכ"א וכן כל רבני האחרונים זל הלא בספרתם. ואע"ג דכתבו הפוסקים דבעינן ב"ד חשוב וכמ"ש הרא"ם זל בתשו' ח"א סי' מ"ה והרב ב"ד בח"מ סי' ב' שלא רצה מרוב ענותנותו להחשיב עצמו ב"ד חשוב בענין זה וכמו שיע"ש גם מוהריק"ו שורש קפ"ט כתב דבעינן הא מיהא ב"ד של שלשה וגם הריטב"א בחי' לנדה כ"י רפ"ב כתב דבעינן ב"ד חשוב וחכמים וישוב גדול בענין וכמ"ש הרב ברכ"י בח"מ סי' ב' סוף אות ג' ועיין להמרדכי בב"מ פרק איזהו נשך סי' שכ"ג שכ' דבד"ח היינו השופט שיהיה בעיר שנאמר אל השופט אשר יהיה בימים ההם יע"ש וכ"כ בתשו' מיי' ס' קנין סי' כ"א וכאן בנ"ד שהרב מ"ד הוא ב"ד חשוב ויש לו ב' עמו דהוו ב"ד של ג' כלהו איתנהו ביה הרי יכולים לתקן משום מגדר מלתא והוראת שעה ועוד שהרי הכריח הרב ב"ח בח"מ סס"י ב' דלמגדר מלתא אין חילוק וכל גדול בגבולו הוי ב"ד לענין זה ויש לו כח לתקן ובפרט אם קבלו עליהם בני העיר ומה שהוא מתקן הוא בהסכמת ט"ה ובדבר שרוב הצבור יכולין לעמוד יע"ש וכאן הסכמה זאת שלא להתפלל חוץ מבתי כנסיות שבעיר ושלא להוסיף בה"כ מחדש הוי גדר וסייג לתורה מכמה סיבות וטעמים כמו שהארכתי שם בס"ד ואכמ"ל: ועוד ראיתי בדברי הרב הפוסק נר"ו שיש לעכב מלעשות ביה"כ חדש שעי"ז יש נזק והפסד וקיפוח פרנסה מהמתפרנסים מריוח הכנסת הבה"כ יעויין שם שהאריך בזה בד"ק. ולעד"ן כוותיה ומטעמי' לומר כן כי הנה מכלל הרבנים אשר אסרו למנוע לבנות ביה"כ חדש משום מונע את הרבים מלעשות מצוה וחייב נידוי הוא הריב"ש ז"ל כמ"ש בסי' רנ"ג ושל"א והרי בסי' רנ"ג ביאר דבריו וכתב דאם נותנים טעם לדבריהם מפני ישוב בה"כ שלא תחרב דאז הקהל מעיינים בדבר ועושים תקנה לקיים את שתיהם יע"ש שנראה מסיום דברי הריב"ש אלו כי כל שיש לבני הקהל הבה"כ הישן טעם לדבריהם למה שמעכבים שהוא מפני סיבה שמגיע להם נזק והפסד שלא תחרב הבה"כ פלטי להו מאיסור מונע את הרבים ואינו בר נידוי אלא שמבקשים אופן לקיים את שתיהם וכ"כ מהראנ"ח בתשו' ח"ב סס"י ע' כדברי הריב"ש ז"ל יע"ש ובודאי הגמור כי הבא לעשות ביה"כ להיות גורם נזק והפסד לבה"כ אחר כאשר יהיה האופן מדאתבריר לנא דיש נזק והפסד מעכבין בידו אפי' את"ל דאינו דינא דגרמי אלא גרמא בנזיקין דקי"ל גרמא בנזיקין פטור הרי אמרינן פטור אבל אסור ועלינו למחות בידו לכתחי' שלא לעשות נזק לחבירו וכמ"ש הרבנים המובהקים ד' מלכים בתשובתם כי באה בספר פחד יצחק מער' בי"ת ד"ך ע"ד בנדון כזה לעכב על אחד שבא לבנות בה"כ מחדש דאסור ויכולין לעכב על ידו וז"ל ואם יאמר האומר גרמא בנזיקין פטור אף אתה הקהה את שיניו ואמור ידוע לכל הוא דפטור אבל אסור דאפי' למ"ד פטור מלשלם מ"מ אסור הוא לגרום וכשבא להעמיד גורם להזיק חבירו מעכב על ידו ועיין תשו' הרשב"א סימן אלף נ"ב גרמא בנזיקין מחייבי' וגור' לסלקו י"עש הרי מצינו דהבא לעשות בה"כ מחדש הוא דמעכבין בידו ואה"ן אי לא ציית דינא זה הבא להשיג גבול הראשון וגרם נזק ממון אם חייב לשלם ומוציאין מידו זהו מחלוקת בפוס' כמ"ש בתשו' הרב משפטי שמואל סימן ק"א והרב כנה"ג בח"מ ח"א סי' קנ"ו הגה"ט אות ט' ועמ"ש בעניותי בזה בסה"ק נשמת כל חי ח"ב חח"מ סימן י"ב בס"ד. זולת היכא שהתרו בו ב"ד וצוו אותו לבל יעשה גרמא נזק לחבירו ולא ציית דינא דאז חייב לשלם אפילו בגרמא כמ"ש מוה"ר הגדול כמהרי"א ז"ל בס' ראשי יוסף בח"מ סימן א' סעיף ל' וכמ"ש בעניותי בסה"ק חקקי לב חח"מ סי' מ' דקמ"ג ע"ד בס"ד:

ועוד נראה דמ"ש הריב"ש אם יכולין לקיים את שתיהן מיטב הלא"ה שאינו יכול לקיים את שתיהן אין לעשות ביה"כ מחדש וכ"כ בתשו' מהר"ן טארבוט שם בס' פחד יצחק מער' בי"ת ד"ך ע"ב שאחר שהביא דברי הריב"ש כתב וז"ל ואם נותנים טעם לדבריהם מפני ישוב ביה"כ שלא תחרב אז הקהל מעיינים בדבר ועושים תקנה לקיים את שתיהם כתב וז"ל ומדבריו אתה למד שהב"ד יעיינו לקיים את שתיהם אם אפשר כיון שהיה כדאי לזה ולזה אבל היכא דלא אפשר כנ"ד וכו' פשיטא דב"ד מעכבין עליו יע"ש והה"ן היכא דגורם הפסד ממון למעט הכנסות הנכנסות לבה"כ הא נמי מיקרי דא"א לקיים את שתיהם ולא שאני לן בין ביטול לגמרי לביטול במקצת כיון דהגורם נזיקין וחבלות מסיבתו והכל לפי הענין ולפי ראות עיני הרב והב"ד שבאותו מקום בינו לשמים וכמ"ש בעניותי בתשו' הנ"ל בס"ד ומ"ש הרב המופלא צרור המר דודי לי תנא תב"א ז"ל בתשו' כי באה בס' חק"ל חח"מ ח"א סימן קי"א דף קפ"ו ע"ג ע"ד הריב"ש ומהראנ"ח לו דכל שאין הביטול לגמרי אף שמגיע איזה נזק להקהל הישן אפי"ה אין כח בידם למחות את"ד די"ל כי כיון שהכנסת הבה"כ הוי לר"מ העשויה לכך כל הבא להוסיף בה"כ אחר הוי ביטול לגמרי כיון שיש מניעת הריוח בסיבתו ואפשר שמתפשט על ידי זה ויהיה נזק הרבה ברוב הימים:

וראיתי בדברי הרב הפוסק נר"ו שעמד מתמיה לפי זה דגם בזה ביה"כ חדש המפקח פרנסתם של המשרתים של ביה"כ הישן דמצי מעכב ואפי' יהיה הקיפוח מעט שהקשה ממ"ש בב"ב פ' לא יחפור דכ"א ע"ב בקיבע חנות וכיוצא בצד חנות חבירו דאפסיקא הלכתא כרב הונא בריה דר"י ל"מ מעכב ופסקו מרן בח"מ סימן קנ"ו דלפי זה נימא דגם בבא לחדש בה"כ אחרת אינם יכולים בעלי בה"כ הראשונים לעכב על ידם שהמחדש דר בעיר ובר מתא אבר מתא לא מצי מעכב ותי' דהא לא מילתא היא דהחילוק מבואר דבשלמא בקובע חנות וכיוצא בצד חנותו של חבירו הגם שקודם שקבע החנות זה הב' היו באים הקונים לקנות מחנות של ראשון ועכשיו מתמעטים הלוקחים ממנו ולוקחים מהב' מ"מ זה הוי גרמא בעלמא אבל גבי בה"כ שהאנשים המתפללי' בבה"כ הא' כבר הם קבועים שם להתפלל וכבר הוחזקו בכל הביה"כ ההיא בהנאתם דמטי ליה מינייהו מנדרים ונדבות וכדומה וכמ"ש הרב מהר"ר יעב"ץ ז"ל דאוקי לההיא דמוהראנ"ח בעושה ביתו בית תפלה בדליכא דררא דממונא אבל היכא דאיכא דררא דממונ' מצי מעכב זת"ד נר"ו:

ולעד"ן חלוק ברור דבחנות אם בא להוסיף חנות אחרת אין עיכוב כי כל אחד הרשות בידו ואין בו שום עיכוב משום צד מה שא"כ בבא לעשות ביה"כ חדש כי כיון שזה היחיד הבא להפרד מן הבה"כ ישן היה ג"ב שותף באותו בה"כ מה מקום להפרד בלתי שום טעם וסיבה וללכת לבה"כ אחר כיון שהוא משותף עמהם בודאי דיוצא תקלה ונזק בהפרדם משום ברב עם הדרת מלך ותקנת העיר והרי הסכמת הפוסקים הוא דכל דליכא טעם וסיבה שמוכרחים להפרד עפ"י הדין אינם יכולים להפרד כאשר הכריח הרב צרור המר דודי לי תנא דב"א ז"ל שם לחלק בין ס' הרבנים הריב"א ומהר"י הלוי ומהר"ש הלוי ודעימייהו דס"ל דיכול להפרד ולעשות ביה"כ חדש עם החולקים שהם ס' הרא"ם והרב משפטי שמואל ומהרשד"ם ודעימייהו וכמו שהזכיר מחלוקת זה הרב כנה"ג בא"ח סימן ק"ן הגה"ט ומה שחילק הרב מהר"א ן' ג'אמיל כמו שיע"ש עוד נאמרו בזה כמה חילוקים רבים והמחוור שבכלם הוא זה שכתב הרב מ"ד תר"א ז"ל דכל שיש טעם וסיבה להפרד, ולבנות בה"כ חדש כאשר יהיה האופן יכולין להפרד ולבנות בה"כ חדש הלא"ה אינם יכולים להפרד ולבנות בה"כ חדש וגם אנכי בעוניי החזקתי בחילוק זה ועיקר חילוק זה להודיע ולהודע אם מותר מן הדין להפרד או לא הרי הוא מסור ביד חכמי הדור אל השופט אשר יהיה בימים ההם לפי מה שהוא הענין ישפוטו הם כל אחד ואחד אל עירו ואל שער מקומו וגם מטעם אחר כי חייב האדם לשמוע את דברי השופט שבעירו והיא מ"ע נוהגת גם בזה"ז כמ"ש הרב החינוך ס' שופטים סימן תצ"ה ותצ"ו והרמב"ם בהלכות ממרים בפ"ב ה"א והרב המאירי ביבמות דקי"ב והרשב"א ח"ב סימן שכ"ב ומהרד"ך בית ב' חדר י"ד ט'ו ט"ז והרב נודע ביאודה ח"ב חאה"ע סימן ק"ך דצ"ב ע"ג דאפי' הוא ת"ח גדול בתורה חייב לבטל דעתו ועמ"ש בעניותי בסה"ק חקקי לב ח"ב סימן ד' די"ב ע"ד ובמקומות אחרים בס"ד וכ"ש וק"ו כשיש בהסכמה גזרת נח"ש כמ"ש הרב הפוסק נר"ו דודאי דיש להחמיר וזה ברור. וכיון שכן גם מ"ש הרב הפוסק נר"ו לבטל העדות שהעיד עד אחד והוא ש"ץ של הר"א פאריינטי שההסכמה נתבטלה וכו' והוכיח מדין היכא דאתחזק איסורא אין עד א' נאמן והביא ראיות רבות לבטל דבריהם וכל דבריו חיים וקיימים והנני מוסיף על דבריו כי בלא"ה בלתי הסכמה לא היה יכול להפרד מתיך הקהל בלתי שום טעם וסיבה וכמש"ל ומה גם כי זה הש"ץ הוא נוגע בדבר ואינו נאמן לו' שהותר' ההסכמה וזה פשוט:

ועוד נראה דיש מקום לחלק בין הבא לקבוע חנות כי המנהג בעיר הוא דמי שרוצה לפתוח חנות וכדומה פותח ולית דימחי בידיה משא"כ בבא לעשות ביה"כ חדש כי המנהג פשוט שלא כל הרוצה לעשות ביה"כ חדש עושה אם לא מדעת הצבור והכא קי"ל בדין רב הבא לעיר מחדש הגם שכתבו כי אין ביד הרב הראשון שהיה בעיר לעכבו כמ"ש בפו"כ סימן קכ"ו וקכ"ז וקכ"ח כמבואר שם עכ"ז אם יש קבלת צבור גם המה יודו דיכול הרב הא' לעכב וכמו כן עכשיו שנתפשט המנהג לעכב כמ"ש הרב ש"ך יו"ד סימן רמ"ה סקט"ו יע"ש דכוותא נמי בזה דיש מנהג פשוט לעכב מעכבים וכמ"ש בת' הנ"ל בס"ד. ועוד נראה להביא ראיה מת' המבי"ט ח"ג סימן מ"ח שהכריח שאפי' אורחים הבאים לעיר אם מפתה אותם שילכו לבה"כ שלו בהיות ב' ב"כ בעיר שאפ' שילך לאחר ובפיתוייו הולך לבה"כ שלו הוי גזל והביאו הרב כנה"ג בח"מ סימן ש"ע הגה"ט אות ג' יע"ש וכל שכן וק"ו בהיות קבוע היחיד בבה"כ וזה עושה ביה"כ חדש והולכים להתפלל לשם:

עוד כתב הרב הפוסק נר"ו שהסכמה זו שהיא למגדר מילתא ולאפרושי מאיסורא וסכנה אין לה התרה כמבואר בפוסקים הלא בספרתם ז"תד נר"ו ועל זה סמוך ונראה האריך הרחיב הרב הפוסק נר"ו להביא כמה וכמה מרבני הראשונים ואת אחרונים דהסכמה שנעשית לגדר וסייג לתורה אין לה התרה כמו שכתוב בדב"ק וכן הסכמתי אנכי הצעיר בתשו' דכל הסכמה דנעשית לגרר וסייג לתורה חין לה התרה והבאתי דברי הפוסקים הנ"ל ומ"ש בס' יוסף אומץ סימן ק"ג ע"ש:

עוד הביא הרב הפוסק נר"ו להקת הפוס' ראשוני' ואת אחרונים שמכשירין לדון ולהעיד בדייני אותה העיר ובעדי אותה העיר ואינן פסולין לדון ולהעיד משום נוגע בדבר ובכלל הזכיר לעט"ר מ"ז הרב הגדול בספר חק"ל חח"מ ח"א סימן כ"ד שגם הוא מסכים דעתו להכשיר כיע"ש וכ"כ עוד שם מזה בסימן כ"ג באורך וברוחב כמנהגו הטוב יע"ש:

באופן בהא סלקינן ובהא נחתינן כדברי הרב הפוסק נר"ו וכל דבריו אמת וצדק ויפה דן יפה הורה כוותיה ומטעמיה להלכה ולמעשה שלא לעשות בה"כ חדש ולהיות כד"ל מסכים לכל מ"ש הרב הפוסק נר"ו לכל הדברות ולכל האמירות ואברכהו וארבהו יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל ע"ד זקנה ושיבה ואם בגבורות. ויגדיל תורתו ויאדיר יפוצו מעיינותיו חוצה.ונגילה ונשמחה בו ובתורתו גילה רנה דיצה וירום ונישא וגבה כסא כבוד תורתו. ואת יקר תפארת גדולתו. כה דברי אהבתו. הח"פ עירנו אזמיר יע"א ביום כ"ה תברכו לחדש סיון שנת:

תדי"ר קודם ליצירה ברב עוז ושלום הצעיר:

חיים פאל אג'י:

ס"ט:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה