אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן סב

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן סב

ח"ב או"ח סימן סא

שאלה יין שהוא מתוק מחמת עצמו ולא שהטילו בו דבש וכיוצא אם הוא כשר לקדש בו או לא:

תשובה הנה תנן במתני' במנחות פרק כל קרבנות הצבור דפ"ו ע"ב אין מביאין הליוסטן ואם הביא כשר אין מביאין לא מתוק ולא מעושן ולא מבושל ואם הביא פסול ופריך שם בגמ' דפ"ז ע"א אין מביאין לא מתוק ולא מבושל ולא מעושן ואם הביא פסול והא קתני רישא אין מביאין הליוסטן ואם הביא כשר אמר רבינא כדוך ותני רב אשי אמר חוליא דשימשא לא מאיס חוליא דפירא מאיס ופירש"י כרוך ותני אין מביאין הליוסטן לפי שאין מביאין מתוק וכו' ואם הביא פסול רב אמר לא תכרוך הליוסטן כשר דהויא חוליא דשמשא ולא מאיס אבל מתוק מחמת הפרי מאיס והיינו דקתני פסול יע"ש וא"כ כיון שמתוק הוא פסול לנסך ע"ג המזבח הרי אמרינן בב"ב פ' המוכר פירות דצ"ז ע"א אמ"ר זוטרא בר טוביא אמ"ר אין אומרין קידוש היום לא על היין הראוי לנסך ע"ג המזבח יע"ש וכיון דמתוק אינו ראוי לנסך ע"ג המזבח א"כ אין לקדש עליו. אלא שראיתי להרב הפרישה בח"ח סי' ער"ב אין מקדשין לא על היין הראוי לנסך ע"ג המזבח למעוטי וכו' פי' דוקא למעוטי הני דקחשיב אתא האי כללא אבל לא למדין מכלל זה למעט כל דבר שאין מנסכים ע"ג המזבח דהא מסיק רבינו בסמוך דיין צמוקים ויין מבושל מקדשים עליו גם רבינו כתב אחר כך בהדייא דמי שמתיר מבושל כתב דלא אמרו דבעינן הראוי לנסך ע"ג המזבח אלא להוציא מגולה עכ"ל. ודבריו הם מוכרחים מסוגיית הש"ס שם כב ב דשקיל וטרי בש"ס בהאי כללא למעוטי מאי למעוטי שריחו רע ומשום הקריבהו נא לפחתך ופירש רשב"ם ז"ל ד"ה אלא למעוטי שריחו רע ומשום הקריבהו נא לפחתך משום מיאוס ומיהו בורא פרי הגפן מברכין עליו דריחיה חמרא וטעמא חמרא אלא שהסריח קצת משום דמונח בכלי מאוס והכי קאמר רב אין אומרין קידוש אלא על היין נקי והגון שראוי לנסך מחמת נקיותו ע"ג המזבח ולא אתא רב למעוטי שאר יינות שאין מנסכין ע"ג המזבח כגון יין תוסס ומזוג אלא הנהו יינות שמתוך שמאוסים פסולים לניסוך משום הקריבהו נא לפחתך ופסולים נמי לקידוש משום ה"ט גופיה עכ"ל. הרי לך דבדברי הרב הפרישה כתב רשב"ם דהאי כללא דקאמר רב אין מנסכין על היין אלא הראוי לנסך ע"ג המזבח לאו לכל מילי נאמר כ"א למעוטי שריחו רע שבת מחמת מאיסותא ומגולה כמ"ש שם בגמרא:

אלא דקל על זה דאם באנו למעוטי יין שהוא פסול מחמת מיאוס אותו היין הוא הפסול גם לקידוש ח"כ הדין יוצא דיין מתוק דקאמר דפסול נמי לגבי המזבח יהיה פסול גם לקידוש כיון דפסול לנסך ע"ג המזבח הוי משום מאיסותא ואיך הרב הפרישה ז"ל קאמר בהדייא דלא בא למעט כ"א יין מגולה ולא מבושל שהוא בכלל מאי דתנן במתני' דלא יביא ואם הביא פסול בכלל המבושל תני נמי בהדי מתוק ואם נאמר כי דוקא מבושל שאין פיסולו מחמת מיאוס הוא דלא אתא האי כללא הרב למעט אותו לקידוש אבל המתוק שהוא משום מיאוס יהיה נפסל גם לקידוש:

אלא דאם כנים אנחנו בזה דיין מתוק פסול לגבי המזבח משום מאיסותא פסול נמי לקידוש לא לישתמיט לשום פוסק ללמדינו דין זה ומ"ג כי רוב העולם בוחרים ביין מתוק לקידוש ועוד דמעיקרא מאי מאיסותא שייך ביין שהוא מתוק דאדרבא שבוחי משבח:

אשר ע"כ נראה לע"ד לומר דיש לחלק בין מיאוס למיאוס דמיאוס הבא מחמת סרחון וריח רע דאיכא טעמא משום הקריבהו נא לפחתך בהא פסול נמי לקידוש ברם מיאוס שאינו מחמת סרחון וריח רע כ"א מחמת עצמו שהוא מתוק ואין יין מתוק חשוב דבעינן יין נסך שכר יין המשכר והחשוב לשותים יין כי לשותים יין ולשיכורים אינו חשוב יין שהוא מיאוס בזה הגם כי הוא פסול לגבי המזבח אינו פסול לגבי קידוש כי אין פיסולו לגבי המזבח וצריך להתיישב בדבר ועיין בתשו' הרב כנה"ג חלק א"ח ח"ב סי' א'. והטור בא"ח בסי' ער"ב ס"ג כתב דמקדשין על היין שיש בו דבש גם ראיתי להריב"ש סי' יו"ד שהעלה דיין שנתערב בו דבש כשר לקידוש היום כתב וז"ל כי לא אמרו אין מקדשין לא על היין. הראוי לנסך ע"ג המזבח לא למעוטי הנפסל משום גריעותא וכו' אבל כשאינו מחמת גריעותא דלא אפסיל לא משום משכר ולא משום גריעותא שבגופו אלא אדרבא עילוייה עלייה לא אפסיל לקידוש היום יע"ש הרי לך כדברינו והוא תימא על הרב הפרישה כי לא זכר מתשובת הריב"ש הלזו וצ"י. ועיין למרן בש"ע שם סי' ער"ב סעיף ג' שהביא ס' הטור דמקדשין על יין שיש בו דבש וס' החולקים בשם י"א דאין מקדשין ונראה דאפי' החולקים הוא ביין שנתערב בו דבש דהא מיהא נשתנה טעמו מדכש שאינו בר מינו אבל כשהוא מתוק מחמת עצמו גם המה מודו דראוי לקדש בו:

ונראה לע"ד לומר דהגם דמצינו דביין צימוקים פסק מרן בש"ע שם בא"ח סי' ער"ב סעיף ו' דמקדשין עליו כמו שיע"ש אנן בדידן ראינו שיש בזה חילוקים בענין עשיית המי צימוקים באיזה אופן ראוי לברך עליו בורא פרי הגפן ולקדש עליו וגם מצינו חולקים בזה דאין מקדשין עליו וכמ"ש בסה"ק גנזי חיים מערכת יו"ד ד"ה יין צימוקים יע"ש ובס' בית דוד חא"ח סי' רנ"א יע"ש ועיין עוד שם סי' ר"ל יע"ש מ"מ נראה לומר דאם היין העשוי מענבים כאורחיה הוא חזק ונותן צימוקים בתוך היין כדי למתקו אין ספק כי בזה מודו כ"ע דמקדשין עליו כיון כי המשקה היין בעצמו הוא בעינו וגם הצימוקים הנותנים טעם מתוק הוא מין במינו דאינו כמו דבש או מיני מתוק אחרים שאינו במינו ועילוי מעלת יותר ליין בודאי דמקדשין עליו:

באופן כי בין ביין מתוק ע"י נתינת בתוכו צימוקים בין ביין כי מצד עצמו הוא מתוק ראוי לקדש עליו כאמור וזו אינה צריכה לפנים וק"ל:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה