אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן פב

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן פב

ח"ב או"ח סימן פא

שאלה מעשה שהיה בער"פ שלשים המצות שמורות ע"ג רצפת אבנים במהירות הרבה כי כמעט בין לישה לעריכה ונתינה לא יש אפילו עשרה דקים ואירע שבין לישה ללישה בכל שיעור ושיעור לנקות הכל ע"י מים והסמרטוט להבליע המים כדי שיהיה יבש ואירע שהיה הסמרטוט מצמר גפן צבוע בצבע אדום חדש וע"י דוחק הרבה נתן איזה מראה צבע אדום ברצפת האבנים אשר ערכו עליה המצה אכן לא נצתבע המצה כי היה המראה דקה מן הדקה יורינו המורה אם יש מקום לאסור משום מראה אדום מן האדום האדום הזה או לא: תשובה בתחילה צריכים אנחנו לדעת כי הצבע הזה הוא מעצים אדומים הנקראים באקא'ם ובודאי כי יש לו לחות מצד עצמו מסיבת כי גדל בסביבות הים וא"כ אם יוציא מים מן העצים הללו בודאי כי יש להם דין מי פירות ועיין להרב מג"א בסי' תס"ו סק"ו שפי' מזיעת החומה בחומת עץ שיש בו לחלוחית מים שקיבל בעודו במחובר יע"ש וא"כ אם יהיה במצה שנילושה במים וזיעת החומה של עץ היינו נמי מלחות המים הוי מים במים ואינו מחמיץ אכן לעד"ן לומר כי זה לחלוחית מים מן העץ הוי מ"פ כי העץ הוא המוציא פירות והוי מ"פ עם מים:

אלא דנראה לומר דזהו דוקא כשיצא לחלוחית מן העצים עצמן אזי יש לנו לחוש אם הוי מים או מ"פ או אם יהיה ע"י מים דהוי מ"פ עם מים ברם כשיהיה הענין דליכא שום לחלוחית כלל כ"א נשאר הצבע יבש בלתי שום לחלוחית כלל אם כן למאי ניחוש לצבע שאין בו ממשות כלל כ"א מראה לבד ואם יהיה איזה טעם מהצבע עצמו והוא ודאי מ"פ איך יתכן שיעשה פעולה זה מעט טעם דק מאד להחשיבו מ"פ עם מים ושיבא לידי חימוץ ואם נאמר כי ע"י לחלוחית מהבצק שבמצה הרי מלחלח הצבע הזה ונעשה עתה מ"פ עם מים מחמת הצבע היא חששא רחוקה כי בדבר דקה מן הדקה כזה שאין בו ממשות אלא חזותא לבד כי יהיה בו כח לחזור ולהיות נעור הצבע בטעמו ובממשו ושיהיה מ"פ עם מים הוא דבר רחוק מן השכל ומ"ג כי אחר שצובעים אלו הצמר גפן מכבסים הרבה פעמים במים ואחרי הוכבס הרבה פעמים לא נשאר כ"א רשימה לבד. ועל הכל דקי"ל דהלש במ"פ עם מים דיאפה מיד ואין לך יאפה כמו עריכת המצות שמורות בע"פ שהוא תכף ומיד בלתי שהייה אפי' חמשה דקים ואפ' בב' ואפי' באחד ולא בד"ג כי כן נראה דאין מקום לאסור אפי' נתן קצת צבע במצה וכ"ש כשלא נתן צבע במצות כלל כי אין מקום לאסור ומיהו אם נתן צבע במצה ועדיין לא נאפית בהיות טוב ישליכנה לאש או למים ולא יאפה אותה עם שאר המצות בתוך התנור כדי שלא יכנס בשים ספק וזה פשוט וק"ל. ומ"ג בהצטרף סברת הרב מג"א שם בא"ח סי' תס"ב שכתב דדבר מועט אינו אוסר במ"פ ע"מ וכאן הוא דבר ספק אם יש בו דבר מועט או לא יש בו כי אם רושם חזותא לבד וחזותא לאו מילתא ומיהו אם יהיה בעריבה שלשים או בדפים וכלי עץ שלפעמים יש שרף הנוטף מעצי הקטף כמין ג'ומא בלעז דודאי כי זה הוי מ"פ ממש וצריך ליזהר שלא ללוש מצה בהם וגם במרדה כשרודין המצות מהתנור אם היא של עץ צריך ליזהר בכל זה והוא ברור:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה