כתבי קודש על השס· רבי יעקב יצחק מפשיסחה
כתובות · דף צז:
גובית כתובתה מני ר"ש וכו' רבנן סברי מקצת כסף ככל כסף ופרש"י המקצת שיש לה עליהן הוי ככולה. והקשה הפנ"י דמנא לי' הא דילמא המקצת שיש לה שגבתה הוי ככולה ועיי"ש. וי"ל דהנה קיי"ל האחין שחלקו לקוחות הן דאין ברירה ולפי זה היכא שהמלוה בשטר גובה מיתמי קודם שחלקו נמצא שאח"כ מלוה ע"פ לא יוכל לטרוף משום דמלוה ע"פ איני טורף ממשעבדי ותיכף שיגבה הבע"ח בשטר הוה אינהו לקוחות דאין ברירה אך י"ל דבע"ח לית ליה אלא שיעבוד והאי מה שגבה הוי שלו ולית לי' באחרים כלום ולא הוי יתמי בשביל גבייהו לקוחות דהא מ"ט האחין שחלקו לקוחות משום דאין ברירה דיכול להיות מה שגבה היא של חבירו אבל בבע"ח מה שגבה הוי שלו משום דאין לו עליו אלא שיעבוד, ולפי"ז כאן באלמנה דקיי"ל נכסי בחזקת אלמנה קיימי תיכף שגבתה כתובתה הוי אינהו לקוחות דאין ברירה ולא דמי לבע"ח דאין לו אלא שיעבוד אבל כאן הנכסים בחזקתה ולכך אין לה מזונות דקיי"ל דמזונות לא טריף ממשעבדי וכאן שנטלה כתובתה הוי אינהו לקוחות ואינה יכולה לטרוף מהם, אך אי אמרינן למפרע היא גובה טעם זה אינו כיון שגבתה אמרינן למפרע היא גובה א"כ לא הוי לה מזונות, אך י"ל דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים. ולפ"ז מתורץ קוש' הפנ"י דשפיר אמרינן מקצת כסף שיש לה מהם הוי ככל כסף מאי אמרת דנימא דמקצת כסף שגבתה הוי ככל כסף זה אינו דשפיר אמרינן למפרע היא גובה דמ"ט אמרינן למפרע היא גובה משום דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים שאסור להשהות עם אשתו בלא כתובה הא קיי"ל בשכותב לה כתובה אחרת ניתנה כתובה הראשונה לגבות מחיים א"כ אהאי מקנת אמרינן שפיר ניתנה לגבות מחיים משום דאמרינן מקצת הוי ככולה וא"כ אהאי מקצת שיש לה עליהם נמי הוי ככולה והוה כאלו כתב לה כתובה אחרת ושפיר אמרינן למפרע היא גובה נמצא שיש לה מזונות שפיר ודו"ק היטב: