לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן עז
שאלה מעשה שהיה בקמח שהתליע ומצאו בהם ג' תולעים כשרקדו אותה בנפה שנשארו למעלה וגם תולעת גדול אדום שהוא עש הנקרא פוליאה אי מותרת קמח זו למצה או לא:
תשובה הנה לדעת הרב חז"ון ז"ל בפ"ק דכלים מ"ו דכ"ו ע"ב נראה שדעתו להתיר שכ"כ וז"ל והנה מהא דאיבעייא במנחות פרק כל הקרבנות דפ"ה ע"ב לגבי סולת וחטים שהתליעו ברובן נראה מכאן דזולת החטים מתולעים אין בהם חשש חימוץ דהא בעומר ג"כ קיימינן כמ"ש התוס' שם ד"ה אין מביאין יע"ש וזה שלא כמ"ש הרב המאסף א"ח בשיירי סימן תנ"ג הגב"י אות ג' להשוות אכילת תולעת לאכילת עכבר אלא משמע מהא דאפי' תולעת אינו שוה לאכילת עכבר ואין בו חשש חימוץ ואינו פסול אלא במנחות משום שאינו מן המובחר ומשום הקרביהו נא לפחתך דהא ודאי ברירה לא שייך בסולת החטים וכו' יע"ש ומורינו ה"ה כמהרי"ם ז"ל בספר שפת הים חא"ח סימן ג' ד"ב ע"ב ישב לדברי מרן החבי"ב ז"ל דכל טעמו של הרב מרן החבי"ב ז"ל שאסף לא משום נשיכת כי אם משום שנטחן התולעת עם החטים וגוף התולעת מחמיץ יע"ש וכ"ה דעת הרב ברכ"י בסימן זה והרב זרע אמת חא"ח סימן ז"ן דאכילת תולעת אינו מחמיץ יע"ש:
ולפ"ז בנמצא תולעים בקמח שאפשר לנפות בנפה שלא ישאר שום תולעת כמ"ש הש"ך ביו"ד סימן פ"ד סקי"ד עמ"ש מרן בש"ע שם סעיף ה' וז"ל תולעים הנמצאים בקמח וכיוצא אסורים וכו' כתב הרב ש"ך וז"ל ל' הרא"ש שקורין מילווין וה"ד במילווין שהם קטנים שאי אפשר לנפות הקמח בנפה וכברה כדי שישארו התולעים למעלה אבל ודאי אם נמצאו בקמח או בשאר דברים תולעים גדולים בענין שאפשר לבררם בנפה וכברה או שאר דברים ודאי דהמאכל מותר וכדלקמן ס"ט בהגה' עכ"ל וא"כ ה"נ בנ"ד בקמח זה שנמצאו ג' וד' תולעים והם גדולים שלא עברו בנפה הרי מוכח דיש אופן ברירה לקמח לעבור כנפה כיון שלא נמצאו בהם תולעים העוברים בנפה דאם ימצאו אחר שהעבירו בנפה עוד תולעים בודאי דיש לאסור אפי' לאכול בשאר ימות השנה משום איסור אכילת תולעים כי כן יש לנפות זה הקמח עוד פעם אחרת ולראות בכל סוף הרקידה אם ימצאו איזה תולעים קטנים מאד וגם ליקח מעט מהקמח שריקדו לראות לעיני השמש אם יש איזה רחישה מתולעים דבכל כה"ג יש לאסור אפי' בשאר ימות השנה אבל כל שלא נמצאו עוד תולעים נראה דיש להתיר לאכול הקמח על חמץ אבל למצה יש לחוש לס' הרב כנה"ג דחושש להחמיר כפי מה שהבינו הרבנים הרב חזו"ן והרב ברכ' והרב מאמר מרדכי בסימן זה סק"ב שהם הבינו בדברי הרב כנה"ג שדעתו לאסור משום אכילת התולעת דהוי כאכילת עכבר. ושוב אחר החקירה הם אמרו כי הן אמת שמצאו ג' תולעים אבל הב' היו מבחוץ לשק שהיה בתוכו הקמח ואחד הוא מה שמצאו בפנים בתוך הקמח על זה הוריתי שירקדו הקמח פעם ב' ויראו לעין השמש הדק הטב אם ימצא איזה תולעת קטון וכן עשו ולא נמצא שום תולעת לא קטן ולא גדול וכיון שכן יש לומר כי הני תולעים מעלמא הוא דאתו יש להתיר והוא ברור. ושוב בא לידי מעשה אחר כי תכף אחר ג' ימים לטחינת החטים רקדו הקמח ומצאו ג' וד' תולעים בפי השק ורקדו הקמח ולא מצאו עוד שום תולעת ואז אמרתי שיחזור וירקדנו עוד פעם אחרת ולא מצאו שום תולעת והמתינו עוד ג' ימים לאפות המצות ואז אמרתי להם שיחזרו פעם אחרת וירקדו ולא מצאו ויען היו כל הרקדות הללו בנפה קצת רחבה וקורין קייליליק אמרתי להם שיחזרו לרקדה בנפה יותר צרה דקה מן הדקה הנקראת סידאסו וכן עשו ולא נמצא שום תולעת והתרתי שיאפו המצות: