אור ברסלב
כתבי קודש על השס שבועות › דף כז.

כתבי קודש על השס· רבי יעקב יצחק מפשיסחה

שבועות · דף כז.

דף כו:

בתוס' ד"ה הא תו ל"ל וכו', והקשה תוס' לפי' רש"י למה לא דייק ממתניתן דקתני אינו חייב אלא אחת וכו' ותוס' תי' דאיצטריך למתני חייב לאשמועינן דאם אמר שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל חייב שתים ומפרש הכי דאי תני אינו חייב אלא אחת ה"א דאם אמר שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל אינו חל שבועה השניה אלא איסור אבל קרבן לא חייב ומש"ה תני חייב לאשמועינן דאם אמר בהיפוך חייב שתים והקשה הנ"ל ממ"נ דאי תני אינו חייב אלא אחת א"א דשבועה שניה חל ואם אכל כזית איסור הוא דאכל א"כ חל נמי לענין קרבן ויהיה חייב קרבן ואי לא חל לענין קרבן לא חל נמי לענין איסור:

ויש לומר לתרץ דהרמב"ם פסק דשבועה נמי ח"ש אסור מדאורייתא והר"ן פסק דשבועה ח"ש איני אסור מדאורייתא, ואמר הנ"ל דזה תליא בשני תירוצי של התוספות לעיל דלכאורה ק' ה"נ קושיות התוס' דאם אמר שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל מחייב תרתי דשבועה שני' חלה על כזית הא ח"ש אסור מדאורייתא רק התם איירי בשלא כד"ה א"כ קשה קושיא הנ"ל איך חלה שבועה שני' עליו דהא ליתא בלאו והן וצ"ל דתי' של תוס' מפרש כר"ן דשבועה ח"ש אינו אסור מדאורייתא, וא"ש דאי תני איני חייב אלא אחת הא דח"ש אסור מדאורייתא וליתא בלאו ואם אמר שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל שבועה שני' לענין איסור ומלקות ול"ל דהא הא ליתא בלאו והן י"ל דלמלקות א"צ להיות בלאו והן אבל השתא דתני חייב משמע דאם אמר איפכא שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל מחייב תרתי קשה הא ליתא בלאו והן וצ"ל אי כתי' ראשון של תוס' או כתי' שניה של רש"י כהר"ן דשבועה חצי שיעור אינו אסור ודו"ק:

בגמ' אמר רבא נשבע על ככר וכו' אם שייר ממנה כזית נשאל עליו משמע אבל אם נשאר ממנה פחות מכזית אינו נשאל עליו, והקשתי הא חצי שיעור אסור מדאורייתא ואם שייר ח"ש מכבר ורצה לאכול ח"ש צריך שאלה א"כ לחה יהא חייב אם שייר ממנה פחות מכזית וצ"ל כסברת הר"ן דשבועה ח"ש אינו אסור מדאורייתא וק"ל:

בגמ' אמר רבא אכלה כולה איני נשאל עליו, ואי' במס' גיטין דאם אמר לנזיר אל תשת אל תשת איני חייב אלא א' והקשה תוס' למה יהא חייב הא הוי התראת ספק דילמא אזיל נזיר לגבי חכם וישאל עליו וכו' והקשה מהרש"א למה מקשו תוס' בנידון זה דאם א"ל אל תשת ב' פעמים הא קושית תוס' קשה אנזיר ששתה יין ואמר לי' אל תשת חייב למה יהא חייב הא הוי התראת ספק, וי"ל דלכאורה קשה מאי מקשו התוס' הא רבא סובר אכלה כולה אין נשאל עליה א"כ מאי מקשו תוס' דילמא מיירי דנזיר כבר שתה יין וא"כ לא יוכל לשאל עליו. ואמרתי דבנזיר אפי' שתה עכשיו כולה יכול לשאל עליו על ימי נזירתו אחריו וא"כ חל למפרע ההתראה רק ע"ז קשה דילמא איירי ביום ל' לנזרו בסוף היום ושתה כולה וא"כ לא יוכל לשאל עליו ול"ל דעל ימי נזירות שאחר שתי' יכול לשאל הא איירו בסוף יום ל', והשתא מתורץ קושית מהרש"א בשלמא על נזיר ששתה יין וא"ל אל תשת לא יכול להקשות הא הוי התראת ספק יכול לומר כנ"ל דמיירי בסוף יום ל' בסוף היום, אבל הכא מקשה תוס' שפיר הא הוי התראית ספק ול"ל כנ"ל דהא שתה כולה וכנ"ל דנשאל עליו על ימי נזירות אחריו ול"ל דמיירי בסוף קשה הא אמר לנזיר אל תשת ב"פ וא"כ כשאמר בלשונו אל תשת הוי התראת ספק, וליכא למימר דמיירי בסוף ל' הא ע"כ צ"ל דיש שהות לשתות דהא א"ל עוד הפעם אל תשת ומקשה תוס' שפיר ויכול לשאל עליו ומתורץ קושיא הנ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

כתבי קודש על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה