כתבי קודש על השס· רבי יעקב יצחק מפשיסחה
כתובות · דף פ:
תוס' נפלה לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור בירושלמי בעי מ"ט לא תנא גבי מקולי ב"ש וא"ל דלא תנא אלא דבר קל משני צדדים והכא חומר לבעל דהא תני התם בש"א הפקר לעניים הפקר והרי הוא חומר לבעל הבית ואפשר לומר דאין זה חומר לבעל הבית מפני שמדעתו מפקיר ע"ש, והנה יש להקשות דהנה בפ' הכותב (דף פ"ו ע"ב) תוס' ד"ה רב אשי אמר בנכסים וכו' אית ליה לר"א יד בעל השטר על התחתונה תימא אמאי תני אם מכרה קיים בדיעבד הא לכתחילה נמי יכולה למכור:
ונראה דלא קשה מידי דהא מקשה הגמרא דהלשון דין ודברים גרוע הוא רק דכותב לה ועודה ארוסה כיון דעדיין לא זכה בה דדעתו שלא יזכה וא"כ כיון דלב"ה לא תמכור לכתחילה משנתארסה א"כ יש לו זכות גם בעודה ארוסה שלא תמכור ולפ"ז לא מהני הלשון דו"ד דלענין זה הוה כמו נשואה ולהכי דוקא בדיעבד קיים, ולפ"ז קשה דלתני גבי מקולי ב"ש דיש קולא דכתב לה דו"ד לב"ש מהני הסילוק גם אלכתחלה דהא גם בזה עדיין לא זכה בעודה ארוסה ולב"ה לא מהני הסילוק כנ"ל וא"ל כמו דמשני התוס' דהוי חומר לבעל דהרי מדעתו סילק עצמו וכתב לה דין ודברים והוי כמו מפקיר ודו"ק היטב: