אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן פג

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן פג

ח"ב או"ח סימן פב

שאלה במי שאפה המצות לשם מצת מצוה בער"פ אחר חצות ונסתפק באחד מן המצות אם היתה נפוחה או לא אחר שכבר עלה הקרום ונתבשלה כל צרכו משני פנים ואחרי שהוציא המצה הזאת ושרפה נסתפק בעד שאר המצות שנאפו אח"ך בתנור וגם על המרדה שלא החליפה על הכל יורינו המורה ושכמ"ה והמצות הללו הגם שהיו שמורות לשם מצת מצוה לא היה עבה אפי' כחצי אצבע כ"א פחות מחצי אצבע:

תשובה הנה בתחילה צריך לעמוד בשורשן ועיקרן של דברים הנה האי דינא דמצה נפוחה אסורה הוא מדברי מהרי"ל דט"ו שכתב וז"ל ונאמר למוהר"ש על מהר"ם מאורנבונק איך אסר מצה שעלתה באפיה ואמר מהר"ש שעשה שלא כדין כי מה יש לחוש לזה אם היתה נפוח מחמת אפיה והראה למהר"י סג"ל מצה אפויה שעלה קרום למטה כמלא אגרוף והתיר ואמר דוקא אם נפוחה באמצעיתה מחמת האפיה אז אסורה אבל האי קרום מחשב כהני כל קרומים ועולין על כל דקר ודקר עכ"ל ומור"ם בר"מ בא"ת סי' ת'ס ס"ג כתב וז"ל ובמהרי"ל כתב וכו' וכתב עוד מצה שעלה בה קרום והתירה שאין לאוסרה אלא בנפוחה באמצעיתה שמקצת המצה למעלה ולמטה אבל קרום זה דומה לאותן הקרומים שהן על השטופלין יע"ש וכן פסק בהגהות הש"ע סי' תס"א ס"ה וז"ל מצה נפוחה באמצעיתה אסורה אבל אם עלה עליה הקרום כדרך שעולה על הפת בשעת האפיה מותרת עכ"ל וכ"פ הרב הלבוש שם והרב חינוך בית יאודה סי' י"א והרב מהר"ם מלובלין סי' ק"ה והרב חמדת ימים בה' פסח פ"ב דמצה נפוחה אסורה יע"ש והרב מג"א והרב חק יעקב והרב חק יוסף יע"ש:

והנה בביאור מה נקרא נפוחה נאמרו בו פירושי' רבים דהנה המובן מדברי מור"ם ז"ל בד"מ הוא שהבין בדברי מהרי"ל שאוסר מצה נפוחה באמצעיתה הוא שנחלק המצה לשנים והעלה משני פנים מלמעלה ומלמטה והכי משתמע מילי ממהרי"ל עצמו שכתב ותראה למהר"י סג"ל מצה אפויה שעלה בה קרום למטה כמלא אגרוף והתיר ואמר דוקא אם נפוחה היתה באמצעיתה מחמת האפיה אז אסורה והכונה אי נפוחה היתה כלו' כל גוף המצה עצמה נפוחה משני צדדים אבל האי קרום מחשב כהני כל הקרמים העולים בכל דקר ודקר באופן שמהרי"ל ז"ל האוסר מצה נפוחה הוא דוקא כשהיא נפוחה משני צדדים למעלה ולמטה הלא"ה שהיא מצד אחד יהיה מאיזה צד שיהיה למעלה או למטה אפילו כמלוא אגרוף חשוב כקרום והיא מותרת והרב"ח שם סימן תס"א ס"ח כתב וז"ל ופי' נפוחה באמצעיתה היינו לומר שנחלק עובי המצה ושהעליון עלה למעלה וכו' ועוד יש לפרש נפוחה באמצעיתה שלא נחלקה כלל אלא שתפח גוף המצה באמצעיתה כמו שהוא בלחם חמץ ויש לאסור זה וזה לפי דאיכא לחוש בחמץ בשניהם עכ"ל וכ"כ הרב שכנה"ג שם הגה"ט אות ט"ז הנה פי' ראשון קצת דומה ושוה לפי' מור"ם אבל איכא חילוק קצת דמור"ם נראה דמצריך שיהיה נחלק למעלה ולמטה אבל מצד אחד בין בעליון בין בתחתון אינו נאסר ולפי דברי הרב"ח בצד אחד נמי נאסר. והרט"ז שם בסי' תס"א סק"ו הכריח דיש לאסור כשנעשה כהר ע"י האפיה כדרך החמץ שמתחמץ ומתנשא למעלה וזה נראה לעין שנתחמץ ובזה מודה מוהר"ש דלא התיר אלא בעולה למעלה ע"י אפיה ויש תחתיו חלל ואין זה דרך חימוץ לא כח האש עושה כן וכו' וראיתי למו"ח ז"ל שהוא הרב"ח שכתב השני פירושים שזכרנו וכתב דיש לאסור בשניהם ולעד"ן שאין איסור רק כפי' השני שזכרנו אבל ביש חלל אין סברה לאסור עכ"ל:

הנה מבואר דמה שאירע לפעמים במצות שלנו שעולה הניפוח באמצעיתה למעלה והוא חלל בתוכו וגם אינו בולט לצד מטה אלא הוא בשוה בכל המצות בזה יצאנו י"ח לדעת מור"ם והרט"ז שיש להתיר גם הרב בית יעקב בתשו' סי' ס' הגם שהשיב ע"ד הרט"ז מ"מ הביא שם משם כמה רבנים שראה שמסכימים לדין זה דכל שאין נראה הנפיחה משני עבריהם אין לאסור יע"ש וסיים ואח"ז ראיתי להרב"ח סי' תס"א שפי' נפוחה באמצעיתה היינו שנחלק עובי המצה ושהעליון עלה למעלה עכ"ל ופי"ז נוטה למה שכתבתי וכו' יע"ש ולע"ד יש להשיב ע"ד דיש הפרש רב בין כשהעליון עלה למעלה לבד וצד התחתון הוא בשוה שכתב לאסור הרב"ח דזה לדעת הרבנים שהביא שם הרב"י נראה דיש להתיר ובזה חולק הדב"ח ואוסר ועיין עוד שם בתשו' הרב בית יעקב הנז' שהכריח דל"ד נפוחה באמצעיתה דהה"נ שלא באמצעיתה זולת למעלה סמוך לקצה המצה מצד זה או מצד זה מקרי קדום ואין לאסור יע"ש וכן הוא דעת הרב מוהר"ם מלובלין בתשו' הנ"ל לאסור נפוחה באמצעיתה בסתם יע"ש וכ"כ הרב מג"א בסי' תס"א סקי"ג ושם הבית מ"ש הרט"ז שכתב וז"ל והט"ז האריך למעניתו שלא לאסור מצה נפוחה וסיים וז"ל מעיד אני שמים וארץ כי לא ראיתי פעם אחד מן חותני שאסר שום מצה מחמת שנפוח באמצעיתה וכו' רק שבחיבורו פסק פירושים לאסור ולאו דסמכא נינהו כי כל ימיו לא אסר דבר זה ואדרבה שחק על האוסרין וכדאי הוא הרב מוהר"ש שמיקל בכל ענין באפיה כמ"ש במהרי"ל עכ"ל ט"ז והנה אמת כי ל' זה לא נמצא בט"ז שלפנינו אלא הוא בתשו' הרט"ז כ"י וכמ"ש הרב פרי מגדים בחלק א"א שם ובס' חק יעקב בסי' זה סק"ך וסיים וכתב וכן שמעתי מהרב ה"ה מוהר"ר ליב בן המחבר שער אפרים שחכמי ווינציאה והלועזים מלעיגים על דין נפוחה שנוהגים לאסור יע"ש ומ"מ כתב עליו הרב מג"א שאין להקל בדבר שאבותינו ואבות אבותינו נהגו אישור. וכו' יע"ש וגם הרב ח"י שם דעתו לחלוק על הרט"ז בעיקר החילוק שכתב כמוהר"ש ז"ל לפי' מוהרי"ל. דליתא להא וגם שמחלוקת זה ודין נפוחה הוא נמשך למחלוקת רש"י עם הערוך כפי הסוגייא בפסחים תפח תלטוש בצונן ואפשר דעפ"י פי' זה סמך מוהרי"ל לאסור מצה שנתנפחה באפייתה מה שלא הוזכר בדברי הקדמונים ומוהר"ש שהתיר ס"ל כפירש"י ושאר המפרשים מ"מ דין הוא לחסור אותה מנה ולא התערובת וכו' ומפסידים ממון ישראל ומונע שמחת יו"ט ולע"ד הוא חומרא יתירה בלי טעם כדי המה המקילין לסמוך עליהם כל כה"ג ובפרט הר"ש היה גדול בדורו רבו של מוהרי"ל ועוד אפשר דגם האוסרים לא עלה על דעתייהו לאסור התערובת וכו' ודי בחומרא זו לענין מצה עצמה יע"ש: באופן דמצינו בדין מצה נפיחה עצמה שבמחלוקת הוא שנוי דיש אוסרים ויש מתירים ועוד מחלוקת אחר בדין נפוחה מהו מקרי נפוחה לפי הפירושים שנאמרו בהם ואם כן בנ"ד שנסתפק במצה עצמה אם היתה נפוחה או לא הרי יש להתיר מכח ספק ספקא שמא היא נפוחה או לא ואת"ל שהיתה נפוחה שמא הלכה כמ"ד דנפוחה אסורה ומותרת והוי ס"ס המתהפך ובלא"ה איכא עוד ס"ס ספק היא נפוחה שהיא נפוח האסור או המותר ואת"ל שהיא הנפוח האסור שמא אין הלכה כמ"ד דמצה נפוחה אסור' אלא כמ"ד דמותרת היא בכל גוונא: ועוד יש להתיר מצד אחר ממה שראיתי להרב"ד בתשו' א"ח סימן רכ"ו שכתב עוד ב' טעמים להתיר מצה נפוחה אחד הוא משם ה"ה כמוהר"י קוב'ו ז"ל כי אולי מוהרי"ל לא דיבר כי אם בתנורים שהיו מסיקים מלמטה לא בתנורים שלנו ועוד טעם שני דאולי מוהרי"ל מיירי במצות עבות שע"י הנפוח יש יותר מטפח אבל שלנו שהן דקות לעולם אינו הנפוח עד יותר מטפח והביא דברי הרט"ז בתשו' שהביא הרב מג"א שהרב"ח התיר ולא אסר מצה נפוח כלל ואעפ"י שהרב מג"א שם נחלק עליו בטעמים מ"מ נראה שטעמים חלושים הם ועוד דאפי"ה כיון דהא מיהא איכא פלוגתא וחזינן מנהגא דמעולם לא ראינו אוסרים עם היות הדבר מצוי מאד מוכחה מילתא דתפסו כסברת המתירים ומל' הא"ח בשם הרא"ה שהביא הרב"י סוף סימן ת"ס נראה היתר שכתב וז"ל דרך הוא לנקוב הפת כדי שלא יתפח וכו' ואם איתא דנפוחה אסורה לא היה לו לומר דרך הוא לנקוב הפת כדי שלא יתפח עכ"ל והנה הגם שראיתי להרב אהל יוסף בתשו' א"ח סימן ח' שהביא דברי הרב"ד לו ותמה עליו בטעם א' במ"ש כי אולי מוהרי"ל מיירי בתנור שמסיקים האש מתחתיו כי מבואר שם במוהרי"ל די"ד ע"א שמדבר בתנורים שלנו שהאש בתוכו וכו' כמו שיע"ש דיש ליישב כי מוהרי"ל רצה ללמדנו בדין כיבוד לגרוף הגחלים בתנורים שהאש בפנים כי אפשר שימצאו תנורים כעין שלנו אמנם דין מצה נפוחה שהמציא לנו מוהר"ש להתיר וחלק על מוהר"מ ושתראה למוהרי"ל אולי הוא בתנור שהאש מתחתיו שבכך יהיה לחוש לנפוח או אפשר לומר כי אפי' בתנורים שלנו אם יהיה הנפוח מתחתיו של המצה שעלה למעלה ולא נגע' בקרקעית תהיה אסורה משום נפוחה שכ"כ הרב"ד וז"ל ושמעתי מהרב כמוהר"י קוב'ו ז"ל דאולי התנורים שלהם היו מסיקים אותן מלמטה ולכך שנפח המצה אותו הצד העליון שנפח אתי לידי חימוץ כיון שגג התנור אין כח באותו חום לאפות צד העליון קודם שיבא לידי חימוץ וכו' יע"ש ואעפ"י שהרב"ד כתב ס' זאת בתנורים שלהם אנחנו למדין ממנו לתנורים שלנו דכל שהנפח הוי בתחתית המצה שעלה למעלה ונמצא חלל מתחתיה שלא נגע בתנור יש מקים לחוש שיבא לידי חימוץ וכאשר ראיתי להרב אהל יוסף כי אחר שהשיב ע"ד הרב מוהריק"ו לו שיצא לחלק בין תנורים שלנו לשלהם הוסיף מדיליה הרב ז"ל לחלק בדין מצה נפוחה החילוק הזה בהדייא וכתב וז"ל ואני עני בתחילת מחשבה עלה ע"ד הקלושה שמה שמוהרי"ל אסר מצה נפוחה הוא בענין זה שהמצה עלתה כולה מקרקעית התנור ולא נגע בקרקע התנור כ"א סביבות המצה בקצה היריעה ועל כן אסורה דכיון דהמצה כולה עלתה מקרקע התנור אין כח בחום קרקע התנור לאפות תחתית המנה טרם יחמץ יע"ש שהחזיק חילוק זה. ואנכי הרואה שמדברי מור"ם בר"מ ובהגה' וכל אחרונים הבאים אחריהם לא היה בשום אחד שיאמר פי' זה וגם מה שרצה להעמיס אותו בדברי מוהרי"ל גופיה יש מקום לדחות מ"מ הטעם עצמו מילתא דמסתבר הוא דככה"ג אם תהיה המצה נפוחה יש לחוש לידי חימוץ ושמדברי הרב מוהריק"ו משתמע נמי הכי דכל שהיא נפוחה כה"ג שעלתה תחתית המצה מע"ג התנור והיא נשענת על הסביבות לצד יש לאסור:

ואולם בטעם ב' שכתב הרב"ד לחלק בין מצות עבות טפח למצות שלנו דאפילו למה שעושים כמו מצות שמורות למצות מציה אינן עבות כולי האי ספק אם יהיו עבות כחצי אצבע ולמרבה כאצבע וא"כ גם זה טעם נכון הוא שיש להקל וכ"כ הרב דבר שמואל סימן רצ"ד ושע"ד והזכירו הרב יד אהרן בח"א סימן תס"א בהגב"י ובמ"ב הגב"י אות ח' יע"ש והרב כסא אליהו בסי' תנ ט אות ג' ובסימן תס"א אות ד' יע"ש גם הרב ברכ"י בא"ח סי' תס"א אות ד' כתב משם הרב מהר"מ באסאן בתשו' שהובאה בשו"ת הרמ"ז סימן ב"ן דמצה נפוחה לאו ברקיקין מיירי אלא במצה שעבה קצת ויש ממש באמצעיתה שהרמ"ז הסכים עמו שם בסימן ג"ן ועמ"ש הרב דבר שמואל סימן רל"ד ושע"ד שדחו בב' ידים דברי האוסר ברקיקי נפוחים ג"כ יע"ש ובספר חינוך בית יאודה סימן י"ב:

ומאחר כל מה שנתבאר כמה טעמים להיתרא ובפרט אחרון אחרון חביב מ"ש רבני האחרונים לחלק בין מצות שהן עבות טפח לרקיקים דקים וכבר נתבאר בשלה שהמצות הגם שהיו לש מצות מצוה עכ"ז לא היה בעוביין אפי כחצי אצבע וגם בעיקר הניפוח איכא ספק אם היתה נפוחה מעיקרא וגם אם תהיה נפוחה לא ידענו. השיעור שתהא אסורה והרי איכא כמה טעמים להיתרא ואין לאוסרה המצה עצמה ומכ"ש התערובת שהרי כבר פסק הרב חק יעקב ז"ל דאין לאסור התערובת כלל ובזה יש להשיב על הרב חינוך בית יאודה סימן י"ב שרצה. להחמיר בתערובת מצה נפוחה לאסור במשהו כלו חמץ הוא מדאוריתא יע"ש ודבריו תמוהים דהפריז הרבה על המידה לעשות איסור חמץ מדאורייתא כי מעיקרא אינו אלא חומרא בעלמא וכמה פוס' התירו בהדייא מצה נפיחה ואפי' לאוסרים צריכה רבה באיזה נפוחה הם אוסרים ומתירים ועל הכל לא החמירו בתערובת כמ"ש הרב ח"י וכמש"ל ועיין בס' מקום שמואל סימן ס"ג יע"ש ובס' עיקרי הד'ט חא"ח סימן ח"י אות א' ואות ב"ך יע"ש: כלל העולה לענין דינא דלכתחילה יזהר לנקוב המצות הדק הטב כדי שלא יפתח בהיות טוב ואם בכל זאת נעשה נפוחה בתוך התנור באיזה אופן שיהיה שיוציאנה תכף מן התנור וישרפנה בחוץ אם הוא ער"פ אחר זמן איסורו ואם הוא קודם יאכלנה ולענין המרדה שמוציאה לנפיחה זאת מן הדין אינה נאסרת וכמ"ש בהדייא הרב מג"א בסי' תנ"א סקל"ז וז"ל ונ"ל דכל זה מיירי במצה שנתחמצה חמץ גמור אבל כפילה ונפוחה כיון שהיא גופא חומרא היא כמ"ש סס"י תס"א די לאסור הרחת לכתחילה אבל לא לאסור המצות אחרות וכן משמע בהגמ"י ובשל"ה יע"ש גם הרב חק יעקב שם סקד"ן אחר שהביא דברי הרב מנ"א אלו סיים וכתב וז"ל וגדולה מזו ראיתי אצל מח"ז הגאון מהר"ש ז"ל שלא אסר הרחת כשנאצלה לפניו ממצה נפוחה או כפילה מהטעם הנ"ל דחשיב כמו דיעבד כי לא ימלט ברוב האפייות שלא יאסר אחת מהן משום נפוחה או כפולה ותצטרך בכל פעם מרדה חדשה גם התנור יחסר ולהסיק שנית וככה"ג התורה חסה על ממון של ישראל ועוד דהא הכלבו והובא בב"ו סימן זה פסק דאם הניח מצה יבשה אפי' חמה על כל חמץ או אפי' על לחם חמץ חם אינו אוסר ממנו כלל והביא כן הלכה למעשה עכ"ל וא"כ בנ"ד כי בלא"ה הוא ספק אם היא נפוחה בודאי דאין מקום לאסור מחמת הרחת והמרדה שרדו אחרי כן שאר המצות כי אין מקום לפקפק כלל והוא ברור וכל זה הוא בדיעבד אבל לכתחילה יזהר להיות ב' מרדות ואם נתכפלה או נתפחה יוציאנה מיד מן התנור ותכף יחליף המרדה ויהיה לו תנור קטן מיוחד עם גחלים לשים אותו מרדה שמוציא המצות כפולות ונפוחות כדי שיתכשר ואם יארע כמו כן יחזור ויחליף חוזר חלילה וגם בכל פעם אפי' בלתי שום פקפוק מכפולה ונפוחה יחליף המרדה בכל לישה ולישה וגם יחליף המרדה עצמה להפכה מצד זה לצד אחר שאם ח"ו היה איזה ספק או פקפוק יהיה מקום לתלות וכמ"ש הרב עולת תמיד וגם המצית לא יהיו רקיקים דקים הרבה דקה מן הדקה ולא עבות הרבה אלא כחצי אצבע כי בזה יכול התנור להכיל וגם יאפה מיד וכבר כתבתי עוד בכיוצא בזה בסה"ק חקקי לב ח"א חא"ח סימן י"ד בדין מצה כפולה יעש"ב בס"ד:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה