כתר שם טוב· רבי ישראל בעל שם טוב
כרך א · פרק ס
מבעש"ט. הפ' כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה (קהלת ט, י). כי ענין חנוך מט"ט שהיה מייחד קבה"ו על כל תפירה הוא דהמחשבה נק' א"ס הוי' והמעשה היה אדני וכאשר מחבר המעשה עם המחשבה בעת עשיית המעשה נק' יחוד קבה"ו. וז"ש כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה ר"ל כי המחשבה נק' חכמה כח מה ותעשה המעשה בכחך שהוא המחשבה לחבר שניהם כי אין בשאול [וגו']. ותיבת אין משמש למעלה ולמטה ר"ל אם אינך מאמין בזה ותשאל ותסתפק בזה אז אין בשאול דעת וחשבון כו':