לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן כ
אות לא אם היה הס"ת פסול והפרישוהו בבה"ב במקום מיוחד והשמש שלא בהשגחה הוציאו וקראו בו שהוא פשיעה ובמזיד גמור כי היה לו לידע כי ס"ת הוא מופרש נראה דיש לחזור ולקרות בס"ת כשר אפילו בב' ובה' ואצ"ל בחגים ובמועדים ובשבת ועיין בפנים:
אות כ"ג דס"ו ע"א מעשה שהיה כך היה כי ביום שב"ק אירע בק"ק אורחים יב"ץ כשהיו קורין בס"ת בעולה הז' אחר שקראו שלשה פסוקים ראו באות אחת בה"א מפסוק ויצאו העם ביום ההוא בתיבת ההוא באות ה' הא' שהיה ברגל הימנית בסופו תחת הרגל הה"א בעין פתח כזה ה דבוק הפתח עם הרגל הימנית ונסתפקו אם נפסל הס"ת בכך ועולה עצמו שהוא המשלים יברך ברכת התורה שלאחריה והוא עצמו קורא ההפטר' עם ברכותיה או דילמא אינו נפסל הס"ת בשביל זה ויסיימו הקריאה בס"ת זה ויברך המשלים ברכת התורה שלאחריה ויעלה המפטיר אחריו כיון שהס"ת הוא כשר ובו בפרק השבתי כי הש"ץ ושנים עמו יראו בעיניהם אם אינו משתנה צורת אות הה"א למראית עיניהם אינו נפסל הס"ת והמה לפי ראות עיניהם אמרו דאינו נפסל הס"ת בהכי דאינו משתנ' צורתה מאות ה"א ובכן קראו אחריו מפטיר וקרא בס"ת כס"ת כשר זהו מה שעשו ביום שב"ק ויהי ביום הא' הראו לי אות ה' הנז' שצורתה כזה ה כנז"ל ונכנסתי לבית הספק כי הן אמת כי כל הרואה אומר שהיא אות ה' אכן למאי דקי"ל כי צורת ה"א יהיה בדמות אות ר"ו או אות ד"י א"כ אין כאן לא אות ר' ולא אות ד' הגע עצמך באות ר' או ד' שכתוב בס"ת ר ד מה מקום לומר כי בכה"ג הס"ת כשר כיון שנשתנ' האו' וכמ"ש ה' אמ' ליעק' וז"ל כל שנשתנית האות אף דהשינוי אינו גורם להיות דומה לאות אחרת פסול ולא מהני דתינוק יקרא האות כמות שהיא יע"ש ומ"ש הרב עיקרי הדט בח"א סימן ו' אות כ"ד דס"ת שאין ההי"ן שלו כעין דל"ת ויו"ד רק כעין רי"ש וי' כשר לקרוא ולברך עליו בשם הרב פחד יצחק מע' ס' ערך ס"ת ודין האותיות יע"ש התם ה"ט שדמות ה' היא כתיקנה משא"כ בנ"ד שנפסד צורתה של ר' ושל ד' ומה שהתינוק קורא ה' וכן הש"ץ ואנשי צורה היינו בראותה בתמונת ה' מצד שמאל שהיא כתיקנה ובפרט אם בא לקרות התיבת עצמה ההוא שקורא בפשוט לקרותה הא מצד צורתה לצד שמאל ומצד כי יגיד עליו ריעו התיבה עצמה והראיה לזה כי הראו לתינוק אות זה שכיסו צד ה"א הזאת לצד השנית וקרא מה שבעד הראשון בי"ת הרי שנפסד ונשתנה צורת הה"א בצר מה. בצד הראשון כי כן הנר' לע"ד להלכה ולמעשה כי כל מקום אשר ימצא תמצא צורת ד' וצורת ר' שיהיו להם קוץ למטה לרגליו יהיה לצד פנים יהיה לצד חוץ באופן כי נפסד ונשתנה צורת האות ההוא וכמו כן ברגל הה"א כי נ"ד או ברגל החי"ת או התי"ו הס"ת פסול ואפי' אם התינוק דלא חכים ולא טיפש קורא אותו האות כדרכו כי בשינוי והפסד האות לא סמכינן על קריאת תינוק דלא חכים ולא טיפש וכדברי הרב אמת ליעקב וכמש"ל ודוק ועיין להרב זרע אמת ח"ב סי' קכ"א דאם אות ה' שבשם שנמשך בתוכה חוט של דיו באלכסון ה' אם זה החוט יתר גורם דנפסדה צורת הה"א אז יכול לגררה ולתקנה ואם זה החוט היתר אינו מפסיד צורת הה"א אפי' תיקון אינו צריך יע"ש הרי מבואר מדברי הרב דכשיהיה החוט מפסיד צורת הה"א נר' דפסול אם לא גיררו אלא דהתיר לגררו וליכא איסור משום מוחק את השם:
דיבוק ע"י התג דהיינו דבתיבת אשר הג' תגין שע"ג השי"ן לצד שמאל התג הג' וסמוך לרי"ש נפרד מע"ג השי"ן ונדבק באות הרי"ש באופן שהאותיות שי"ן עם הרי"ש הם נפרדות ופסקתי שהס"ת כשר כי כן כתב בהדיא בס' כתונת יוסף חא"ח סי' ב' והביאו בס' בית מנוחה דקע"ה ע"ב אות ח"י יע"ש ומשום שנמצא חסר ע"ג השי"ן תג אחד אין לפוסלו שהרי אפי' חסר תגים כולו אין לפוסלו כמ"ש בס' דבר אמת דס"ח ע"א. אכן אם נדבק ע"י התג הב' אותיות יש לפסול כמ"ש הרב ד"מ ח"א חא"ח סי' ח' הסכים לפסול הס"ת וכדעת מוהרלנ"ח סימן א' יע"ש וכ"כ הרב לדוד אמת סי' י"ב אות ל"א מחודש ב' יע"ש. והגם שבס' באר המים הנ"מ חא"ח סי' י"ד רצה להכשיר והשיב ע"ד הרב ד"מ כמו שיע"ש אנן קי"ל להחמיר ולהוציא ס"ת אחר: