לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן מט
שאלה מי שרוצה להמתין שלא לומר תפילת מנח' ביחיד כ"א בצבור וכשמתקבצים הצבור הוא קרוב לבין השמשות וזה מדליק על ידו נר שבת ומברך עליו כי כן נהג להדליק הוא על שלחנו ומברך ואשתו מדלקת על שלחנה ומברכת א"כ אם יכול להדליק ואח"כ להתפלל מנחה או דילמא כיון שהדליק הרי קבל עליו שבת ואיך יתפלל אח"כ תפילת מנחה שהיא תפילה של חול יורינו המורה הדין ושכמ"ה:
תשובה הנה לס' בה"ג ז"ל שהביא מרן בש"ע בא"ח סימן רס"ג סעיף יו"ד וז"ל לבעל ה"ג ז"ל כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה ועפי"ז נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה ואין מכבות וי"א שחם מתנה קודם שהדליקה שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן ברכו מועיל וי"א שאינו מועיל לה ויש חולקים על בה"ג ואומרים שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית שכיון שאמר החזן ברכו הכל פורשים ממלאכתם ולדידן כיון שהתחילו מזמור שיר הוי כברכו לדידהו וכתב מור"ם שם בהגה' וז"ל והמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה אם לא שהתנה תחילה ואפי' תנאי בלב סגי אבל שאר בני הבית מותרים במלאכה עד ברכו וכו' יע"ש הרי כי לדעת הרב בה"ג בהדלקת הנר מקבל עליו שבת וא"כ פשיטא ודאי שהמקבל שבת אינו יכול להתפלל תפילת מנחה וכ"כ מרן שם בסוף סימן זה סעיף ט"ו וז"ל מי ששהא להתפלל מנחה בע"ש עד שקבלו הקהל שבת לא יתפלל מנחה באותו בית הכנסת אלא ילך חוץ לאותו בה"כ ויתפלל תפיל' של חול והוא שלא קבל שבת עמהם אבל אם ענה וקבל שבת עמהם אינו יכול להתפלל תפי' חול אלא יתפלל ערבית שתים עכ"ל הרי דהמקבל עליו שבת אינו יכול להתפלל תפילת חול ואם קבל מתפלל ערבית שתים וא"כ בודאי דלכתחילה אינו יכול להכנס בספק פלוגתא דרבותא כיון דלדעת בה"ג ההדלקה הוי קבלת שבת וגם בתנאי במחלוקת הוא שנוי ואיך יכנס אדם בספק להתפלל תפילת חול כיון דלדידהו אינו יכול ועובר לדעתם על כמה ברכות לבטלה וגם דהוי כאלו לא התפלל וכ"כ בהדייא הרב מג"א שם בא"ח סימן רס"ג סקי"ט מקבלת שבת והתפלל מנחה תחי' יע"ש וכתב הרב פ"מ שם בחלק א"א וז"ל דהואיל וכבר קבלה שבת שוב אין מתפללת תפי' חול כבסי' ט"ו לכן תתפלל מנחה קודם יע"ש: אלא דיש לעמוד עז ממ"ש בגמרא ופסקוהו כל הפוסקים ומרן בש"ע בסימן רס"ח ס"ב דאם טעה בשבת והתחיל תפילת חול גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה ומתחיל של שבת לא שנא נזכר בברכת אתה חונן לא שנא נזכר בברכה אחת משאר הברכות בין בערבית בין בשחרית מוסף ומנחה וי"א דבמוסף פוסק וכו' יע"ש ויהבו טעמא רבנן לדין זה משום דבדין הוא דבעי לצלויי ח"י ברכות בשבת אלא דמשום טירחא לכבוד שבת לא אטריחוהו רבנן זהו דוקא לענין אותה ברכה שכבר התחיל בה שגומר אבל לכתחילה להתחיל ולהתפלל לא אמרו אדם מעולם שהוא הפך הדין והוי ברכות לבטלה:
ועוד אני אומר כי זה שיהיה הענין מחלוקת הפוס' הוא כשהוא מדליק עדיין אינו זמן קבלת שבת כי עדיין הוא בעוד היום אבל מה שאנחנו נוהגים להדליק כשחסר חצי שעה מהיום בשעה אחד עשר וחצי לעירנו אזמיר ששקיעת החמה לעינינו הוא בשעת י"ב חסר עשרה דקים הוי הדלקה כ' דקים קודם שקיעת החמה שהוא בשעת אחד עשר וחצי ולכפר הסמוך לאזמיר הנקרא בורון אבאר יע"א הוי שקיעת החמה עשרים דקים קודם שעה י"ב ואם כן יהיה ההדלקה בשעה אחת עשר ועשרים דקים כאשר כתבתי בעניותי בסה"ק חיים תחילה סימן בס"ד וא"כ כיון דההדלקה היא עושה בזמן מצומצם שהוא בכניסת שבת שאינו יכול לעשות עוד שום מלאכה ג"כ לפ"ז הרי הוא מקובל שבת ממילא כיון דבלא"ה כבר נכנס שבת ואה"ן אם יהיה ההדלקה בעוד היום גדול שעדיין יש זמן לעשות מלאכה נכנס במחלוקת אם הדלקה הוי קבלת שבת או עד ברכו אבל כשמדליק בזמן שלא יש עוד שהות הרי הוא מקבל עליו שבת. בודאי כדי שלא לעשות מלאכה ומה תנאי מועיל אחרי שהוא אסור בעשית מלאכה וגם הפוס' שכתבו דקבלת שבת הוי ברכו או אמירת מזמור שיר זהו כשיהיו מתפללים בעוד היום אבל לדידן שאנחנו מתפללים סמוך לשעת י"ב אין מקום לומר דהוי קבלת שבת אותה שעה שהרי כבר נכנס זמן איסור בעשית מלאכה והיכן הוא התוספת של קדושת שבת כי כן אין מקום להדליק ולהתפלל אח"ך תפילת של חול כאמור ועיין בספר זרע אמת ח"ג חא"ח סימן כ"ו. וכה הראני בני כי:
ביצחק יקרא נר"ו דברי הרב מהר"ש אבואב ז"ל בעל דבר שמואל בתשו' כ"י שהביא הרב ברכ"י בהל' חנוכה סימן תרע"ט עמ"ש מרן בע"ש מדליקין נר חנוכה תחילה ואח"כ נר שבת שכ' וז"ל יש ליזהר להתפלל מנחה בע"ש של חנוכה ואח"כ להדליק נ"ח כי תפילת מנחה נגד תמיד של בין הערבים ונ"ח זכר לנס הנעשה בנרות המנורה הנדלקות אחר תמיד של בין הערבים עכ"ד הנה נלמד מדבריו לו ממכ"ש דיש ליזהר בכל ע"ש להתפלל מנחה קודם הדלקת נר שבת שהרי תפילת מנחה הוא נגד תמיד של בין הערבים וההדלקה הוא לליל שבת ובעינן כסדרן כנז' וכן הדין זת"ד נר"ו. ועיין בט"ז בא"ח סי' תרס"ח סק"ב שכתב בשם מוהרש"ל דתוספת שבת אי הוי התפילה מבעוד יום דלא הוי לילה והרט"ז חלק עליו וכתב דהוי לילה ועיין בס' ערך השלחן בא"ח שם סי' תרס"ח ובסימן תפ"ט אות ט' וסימן ת"ר יע"ש ועיין בספר נהר שלום בא"ח סימן ת"ר דקפ"א ע"ג ע"ד הרט"ז יע"ש ועיין להרב א"ר סימן תקנ"ד סק"ב ואין לומר דערבית משוי לילה דלהקל קי"ל דלא משוי תפי' ערבית לילה כמ"ש הרט"ז ביו"ד סימן ת"ב יע"ש: