לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קטז
תשובה מחיים ראיתי את השאלה ואת אשר נגזר עליה מרב חביבא מפיו דעת ותבונה עינא דחזי מר ואהלות גבעת הלבונה מעשה ידי אומן ממנו יתדא ממנו פינה. יצא מנחם לדון פתקא דדינא בדידיה הוה עובדא ויהי באשמורת ראש השנה חזון למועד כדי לינה וה"ן ארו'ך אליו כאן שינה דין הוא הדר רבה אילנא. שחשקה נפשו בתו ותדבק נפשו ברינא. הרב הכולל כמוהר"ר: מנחם בכמוהר"ש נר"ו יאיר כאור החמה וכאור הלבנה. בעל ס' מנחת זכרון וס' מרפא לשון וס' דבר אמת ויהי ידיו אמונה. נושא משך הזרע מר בריה דרבינא. הרב המופלא המאסף לכל המחנות בעל ס' מטה שמעון זלה"ה רב תנא. שרטט וכתב לא הניח זוית ופינה אנא דאמרי קריתי בכל לב אמרות טהורות דברי פי חכם חן רב חינא דבריו כי נעמו טובים ונכוחים כי ה"ן בפיהו נכונה. וחפץ חיים לישא וליתן ולהשתעשע בכל דברות קדשו אמרי בינה. אך מה אעשה כי אין אני בן חורין הלא לאמונ' מעול הצבור ושואלים הלכו בי מדינה ומדינה. וכדי שלא להשיב פניו ריקם כי בא עת לכננה. אבוא בקצירת האומר להלכה ולמעשה למאי דנפקא מינה. לפי שעה תורה בעידנא לדעת מה יעשה איזוהי דרך ישרה ונכונה ובעזר משדי אקומא נא. ופתח דבריו יאיר זה יצא ראשונה. מה שהביא הרב הפוסק נר"ו מ"ש הפוסקים אם הא דמתענים תענית חלום אפי' בשבת הוי חיוב מדינא או רשות אם חושש כדי להפיג צער החלום ככתוב בד"ק ואנכי הרואה להרב מג"א שם בא"ח סימן רפ"ח סק"ז משם תשובת הריב"ש שכתב דאם הוא גברא דלא קפיד בחלום רע או שהתענית רע ומצטער הרבה בו יותר ממה שמצטער בפחד החלום אסור להתענות בשבת ואפי בחול אינה מצוה יע"ש וכן ראיתי להרב גור אריה הלוי ז"ל בנימוקיו לש"ע א"ח סימן רפ"ח סק"א שהכריח מדברי הפוס' דתענית חלום אינו חובה אלא רשות וגם לשון הרמב"ם בפ"א מהל' תענית שכתב הרואה חלום רע צריך להתענות למחר וכו' ומתענה אפי' בשבת לא בא לו' שיהיה חייב להתענות לא אם רוצה להתענות מתענה למחר ואפי' הוא שבת יכול להתענות שהרי הרשב"א ושאר פוסקים ראו דברי הרמב"ם ולא הביאו אותו חולק על דבריהם וזה לאפוקי מבעל לחם משנה שכתב שם דלהרמב"ם חייב להתענות על חלום רע וכן ממ"ש הרב מהר"מ ריקאנאטי ז"ל סימן קע"ח וכו' יע"ש:
עוד הביא לנו הרב הפוסק מני"ר נר"ו דברי הרב ט"ז שם בא"ח סימן רפ"ח סק"ג דמקל במהרהר ביום וחלם בלילה ומה שעמדו בזה בספר חינוך בית יאודה סימן ג' ובס' ד"מ ח"א חא"ח סי' נ"ב ככתוב בד"ק וגם הרב שבות יעקב ח"ב חא"ח סימן ל"ד והביא דבריו הרב י"א ח"א שם סימן רפ"ח שכתב דדוקא אם הרהר ביום אחד וחלם באותה לילה אבל אם הרהר ביום א' וחלם ביום אחר לא יע"ש:
ובשאני לעצמי נראה לומר כי מ"ש בגמ' דאין מראין לאדם חלום אלא מהרהורי לבו כדכתיב רעיונך על משכבך סליקו כדאיתא בברכות דנ"ו זהו בסתם שאירע איזה ענין ביום ובא בלילה בחלום על זה היה מקום לומר דאפי"ה יעשה עיקר מאותו חלום לדעת מ"ד אבל במי שהוא חושב בכונה מכוונת על אותו דבר כדי שיראנו בחלום בהא ודאי אין לעשות עיקר מאותו החלום ואפי' שלדברי הר' חינוך בית יאודה ודעימיה נראה דהמה מדברים גם במהרהר ביום על אותו דבר בכונה עכ"ז נראה לי לחלק כשיהיה המחשבה בלילה טרם שישכב דהוי ממש סמוך ונראה למה שחשב בהא ודאי דלכ"ע אין מקום להתענות כיון שהיה תכף ומיד למחשבת החלום וכענין נ"ד כי תכף באשמורת בהיותו חושב נרדם וחלם והגם כי היה מקום לומר כי מצד אחר יהיה החלום עיקרי ואמיתי יען אמרו שם בגמ' בברכות דנ"ו ע"ב דג' חלומות מתקיימים ואחד מהם הוא חלום שחלם בשחרית סמוך ליום והרי חלום זה היה בשחרית שכבר תירגמה הרב מהרש"א בח"א שם ונתן לנו טעם לשבח כי הא דחלום של שחרית מתקיים הוא מפני מ"ש דאין מראין לו לאדם חלום אלא מהרהורי לבו ולזה חלומות שהם בתחילת הלילה הולכים אחר הרהורי לב שביום יע"ש א"כ דון מינה בחלום זה של שחרית שמצינו שהיו בו הרהור ומחשבה סמוך ונראה לחלום דאין לעשותו עיקר כי בודאי היה מהרהורי לבו וכל שהוא מהרהר וחושב קודם שישכב סמוך להחלום אין מקום לחוש לאותו החלום כלל ולא להתענות וכמ"ש הרב חמדת ימים שם בהל' ר"ה ספ"ו דל"ה ע"ג שכתב וז"ל וכן ראיתי למי שנתחכם להרהר על משכבו טרם ישכב כל החלומות שאמרו עליהם שראוי להתענות עליהם ולתלות אם יחלום במה שהרהר ע"ד מש"ה רעיונך על משכבך סליקו וכל זה איננו שוה לי לעשות תיקונים לענין זה ונהפוך הוא כ"א נגזר עליו רעח ח"ו ומן השמים ירחמו להגיד לו בחלומו אז טוב לו למען ישוב מדרכו הרעה ושב ורפא לו וכן והאלהים עשה שיראו מלפניו זה חלום רע עכ"ל והאמת כן הוא שאין לעשות לו התיקונים כאשר כתבתי בעניותי בסה"ק רו"ח על טור וש"ע א"ח סימן רפ"ח ס"ד והבאתי ראיה ממ"ש בגמ' בפ"ק דחגיגה ד"ו ע"פ ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא אמר רבא אמר הקב"ה אעפ"י שהסתרתי פני מהם דכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים אותם הפנים אסתיר אבל בחלום אדבר בו ופירש"י בחלום אדבר בו ביום ההוא קא דייק ביום ולא בלילה שמראין לו חלום כדי שיתפלל על הדבר עכ"ל הרי דהחלום הוא לטובתו של אדם ואם כן אין מקום להתחכם לעשות כדבר הזה והבאתי דברי הז"והק ס' מקץ ד"ר ע"א ע"פ והאלהים עשה שיראו מלפניו זה חלום רע ודברי הרב חמדת ימים אלו יע"ש בס"ד עכ"פ למדנו גם מדברי הרב חמדת ימים כי הן אמת דאין לעשות זה ההתחכמות להרהר בחלומות כדי שאם יראנו בחלום לא יעשה בהם רושם ולא להתענות מ"מ אם עבר ונתחכם והרהר בהם אה"ן דמהני ליה לבל יתענה עליהם וטעם זה לחודיה מספיק ודי והותר שלא להתענות בנדון כזה כיון שהרהר בו בפ' והחלום הלזה היה תכף ומיד סמוך ממש להרהור כי בודאי דאין להתענות. ועוד נראה לצרף לטובה טעם ב' בי מעיקרא תענית זה רשות הוא ולא חובה כאשר כתב ה"ה הפוסק נר"ו וכאשר הכריח הרב גור אריה ז"ל וא"כ יש מקום להקל. ועוד טעם ג' כי אעיקרא דדינא יש סברת הראשונים הלא המה רב עמרם גאון ורבינו קלונימוס וראבי"ה דס"ל דבזה"ז אין להתענות על שום חלום שאין אנחנו בקיאין בפתרון חלומות וכמ"ש הטור בא"ח סי' תקס"ח ומרן בב"י בא"ח סי' רפ"ח כמו שיע"ש. ואת רבע מ"ש המרדכי בפ"ק דשבת בשם הרא"ם דאין להתענות על שום חלום כ"א כשחלם ג"פ וה"ד מרן שם בב"י יע"ש ושתי סברות הללו כתבם בש"ע שם סי' רפ"ח בשם י"א וי"א יע"ש. וחמישיתו יוסף עליו דאם מצטער מהתענית יותר מהחלום אין לו להתענות כדברי הרב מג"א והרב גור אריה וכמש"ל וכיוצא בזה מצינו שהמתענה בר"ה הן יהיה מחמת תשובה הן יהיה מחמת חלים שחלם אם אינו ירא לנפשו אין צריך להתענות כל ימיו דהנה מרן בש"ע בא"ח סי' תקצ"ז סעיף ב' כתב וז"ל יש מקומות שקבלה בידם שכל מי שרגיל להתענות בר"ה ומשנה רגילותו ואינו מתענה אינו משלים שנתו והגיה' על זה מור"ם ז"ל בהגהה שם דמי שאינו ירא לנפשו א"צ להתענות כל ימיו רק צריך התרה כמו שאר נדר ואילו בסעיף שח"ו ס"ג שפסק מרן המתענה פעם אחת בר"ה תענית חלום אם היה ביום א' צריך להתענות שני הימים כל ימיו ואם היה ביום שני יתענה כל ימיו יום ב' בלבד יע"ש וכאן לא הגיהה דאם אינו ירא לנפשו לא יתענה ויעשה התרה כדלעיל דש"מ דס"ל דבתענית חלום אפי' פעם אחת אין לו עוד תקנה ויש להתענות כל ימיו והכי מבוארים דבריו גם כן בד"מ ס"ג דיש חילוק בין המתענה בסתם למתענה מחמת חלום:
אלא דצריך לדעת דהרי אם המתענה ברגילות שנה אחר שנה שכן מורה ובא לשון רגיל דאינו בפעם אחת בלבד כ"א בשנים או ג' פעמים וכאשר כתבתי בעניותי בספר סמיכה לחיים חאה"ע סי' ח' דמ"א ובסה"ק נשמת כל חי ח"ב סי' מ"ד דפ"ד ע"ג יע"ש וכ"כ בס' פרי מגדים בחלק א"א בסי' זה ס"ק ב' יע"ש וא"כ המתענה מחמת חלום ואפי' בפעם אחת אם אינו ירא לנפשו למה לא מהני ליה התרה. והגם שהיה נראה לחלק דתענית חלום בפעם אחד חמיר להו יותר מרגיל להתענות ג"פ מ"מ ראיתי להרב מג"א שם סק"ב וסק"ה והרב א"ר והרב פרי מגדים בחלק א"א שם שכתבו בפשיטות כי כמו ברגיל להתענות בר"ה דמהני התרה אם אינו ירא לנפשו דהה"נ במתענה פ"א בר"ה מחמת תענית חלום ואת השש שמצינו להרב"ח שם בא"ח סימן תקצ"ז דיש חומרא מן הדין שלא להתענות בר"ה שהוא יו"ט ור"ח יתר על שבת תשובה כמו שיע"א וכ"כ בספר מחצית השקל יע"ש. אחת ושש אחת ושבע מ"ש ב' המאורות הגדולים הרב מהר"מ די לונזאנו ז"ל בספר שתי ידות והרב מהר"ח הכהן ז"ל בספר טור ברקת דאפי' אם התענה תענית חלום בר"ה בפעם אחת אין צריך להתענות כל ימיו וכמ"ש הרב הפוסק נר"ו והגם כי כל אחד מאלו הטעמים כשהם לבדן אין בהם כדי שביעה להקל מ"מ בהצטרפות כלם ועולה ע"ג מ"ש הרב כנה"ג בסימן תקצ"ז בשם הרב מהרימ"ט והרב מהר"י ן' יעיש ז"ל דכשיש ספק בעיקר החלום אין להתענות מספק וכ"כ הרב מג"א שם סק"ד וכן נקטו אחריהם רבני האחרונים וכאן בנ"ד חלום זה שהיה תכף ומיד למה שהיה מהרהר מידי ספק לא נפקא דלא הוי חלום זה ראוי להתענות ובכן בהתרה לבד סגי וליכול וליחדי:
ובהיות טוב כה יעשה מ"ש בעניותי בסה"ק עתרת החיים סימן ל"א דף ד"ן ע"א דאם חלם חלום שצריך להתענות ואינו יכיל להתענות מחמת חולי וכיוצא יעשה תרנגול כפרה כדרך שעושים בערב יוה"כ ופדיון נפשו מק"ס פרוטות כסף כידוע והרחמנות שיעשה וג"ח באותו יום והטבת חלום וסימניך כפר"ה נו' כפרה (דהיינו תרנגול לכפרה) פדיון (מק"ס פרוטות) רחמנות (צדקה וג"ח) השבה שיטיבו לו בעזר משדי יע"ש והנה בעתה ראיתי להרב א"ר ומג"א והביאו הרב פרי מגדים דעוברות ומניקות שחלמו חלום שצריך להתענית דיפדו התענית בממון יע"ש:
וכבר מצינו להרב רי"ו בס' אדם וחוה נתיב ח"י ח"א והביאו מרן בב"י בת"ח סימן תקס"ח דאם יש לו צער או אונס יפדה התענית בממון יע"ש ופסקו מור"ם שם בהגה' סעיף ב' יע"ש וכתב שם הרב מג"א סקי"ב דיכול לפדותו ועיין לעיל סי' של"ד שיעור הפדיון מ"מ נראה לי דהעשיר יתן לפי עושרו דהטעם ששקול צער הממון כנגד צער התענית ובעשיר דין מאה מנה כדין פרוטה לענין זה יע"ש וכיוצא בזה כתב מור"ם בהגה' ביו"ד סס"י קפ"ה וז"ל והעשיר יתן יותר קצת מהעני יע"ש וראיתי בס' תוספת שבת בא"ח סימן של"ד סקנ"א שרצה להקשות על דברי הרב מג"א דמור"ם כתב דיתן העשיר וכו' וא"כ לא מפיו אנו חיים שדבריו הם דברי מור"ם יע"ש ולעד"ן כי הגם כי לדברי שניהם יש לעשיר לתת יותר עכ"ז יש הפרש גדול בין דברי מור"ם לדברי המג"א דכפי ד' מור"ם הוא דהעשיר יתן יותר קצת מהעני וסגי בהוספה קצת אבל לדברי הרב מג"א שכתב ובעשיר דין מאה מנה כדין פרוטה לעני הוי הפרש גדול על אחד מאה וכבר הרחבתי הדיבור בזה בחי' לטור וש"ע בהל' שבת שם סי' של"ד סברות הפוסקים בזה ואכמ"ל: ממוצא דבר למדנו עוד להקל בתענית חלום דמהני פדיון התענית כל אחד ואחד כפי יכולתו כשיהיה אונס בדבר או שהוא מצטער ביותר וא"כ כשיקיים כל התיקונים הללו שסימנם כפרה כאמור סגי ומסגי במקום התענית דהיינו בערב ר"ה יעש' כפר כמו ערב יוה"כ פדיון נפש מק"ס פרוטו' שהוא רחמנות לעשו' צדקה וג"ח ויתן פדיון התעני' לפי יכולתו לעניים התרה כי הטבה לא שייך יעשה במקום הטבה התרה על מה שהתענה פעם אחת כי בלא"ה כבר נהגו לעשות התרה בער"ה יכוין דעתו גם לזו ולשון חכמים מרפא וכתיב מרפא לשון עץ חיים ומלבד מ"ש ה"ה הפוסק נר"ו כי כשל כח הסבל לסבול תענית ב' ימים של ר"ה עוד בה שהם שנים שהן ארבע כי איכא לפניו ולאחריו עוד ב' תעניות וארבע תעניות רצופים אינו יכול לסבול למי שהוא חלוש המזג וירדה חולשה לעולם ובפרט כי ב' ימים טובים של ר"ה אין נוהגין לישן אלא ללמוד כל היום בתורה תדיר ולא פסיק דקי"ל בטל כישן דמי אם כן כי כמו שמצינו להפוסקים שהקלו לת"ח כדי שלא יתבטל מן התורה שלא יתענה מפני זה כדי שיהיה בריא וחזק לעסוק בתורה כי גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה א"כ גם כאן בנ"ד כי שלי"ת רו'ם נר"ו הרי הוא ת"ח רשום רב טוב לבית ישראל כי בודאי כי כשלא יתענה יכול להוסיף עוד בלימוד בתורה כי היא חיינו ותורך ימינו ולא תאונה אליו רעה ואכל וחי לעולם ומובטחני בה כי בעשותו את כל שפר התיקונים הללו נכון לבו בטוח בה' דפטריה רחמנא. ויכתב בספר חיים טובים שנה זו ואם בגבורות שמונים שנה. אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד רב הונ'ה. שהשמחה במעונו קול רינה. בבנים ובני בנים בני סמיכי שמורי'ם לכל בני ישראל על הדין ועל האמת דינא רבה ודינא. פי המדבר נאמן אהבתו החותם פה עירינו אזמיר יע"א בחדש מנחם שנת הת"ר טו"ב אתן שנות עולם כי נר מצוה:
ותור"ה אור לפ"ק ברב עז ושלום:
הצעיר חיים פאלאג"י ס"ט: