כתר שם טוב· רבי ישראל בעל שם טוב
כרך א · פרק קלח
ידע מה בחשוכא (דניאל ב, כב). פי' הקב"ה מחבב את זה האדם שעושה א"ע למה ר"ל ללא כלום. ולא עוד אלא אפילו בחשוכא כלומר אפי' כשהוא בין עניים שנק' חשוכים הוא משפיל א"ע נגדם מגודל ענוה עם זה האדם ונהורא עמיה שרא: