אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן עט

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן עט

ח"ב או"ח סימן עח

נשאלתי בכלי ברזל ונחשת וסאג' של טיניק"יי דע"י שנגעו במים ולא ניגבו אותם תכף בסמרטוט נגבים המים ונעשה ע"ג חלודה ומראהו ירקרק ואדמדם חבל אין בו שום ממשות ואירע שבלישת המצית בכלי ברזל ונחשת וסאג' של טינקוי אחרי שהיו נקיים ויבשים והכשיר ם באש ובהעגל' כל אחד כדינו לשו ואפו המצות בכלים הללו ינתן במצות ממראה החלודה הלזו אם יש לאוסרם או"ל:

תשובה הנה הדבר פשוט כי בכלי ברזל שנגע במצות בעת אפייתן כגון המרדה של ברזל כי אינו נוגע במצות כי אם אחרי שכבר נתנן האופה בידו לתוך התנור והרי הן נאפות כי בלא"ה אזהרה גדולה לאופים שלא יטלו המצות להופכם כי אם אחר שכבר עלה הקרום ונאפה וא"כ בודאי כי כשנגע המרדה הזאת שהיה בה חלודה היה אחר שכבר נאפה ובהכי אין בזה שום פקפוק כלל כי אחרי שכבר נאפה אפילו אם יהיה המצות נילושות במים ויהיה לחלודה דין מ"פ או להפך אין מקום לאסור כלל כי תבעי לך אם יהיה כי תכף שנתנה בתנור קודם שתאפה ועלה בה קרום נגע במצה המררה הזאת שיש בה חלודה ונדבק במצה למי דומה בודאי כי דיינינן להחלודה הזאת תולדת מים וע"ד שכתב הרב מג"א בא"ח סימן תס"ו עמ"ש שם מרן בש"ע ס"ג שק מלא קמח שנתלחלח מזיעת החמור מותר ויש אוסרים כתב הרב מג"א הגיה' מזיעת החומה שכתב שם סק"א שזיעת החומה הוי מתולדת מים ואפי' אם יהיה בחומת עץ שיש בו לחלוחית מים שקיבל בעודו במחובר יע"ש וא"כ אם המצות הם נילושות במים ונגעו המצות בחלודה הזאת שהיא תולדת המים הרי הוי מים עם מים ואין מקום לאסור כלל ולו יהיה שהיה מראה החלודה הזאת דין מ"פ או להפך שהיא תולדת מים כפי האמת והמצות שהיו בתנור שנגע בהם היו מצות שנילושות במ"פ דהשתא נעשה הענין מ"פ עם מים הרי דקי"ל כחכמים בפ' כ"ש דל"ו ע"א דאמרו דאם מ"פ עם מים יאפה מיד וכמ"ש הרא"ש והרמב"ם והטור ומרן בש"ע בא"ח סימן תס"ב סעיף ב' והגם שר"ג פליג על ס' חכמים ואמר ישרף מיד והרב בה"ג פסק כותיה וכ"כ התשב"ץ ח"ג סימן רכ"ח כמו שיע"ש מ"מ הרי יש להתיר מכח ס"ס ספק אם נגע בעודה לחה שעדיין לא נאפית ואת"ל נגע בה קודם שנאפית הרי דילמא הלכה כס' חכמים ורבים מהפוסקים והוי ס"ס המתהפך ס' אם הלכה כחכמים או כר"ג ואת"ל כר"ג הרי דילמא לא נגע המרדה במצה קודם שתאפה ועיין בעניותי בסה"ק נשמת כל חי ח"א חא"ח סימן ט"ז ובס' חק"ל מ"ב להגאון מרן זקני אור היר"ח ז"ל בחא"ח סימן יו"ד תשו' להרב מ"ד תנא דבי אליהו ז"ל ובסימן י"א מה שהשיב הגאון מ"ז ז"ל ומה שחזר מ"ד הרב ז"ל בסימן י"ג יע"ש:

ועוד נראה לומר דבר פשוט להתיר כי אפי' לס' ר"ג דמחמיר ואמר דמ"פ עם מים שנתערבו ישרף מיד זהו דוקא כשהיה העירוב בלישה כי א"א למיקם לאפות מיד כי צריך שיעור לעריכתה והליכתה לתוך התנור אבל כשהמצה היא נתונה בתוך התנור אין לך יאפה מיד כמו זה כי אפילו ר"ג מודה ובכן נראה לי פשוט כי יהיה שהיתה המרדה משוחה בשמן והמצות נילושות במים ורדה המצה במרדה זאת אפילו תהיה המצה עדיין לחה שלא נאפית איננה נאסרת משום מ"פ עם מים כי בעודו בתוך התנור אין נאפית מיד למעלה הימנה ואפי' ר"ג מודה. ומ"ג כי יש מתירים בפוסקים כשהוא מעט מ"פ דאין מחמיצים וכמ"ש בעניותי שם בסה"ק נשמת כל חי יעש"ב בס"ד וכ"ש בנ"ד כי אין בו כי אם מעט מן המעט במראה ולא בכמות ואין בו ממשות כלל והרי אם כתב מרן בא"ח סי' תס"א סעיף ב' שלא יעשו החררות ברמון דהיינו להשים המצות ע"ג האפר חם ושתהיה נאפית ברמץ כי נראה בודאי דאם נאפית בתנור על האש אפי' אם נדבק אפר במצות דאין לאוסרם ולסברת הרב חסדי דוד בפי' התוספתא בפסחים פ"ב דמ"ש הש"ע שלא יעשו חרדות ברמץ היא חומרא יתירה יע"ש א"כ אם חשבינן לחלודה הלזו כאפרורית אף שגרע מאפר שאין בו שום ממשות כלל כי אם מראה אדום וירוק לבד בודאי דכל כי האי חזותא לאו מילתא היא ואין מקום לאוסרם י ועיין מ"ש בעניותי בתשו' אחרת במי שניגב כלי הלישה בסמרטוט אדום שרוי במים ונתן צבע האדום במצות אם יש לאוסרם משום מ"פ עם מים והעליתי להיתד כמ שיע"ש מטעמא דחזותא לאו מילתא היא יע"ש בס"ד:

ועוד נראה להביא ראיה להתיר בנ"ד כי חלודה זאת שלא היה בה ממשות כלל וכבר כלה באור כל לחלוחית כי אפי' היה נשאר קצת ממשות מהחלודה ונדבק במצות הרי הוא כעפר ואפר ואין בו שום דין מ"פ ולא דין מים כמ"ש הרב שבות יעקב בח"ב חא"ח סו' סי' י"ג שעמ"ש מור"ם בהגה' בא"ח סוף סי' רנ"ה משם מהרי"ב דסיד מחמיץ כתב דה"ד כשהסיד היא לחה ברם בשיד הכותל שכבר נתייבש הוי כעפרא דארעא ואינו מחמיץ יע"ש והביאו הרב באה"ט שם ס"ק י"ט והרב עיקרי הד"ט סימן ח' אות ל"ד יע"ש:

ועל ענין אם בכלי שיש בהם חלודה לשום בהם המצות ונדבק במצות ממראה החלודה. נראה דיש להתיר כפי כל מה שנתבאר לעיל אמנם בהיות טוב קודם הלישה יזהר הרבה בכל הכלים שלא יהיו בהם שום חלודה ויהיו נקיים כדי שלא יבא לידי חששא כלל והוא ברור:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה