לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן כו
נשאלתי מאת גזברי ק"ק פורטוג'ל יב"ץ העי"א ביחיד אחד שיש לו שבת חתונה בחור שנשא בתולה ועושים שורה בבה"כ וקורים לחתן בס"ת שלו פ' ואברהם זקן בא בימים ולתרגמה כנהוג ואירע שבאותו שבת יש עוד בבה"כ זה חתנים ג' וארבע שהמנהג הוא בבה"כ הלזה ולכל בתי כנסיות שבעיר כשאירע ב' או ג' חתנים והותר לכלם מוציאין ס"ת בפני עצמו וקורין בפ' ואברהם זקן ועולים בסדר המדרגות ואין פוצה פה ומצפצף וכמעט מיום שנתייסדה העיר ועד עתה נוהגים כסדר הזה. והן עתה זה היחיד יצא לטעון בדבר חדש כי הוא אינו רוצה לעשות שורת חתונה לבנו עם חתנים אחרים כי הוא רוצה להיות לבדו בבה"כ והגזברים השיבו כי הם אינם דוחים לשום יחיד ואם יהיה שיתפללו בבקר השכם או בעזרת נשים וכדומה הכל הוי שלא כמנהג המדינה ואבי החתן טוען כי הוא ירא משום צואת ר"י החסיד ז"ל שאין לעשות ב' חופות בשבת אחד על הכל יורינו המורה איזה דרך ישכון אור ושכמ"ה:
תשובה מחיים הנה ראיתי כתוב בצוואת ר"י החסיד ז"ל סימן ל"ה שכתב וז"ל לא יעשה נשואין לשני ילדים יחד כי לא יצליחו ובסימן ל"ו כתוב ב' חופות בשבת אחד אחד מהם יעני או ילך לגולה או ימות וסיים ועיין סימן תע"ז יע"ש. והנה בהא דכתב בסימן ל"ה לא יעשה נשואין לשני ילדים יחד כי לא יצליחו האמת המובן מדבריו הוא כי כונתו הוא להזהיר לאב אחד שלא יעשה ב' חופות ב' ילדים שהם ב' בנים ביחד ואין כונתו לשני חתנים זרים שאינם קרובים כי כן נראה מפשט הלשון דקאמר לא יעשה שהוא לשון יחיד אזהרה ליחיד דהיינו לאב וגם במ"ש לשני ילדים משמע לבניו הילודים לו וזהו מנהג פשוט בעירינו אזמיר יע"א שאין עושים חופות ב' בניו ביחד ואירע פעם אחת שאחד היה רוצה לעשות חופות ב' בנים יחד ולא הנחתי אותו ושמע לדברי:
אלא דבזה מצינו שהעולם נזהרים אפילו בב' חתנים זרים שאינם קרובים עכ"ז אינם עושים ב' חופות בבית אחד ובמקום אחד אפילו שיהיה הוצאות החופה מכל חתן וחתן בפרטות וגם השושבינין יושבים כל אחד על שלחן חתן שלו אפ"ה נהגו שלא לעשות ב' חופות בבית אחד הגם כי לענין דינא אין קפידה אם עושים ב' חופות חתנים ביחד כמבואר בטור סימן זה במ"ש בשם הרמב"ן והרא"ש ז"ל וכן מוכח מדברי הרשב"א ז"ל בתשו' וכמ"ש מרן בב"י שם כיע"ש ותשו' הרשב"א הלזו הלא היא בח"א סי' תנ"א יע"ש וכן נראה מדברי מרן ז"ל שם בש"ע א"ה סי' ס"ב וס"ג ומור"ם ז"ל שם בהגה' ובא"ח רס"י קנ"ה ע"ש מ"מ כתבו האגודה ז"ל במ"ק פ"ק סימן וי"ו והמרדכי שם דאין לעשות ב' חופות חתנים ביחד משני בנים ויש מקומות נוהגים שלא לעשות אף ששניהם נכרים ואינם קרובים יע"ש והכי נהגו בעירנו אזמיר כאמור דאפילו כשהם ב' חתנים זרים שאינם קרובים עכ"ז הם נזהרים שלא לעשות ב' ביחד בבית אחד:
ברם זה שכתב בצוואותיו סימן ל"ו ב' חופות בשבת אחד אחד מהם יעני או ילך בגולה או ימות עיין סימן תע"ז והוא כי גם בס' החסידים סימן תע"ז כתב כן וז"ל וכן ב' חתנים שעושים נשואים בשבת אחד לא יצליחו או ימות האחד וכו' יע"ש וצריך ביאור מהו כונתו בזה שהרי עינינו הרואות מעשים בכל יום ונער הייתי גם זקנתי כי בעירנו אזמיר יע"א שעושים נשואין יותר מב' ויותר מג' ומעלה ולפעמים יותר מעשרה חופות בשבוע אחד בעיר ואם נפרש שהקפידו שלא יעשו ב' בשבת אחד הוא בבה"כ שעושים שורה וקורים לחתן בס"ת בפ"ע לקרות פ' ואברהם זקן ולתרגמה וע"ז הוא דקאמר שלא יעשו ב' חופות בשבת אחד כלומר שלא יהיו ב' חתנים בבה"כ בשבת אחד הא נמי מיום שעמדתי ע"ד עם עצם היום הזה אנכי הרואה בעירנו אזמיר יע"א בכל בתי כנסיות שבעירנו שיש כמה חתנים בשבת אחד ועושים לכלם שורה באותו בה"כ לכלם ביחד ולהוציא ס"ת לכל אחד ואחד בפ"ע ולהעלותם לקריאת התור' בפ' ואברהם זקן ולתרגמה והם עולים לתיבה לקרות בס"ת שלהם בזה אחר זה כפי סדר מדרגתם ומעלתם וכן מוכח מדברי עט"ר מורינו הרב הגאון אדוני זקני ז"ל בס' הק"ל יו"ד ח"ב בשיירי א"ח סימן ז' ד"ד ע"ד דאם יש שני חתנים בבה"כ אחד גדול בשנים והשני קטן ממנו והוא יניק וחכים אחר גדולת השני' אזלינן אף שהקטן בשנים חכם קצת יותר זולת אם הוא בן הרב המרביץ תורה שהוא קודם אבל בן פרנס הקהל שאינו מרביץ תורה לא יע"ש. הרי מוכח דבעירנו אזמיר נהגו להיות ב' חתנים בבה"כ אחד בשבת אחד וכן מתבאר מדברי מרן החבי"ב ז"ל בשכנה"ג בא"ח סימן קל"א הגהט"ו אות ד' שהביא משם הרוקח ז"ל בסימן שנ"ה שכתב וז"ל מעשה שנמצאו שני כהנים חתנים ונחלקו בזה חכמי הדור זה אומר יתפלל אחד מן החתנים בבית אחר וזה אומר יקדים האחד להתפלל ויצא מבה"כ וזה אומר יעמוד האחר ושושביניו מבחוץ בשעה שיקרא חבירו ולוי ואחר עמו ואח"כ יכנס הב' כמ"ש במעשה גאונים ז"ל סימן כ"א יע"ש בס' הרוקח ומרן החבי"ב כתב ע"ז וזל ונראה דזה נמשך לפי דעתו שחתן כהן קורא ראשון אבל לפי מנהגינו שאף כהן או לוי אינו קורא ראשון אלא אחר הסדר כמנהג שאר החתנים בכאן אין חשש שיקראו זה אחר זה כפי גדולתם וחשיבותם ואין כאן משום פגמו של כהן ומשום כהן אחר כהן יע"ש הנה מבואר מדברי מעש' הגאונים והרוקח ז"ל כי עיקר ההקפדה בשני חתנים בבה"כנ אחד בשבת אחד היאך יעשו הוא מסיבת ששניהם כהנים ואיכא משום פגמו של כהן ומשום כהן אחר כהן שלא יעלה ולזה היה הויכוח ביניהם היאך יעשו ונחלקו לג' כתות כת אחת אומרת שיתפלל אחד מן החתנים בבית אחר וכת ב' אומרת יתפלל האחד ראשון ויקדים האחר להתפלל ויצא מבהכ"נ וכת ג' אומרת יעמוד האחר ושושביניו מבחוץ בשעה שיקרא חבירו ולוי ואחר עמו ואח"כ יכנס הב' והיינו כג' חלוקות אלו שהם באופן שלא יהיו שני חתנים כהנים בעלית ס"ת ביחד הא לא"ה שהיו השני חתנים ישראלים או אפילו כהן ולוי לא איכפת להו כל שאין משום פגמו של כהן ומשום כהן אחר כהן ובפרט לדידן שנהגו לקרות לחתן אחר סיום הסדר כמ"ש מרן החבי"ב ז"ל שם דלפי מנהגינו שאף חתן כהן או לוי אינו קורא ראשון כ"א אחר הסדר כמנהג שאר החתנים וכו' ומה גם כי הם קורים כ"א ואחד בספר בפ"ע ומתרגמים כי בודאי ככה"ג אין חשש משום עין הרע כלל וכמ"ש הכנה"ג ז"ל עצמו שם בשיירי סימן קמ"א הגב"י אות ה' במ"ש מוהרי"ל ושאר הפוסקים שם דאין לקרות לס"ת שני אחים בזה אח"ז משום עין הרע כתב וז"ל וכתבתי בתשו' חא"ח סימן רס"א שדברי מוהרי"ל שאין הקפדה בזה אלא במפטיר של שבת שקורא המפטיר בס"ת שקרא השביעי דכיון ששניהם קראו בספר אחד איכא משום עינא בישא אבל מפטיר ביו"ט או בשבת ביום שמוציאים ב' ספרים וקורא המפטיר בספר שני אין קפידה וע"ז סמכתי כמה פעמים בתיריא יע"א לקרות שביעי ביו"ט אעפ"י שבני היה המפטיר ונ"ל שע"ז סמכו לעשות חתנים שני אחים ג"ב ואח ולא חששו לעה"ר אעפ"י ששניהם קורים זה אח' משום דבשני ספרים ליכא עינא בישא עכ"ל. הא קמן שמורינו הרב כנה"ג ז"ל כתב דבשני ספרים ליכא עה"ר אפי' כשיהיו השני חתנים שני אחים או אב ובן שהוא מדבר בחתני התורה א"כ ה"ה נמי בשני חתנים שהם קורים בשני ספרים דליכא משום עה"ר דאם נאמר דיש מקום לחלק בין חתני תורה לחתן הנושא אשה כנגד זה יש לחוש בשני אחים ואב ובן שהם קרובים והצד השוה שבהם הוא כי בהיות בשני ספרים וכ"א קורא בס"ת בפ"ע אין קפידה וכיון שנתבאר מפי סופרים ומפי ספרים דשני חתנים שעושים חתונה בשבת אחד ובבהכ"נ א' דליכא למיחש א"כ צריכים אנחנו למודעי דברי רבינו יאודה החסיד ז"ל בצואותיו סימן ל"ו ובס' החסידים סימן תע"ז שכתב דאין לעשות ב' חופות בשבת אחד היכי מתוקמא כי לא הונח לנו לפי מנהג העולם שעושים הרבה חופות בעיר אחת ונמצאים גם בבהכ"נ ג"כ בהרבה פעמים חתנים רבים בשבת אחד ואם יהיו חוששים לצוואת ר"י החסיד ז"ל שלא לעשות שני חופות בין בעיר אחת בין בבהכ"נ אחד וידחו אותם לשבת אחרת אשר מזה נראה טעה למנהג מגנציאה יע"א שהיא עיר הקרובה אלינו שיש בתוכה ד' בתי כנסיות וכשיש ד' חתנים עושים שורה כל אחד בכהכ"נ א' כדי שלא יהיו ב' חתנים בבהכ"נ א' וכשיהיה ה' חתנים הם דוחים אותו לשבת הבאה שיעשה החתונ' ונראה שהם סמכו ע"ד הצוואת ר"י החסיד ז"ל הלזו שלא לעשות ב' חופות בשבת אחד דהיינו דסברו וקבילו כי עיקר הקפדה היא כשיעשו השתי שורות מב' חתנים בבהכ"נ אחד:
אבל זה תינח בעיר קטנה ואנשים בה מעט מאתים בעלי בתים מו"מ ה' יוסיף עליהם כהם אלף פעמים ויברך אותם וגם שנמצא בתוכה ד' בתי כנסיות עכ"פ. ברם בעיירות גדולות שים ברכת ה' מישראל לאלפים ולרבבות מבעלי בתים כי אפילו אם יהיה מאה חתונות לשנה המה באים יותר מד' בכל שבוע ושבוע כי זמן הנשואין איננו בכל ימות החדש כ"א מיום ראשון עד ט"ו ובחיסור הלבנה אין המנהג לישא אשה וגם מט"ו ניסן עד ח"י אייר עוד חדש אחד שלא יש נישואין וכמו כן בתלתא דפורענותא שאין נושאין ויש הרבה שאין נושאין נשים בח' מרחשון וא"כ אם ד' בתי כנסיות יכול להיות אחד בכל שבוע ואם הם מאתים או שלש מאות הרי יבא יותר מב' או מג' בכל בית הכנסת וא"כ יש לפרש דברי ר"י החסיד ז"ל שלא יעשו שני חופות בשבוע אחד ובשבת אחד בתוך עיר אחת זה דל מהכא ולא ניתן ליאמר והוא דבר שאי אפסר לשמוע להיות מעכבים אותם שלא ינשאו בשבוע אחד דמי נדחה מפני מי וגם שצריך להמתין זמן זמנם זמניהם ואפ' שיעבור ימים ושנים ועד שיבא זמן האחרון יזקין ול"מ זה שלא ניתן ליאמר אלא אפילו לפרש בשבת אחד ור"ל שלא יעשו שורה ב' חתנים בביהכ"נ אחד בשבוע אחד וכשיתרמי יותר דוחים החתונה לשבת הבאה הא נמי נראה דלא נכון לעשות זאת כי אפילו יהיה חתן אחד שנדחה לשבת הבאה וכמנהג מגנציאה יע"א אין מקום לדחות החתונה משבוע לשבוע כי מצינו שחיבב הקב"ה מצות פו"ר יותר מבנין בהמ"ק כמ"ש בירוש' פ"ק דכתובות וכמה עונשים חמורים בדברי ר"ל בש"ס על מי שאינו מקיים מצות פו"ר ומ"ש ביאושע שנענש על שביטל מישראל לילה אחד מפו"ר וכ"ש כשיהיה עיכוב ואיחור זמן הנשואין לימים ושנים שלא ניתן ליאמר ולא דיבר ר"י החסיד ז"ל בצוואותיו בדבר הזה חלילה ובפרט אם יהיה בעיר גדולה לאלפים ולרבבות מבעלי בתים והבתי כנסיות יהיו מועטים עד ששמעתי בעיר גדולה שיש להם בהכ"נ אחת והוא גדול עד מאד כדי שיוכלו לכל בני העיר וא"כ יהיו יותר מג' וד' חתנים בכל שבת ושבת היתכן לו' שידחו החתונות ואין לדבר סוף:
ולכן לבי אומר לי כי מעולם לא כיוון ר"י החסיד ז,ל בצוואותיו במ"ש בסי' ל"ו כלשון זה ב' חופות בשבת כי אחד מהם יעני וכו' אין כונתו על ב' חתנים זרים שאינם קרובים כי אם על ב' אחיות כי כמ"ש בסי' ל"ה לא יעשה נשואין לשני ילדים יחד כי לא יצליחו ופירושו הפשוט המובן לכל כי הוא דוקא אזהרה לאב שלא יעשה לב' ילדיו שהם בניו נשואים שני אחים שניהם כאחד ואח"ך הזהיר בסי' ל"ו כמו כן שני חופות משתי אחיות בשבת אחד וכו' וחסר ב' אחיות וכן מ"ש בפנים בס' החסידים סי' תע"ז וכן שני חתנים שעושים נשואים בשבת אחד לא יצליחו היינו שני חתנים מב' אחיות ומלבד כי יש הוכחה לזה מדברי ר"י החסיד בעצמו שהרי ממ"ש בצוואות סי' ל"ה לא יעשה נשואין לשני ילדיו יחד כי לא יצליחו נראה בודאי שלא הקפיד להיות עשיית שני נשואין ביחד כ"א בב' ילדיו שהם מב' בניו כמובן כנראה דשני חתנים שהם זרים ואינם קרובים אין קפידה אם יעשו שני חתנים ביחד ואיך תוך כדי דיבור בסימן ל"ו כתב להפך כי ב' חופות לא יעשו ביחד אם נפרש שהוא אפילו לזרים אם אמת הא גם בפנים בספר החסידים יכתוב בסימן תע"ז וכן שני חתנים לא יעשו ב' חופות בשבת אחד שהוא הפך ממ"ש בצוואותיו סי' ל"ה וע"כ צ"ל כמ"ש דמה שאסר ב' חופות בב' חתנים בשבת אחד ובשבוע אחד הם בב' אחיות וא"ש כי אחר שהזהיר על ב' ילדיו שהם ב' בנים שלא יעשו הנשואים ביחד כשהם שני אחים הזהיר על ב' אחיות שלא יעשו ב' חופות בשבת אחד ולא כתב ביחד יען שתי אחיות מסתמא הם נשואות לב' חתנים שאינם אחים וכ"א הוא במקומו ואינם ביחד עכ"פ הזהיר שלא יהיו ב' חופות מב' אחיות בשבוע אחד ובשבת אחד ושבוע ושבת הכל משמעות אחד זהו מה שנ"ל ברור לע"ד בדברי ר"י החסיד ז"ל שאינו מדבר לאסור חופה בב' חתנים שאינם אחים כ"א בב' חתנים שנשאו ב' אחיות כי כל כונתו להזהיר בב' אחים ובב' אחיות שלא יהיו הנשואים ביחד ובשבוע אחד משום עין הרע אבל חתנים שאינם אחים וכלות שאינם אחיות לא קפיד אם יהיו ביחד ובשבוע אחד. ועוד מצאתי סעד לדברי אלה ממה שראיתי למרן ב"י זל באה"ע סימן ס"ב שאחר שהביא מ"ש במרדכי במ"ק שיש נוהגים שלא לעשות ב' חופות כאחד וכ"כ הגמ"י בפז מהל' יו"ט וסמ"ק סימן קצ"ה כתב עוד וז"ל וכתב שם בשם ס' החסידים שאין לעשות חופות ב' אחיות בשבוע אחד עכ"ל הרי דמביא מס' החסידים ז"ל דהגירסא היא שלא לעשות חופות ב' אחיות בשבוע אחד במקום שני חתנים שהרי לא יש בכל ס' החסידים עוד לשון זה שלא לעשות ב' חופות בשבוע אחד כ"א לשון זה דסימן תע"ז הרי נראה שהיה גירסתו בסה"ח ב' אחיות כמקום ב' חתנים וכן ראיתי בסמ"ק שם בסימן קצ"ה שכתב וז"ל מכאן נוהגים שלא לעשות ב' חופות ביום אחד וכו' ולא היא דהתם השתי שמחות היו לאדם אחד אבל בב' חופות מב' אנשים לא שייך הכא עירוב שמחה וכן היה מורי ר' יחיאל ז"ל נוהג לעשות חופת יתום או יתומה עם חופת אחד מבניו הכל ביום אחד אך מב' אחיות פירש בס' החסידים דאין לעשות בשבוע אחד יע"ש. ויותר יש להכריח ממ"ש מור"ם שם בד"מ אות ד' ע"ד הרב ס' החסידים הללו שאין לעשות ב' חופות ב' אחיות בשבוע אחד וז"ל וכתב עוד דב' נכריות אין לחוש וכן היה נוהג הר"י מפאריש ז"ל שהיה עושה חתונה יתום ויתומה עם נשואי בתו או בנו וכו' יע"ש וכ"כ בהגה' בש"ע שם ס"ב כיע"ש והרב הלבוש ז"ל שם סימן ס"א ס"ג יע"ש הרי מצינו להסמ"ק ור"י מפריש ומרן ומור"ם ז"ל והלבוש דס"ל דהס' החסידים לא דיבר בשני חתנים וכלות שאינם אחים כי בזה אין לחוש כלל לא אם יעשו הרבה חופות בעיר בשבוע אחד ולא משום ב' חתנים לעשות שורה בבה"כ אחד כי אין בזה משום צוואת ר"י חסיד ז"ל לא לפי מ"ש בצואותיו ולא לפון מ"ש בסה"ח כאמור וכן נראה לדקדק מדברי מרן החבי"ב ז"ל בכנה"ג שם סימן ס"ב הגב"י אות ג' שכתב וכתוב בס' החסידים שאין לעשות חופות ב' אחיות בשבוע אחד נ"ב בסימן תע"ז יע"ש הרי שהבין הכנה"ג שזה כתוב בסה"ח סימן תע"ז והכל דבר אחד כמ"ש והוא ברור:
אלא דזה עומד לנגדינו מה שראיתי להרב יד אהרן ז"ל שם בסי' ס"ב הגהב"י אות ב' שאחר שהעתיק דברי מרן ב"י כתב וז"ל כתוב בס' החסידים שאין לעשות חופת ב' אחיות בשבוע אחד וע"ז כתב וז"ל עוד כתב בסה,ח סי' תע"ז שני חתנים שעושים נשואים בשבת אחד לא יצליחו או ימות האחד וכו' וכתב שם המפרש אי אמרינן שמילת שבת פירוש שבוע צ"ל כיון דרשו בו רבים שומר פתאים ה' וי"ל שמילת בשבת פירוש שבת בראשית דהיינו מה שקורין פרי"ל ואפ"ה בנשיאים כאלו ב' בשבת אחד לא יהיו עכ"ל ולא הבנתי יע"ש והאמת כי דברי המפרש אינם מובנים כי שבוע ושבת הכל משמעות אחד כדכתיבנא ומ"מ נראה מדברי הי"א ז"ל שמ"ש בספר החסידים סי' תע"ז שלא יעשו נשואים לב' חתנים וכו' הוא מילתא בפני עצמה ומ"ש בחופת ב' אחיות הוי מילתא בפ"ע והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ולא הוי כמו שפירשנו דמ"ש בספר החסידים ז"ל דאין לעשות נשואין לשני חתנים הוא כשהם משני אחיות:
ולע"ד נראה להבריח דהכל דבר אחד דפירוש דאין לעשות נישואין לב' חתנים הוי מב' אחיות דוקא כי מאחר שכתב דאין לעשות ב' נשואין מב' אחים ומשני אחיות שמורה זה בהדייא דכשאינה משני אחים ומב' אחיות מותר א"כ איך יכון באר'ש לכתוב דאין לעשות חופות מב' חתנים אפילו זרים דהוי תרתי דסתרן זאת ועוד דבכל ספר החסידים לא יש כ"א חלוקה אחת שלא יעשו חופות מב' חתנים ועל גירסא הלזו יש להם לראשונים ז"ל שהוא משני אחיות וא"כ היכן נמצא עוד בסה"ח שכתוב שלא יעשו נשואין מב' אחיות בשבוע אחד כי לא נמצא כתוב בסה"ח כ"א לשון זה דסי' תע"ז שלא יעשו לשני חתנים חופות בשבוע אחד וכשאנו מפרשים שהוא לב' אחיות דוקא ולא לנושא נשים שאינם אחיות להאי לישנא תו ליכא בסה"ח במקום אחר רמז בזה ועל כן צ"ל שעל לשון של סי' תע"ז שכתב שלא יעשו לשני חתנים נשואים בשבוע אחד כשנושאים ב' אחיות מיירי הא לאו הכי אין לחוש וזה ברור ועיין עוד להרב יד אהרן ז"ל בא"ח סי' תקמ"ו בהגב"י שכתב וז"ל שי' מ"ג משום דאין מערבין שמחה בשמחה נ"ב מכאן שאסור לעשות שני חופות משני חתנים או משתי אחיות ביום אחד אבל ב' חופות משני אנשים לשני נשים מותר עיין ב"ח וט"ז סק"ח אבל בצוואות ר"י החסיד איתא דאפי' שני חופות משני אנשים לשתי נשים אין עושין יע"ש וכבר כתבנו דאין כן כונת ר"י החסיד וכמש"ל וצ"י:
באופן כי אין מקום לחוש משום צוואת ר"י החסיד לא ממ"ש בצוואותיו ולא ממ"ש בסה"ח סי' תע"ז כ"ב חתנים שאינם אחים ולא נשאו ב' אחיות כל אחד ואחד מהם לחוש שלא יעשו ב' חופות בשבוע אחד ובשבת אחד לא בעיר ולא בביה"כ כ"א משני חתנים אחים ובשתי אחיות שהחתנים שהם מנשואי שתי אחיות לא יהיה בשבוע אחד הא לאו הכי אין לחוש משום צוואת ר"י החסיד ומלבד כי מדברי הראשוני' יש לנו סיוע לזה וגם הדבר מוכרח מצד עצמו עוד בה כי המנהג מסייע לן כי כן נהגו ברוב אלפי ישראל בעיירות גדולות לעשות נשואין בעיר אחת ובבהכ"נ אחד מתנים הרבה וממנהג עיר מגנציאה שכתבתי שחששו לב' חתנים זרים שלא לעשות שורה בבה"כ א' הנח להם כי בלא"ה עיר קטנה ואנשים בה מעט ובתי כנסיות הם ד' מה יעשו רבבות אלפי ישראל שימצאו בעיר גדולה ובתי כנסיות מועטים כי בודאי לא יספיקו לג' וד' חתנים בכל שבת:
אכן למה שבא בשאלה כי זה האיש אבי החתן רוצה לחוש לצוואת ר"י החסיד למה שהוא מבין דברים כפשטן שלא יעשו שני חתנים נשואין בשבת אחד ורצו להבין שהוא בבה"כ אחד וכמו שהבינו אנשי מגנציאה יע"א לזה אני אומר כי אין אנחנו כופים ע"ז והרשות בידו לעשות מה שירצה כי בדברים כאלו וכיוצא באלו אין לנו מקום לכוף והבחירה ביד כ"א ואחד שיעשה כאשר יכשר בעיניו זולת שאם ירצה זה היחיד בעבור זה כי הוא חושש לשנות מנהג הבהכ"נ שילכו שאר החתנים להתפלל במקום אחר או בעזרת נשים או בבקר לעשות שינוי ממה שהוא מנהג בהכ"נ וע"ד שכתב הרוקח ז"ל בשני חתנים כהנים וכמש"ל אין לנו לשמוע אליו ולדחות לשאר החתנים בעבורו והוא שמתיירא וחושש בדבר ידחה מפניהם ואין לנו לעשות משוא פנים בדבר אם הוא עשיר אמנם אם שאר החתנים מאליהם ומעצמם יתרצו להתפלל בעזרה או בבקר קודם זה החתן החושש לדבר שלא יהיו ב' חתנים בבהכ"נ עליהם תבא ברכת טוב ויהיה זיווגם עולה יפה לאורך ימים וש"ח:
ודע כי מאחר שביארנו כי בצוואת ר"י החסיד ז"ל ובסה"ח שלו לא אסר כ"א לעשות חופת ב' אחים וב' אחיות ביחד הא לא"ה שאינם אחים לא אסר ואפילו לדברי האגודה והמרדכי ודעימייהו שאסרו ג"כ בזרים ושכן נהגו העולם וכמש"ל עכ"ז אם יהיה הענין דבר מצוה כגון שעושה נשואין ליתום ויתומה או לעני חשוב עם נשואי בנו או בתו לשם מצות ג"ח וע"ד שהיה נוהג הר"י מפריש ז"ל וכמש"ל בזה מותר גמור ותע"ב ולא יאונה בהם כל און כי בלא"ה בצוואת ר"י החסיד ז"ל שכתב בצוואותיו סימן כ"ה שלא ישא את בת אחותו שעמדו ע"ד רבני האחרונים ז"ל שהוא הפך הש"ס והפך מ"ש בסה"ת סימן קצ"א ותע"ז. ולע"ד לק"מ שכבר ביאר בסה"ח סימן תע"ז דדוקא כשנשא את בת אחותו שלא לשם מצוה כי אם לשם יופי הא לא"ה איכא מצוה וכמו שכ"כ בכיוצא בזה הרב נודע ביאודה ז"ל ח"ב חאה"ע סימן ע"ט בצואת שלא לישא שמו בשם חמיו דבמקום מצוה יש להקל יע"ש וכמ"ש בעניותי בתשו' במ"א בס"ד וא"כ כאן נמי בב' חופות שהם זרים כל שיש בנשואים איזה דבר מצוה דהיינו לעשות עם חופת בנו או בתו ליתום ויתומה או לעני בן טובים ליכא למיחש למידי וכל כה"ג נאמר בו שומר מצוה לא ידע דבר רע ויאריכו ימים ושנות:
חיים: