אור ברסלב
כתבי הרמבם פירוש המלות הזרות › פירוש המלות הזרות - הקדמה

כתבי הרמבם· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

פירוש המלות הזרות · פירוש המלות הזרות - הקדמה

אות התיו

פרוש המילים הזרות אשר במאמר הרב זצ"ל במורה נבוכים לר' שמואל אבן תיבון זצ"ל:

אמר שמואל ב"ר יהודה ן' תיבון ז"ל בהשלימי העתקת המאמר הנכבד הזה מאמר מורה הנבוכים וראיתי שלא יכולתי להימנע מלהשתמש בו במלות זרות לא יבינו אותם רוב המעיינים בו מפני קוצר לשוננו ובהעדר חבורי החכמות המופתיות מאומתנו עד שלא יימצאו בלשוננו המלות הזרות שמשמשים בהם בעלי החכמות המיוחדות המופתיות - על כן מלאני לבי לחבר שער אחד אפרש בו המלות ההם. (וכל שכן שכבר הקדימני לחבר כיוצא בכוונתי המשורר ר' יהודה ן' אלחריזי אשר העתיק המאמר הזה אחרי והקדים להעתקתו שני שערים השער האחד - שער יבאר בו המלות מלאהו הבלים וטעויות ומכשולים והאחר - שער אמר שיודיע בו כוונת כל פרק ופרק מפרקי המאמר הנכבד כולו נאצות ומכשלות ואבני נגף. ולהסיר מכשולי השער ההוא הראשון מדרך עמנו) ולהועיל המעיינים בהעתקתי אמרתי לחבר שער אחד אבאר בו המלות הזרות וכן כל מלה זרה שאשמש בה בפתיחתי זאת אשר אקדים לשער הנזכר:

ואלו המלות אשר נצטרך אליהם הם מינים חלוקים:

המין האחד הם המלות אשר חידשום המעתיקים לפני או חידשתים אני חידוש גמור - כמלות 'קוטר' ו'קוטב' וכיוצא בהם שאלנום מלשון הערביים או זולתו מן הלשונות:

והמין השני - מלות נמצאות במשנה או בתלמוד אינן ידועות אך לקצת חכמים - כמלות 'איסטיס' ו'סוג':

והמין השלישי - מלות נמצא בלשוננו מהם השם לבד ואנחנו בנינו ממנו בניינים או תארים לפי צרכינו - כ'מאמת' ו'יתאמת' שגזרנו ממלת 'אמת' נמשכים אחר לשון הערבי שיבנה מן המלה שהיא בלשונם במקום 'אמת' בניינים; וכן עשינו 'מלאכותי' - תואר מ'מלאכה' נמשכים ג"כ אחר לשון הערבי; או שיימצא מהם בניינים ואנחנו בנינו מהם בניינים זולתם שאינם נמצאים בלשוננו - כמלת 'עתק' שהנמצא בלשוננו ממנה הקל והפעל הכבד ואנחנו בנינו ממנו נפעל:

המין הרביעי - מלות משתתפות לעניינים רבים מצד השאלה או מצד הסיפוק לא ידע ההמון מהם רק קצתם ואנחנו הוצרכנו בהעתקה הזאת להביאם על העניינים האחרים; על כן הוצרכתי להעירך על ההשאלה ואנה תימצא בלשוננו - כמלת 'איש' שהיא מלה משתתפת לעניינים שונים יסכול ההמון קצתם והנה הודיע הרב ז"ל במאמר הזה אחד ממיניו המושכלים והוא - 'היותו נופל על כל דבר מוכן להתחבר אל דבר אחר אע"פ שאינו בעל חיים'; ואע"פ שהרב ז"ל לא הביא ראיה על זה המין רק מ'אשה' ואם הוא נמצא בלשוננו גם ב'איש' באמרו "ופניהם איש אל אחיו" - ומן התמה הגדול איך לא הביאו הרב ז"ל? כי רואה אני שהוצרך אליו ב'איש ואשה' שווין - אך הספיק לו האחד וממנו יוודע האחר; וכן במלת 'אח' לא זכר רק 'אחות' ואמר שכן הענין ב'אח' - והנה נמצא ב'אח' כאשר זכרנו:

[ואני רואה להודיע במלת 'איש' שני עניינים אחרים. האחד - לצרכי להודיע מפני ששימשתי בו בהעתקתי למאמר הזה והוא 'איש' שהוא במקום פרט אחד מאי זה מין שיהיה או יהיה הוא הפרט והוא המין כשלא יימצא ממינו רק אחד - כשמש והירח וזולתו מן הכוכבים' לפי מה שאמרו חכמים שאינם פרטי מין - שדין פרט יש לו - אמר "איש לא נעדר" - אמר על הכוכבים שאחד מהם לא נעדר שלא בראו ולא הוציאו במספר ולא קראו בשם (ענין 'ברא' נודע מזה המאמר וענין ה'הוצאה במספר צבאם' - כלומר שנתן לכל אחד ואחד כחו המיוחד לו וזהו שאמר "לכלם בשם יקרא" שאין שם אחד כשם חברו דומה שאין כחו ופעולתו ככח חברו ופעולתו ואפשר שאינו דומה לו בתנועתו הטבעית) - וממנו אמרנו 'איש הכלב' 'איש החמור' 'אישי הנמצאות' - כעניין 'אחד מן החמורים' 'אחד מן הכלבים' וכענין 'פרטי הנמצאות'. והעניין השני אע"פ שלא שימשתי בו בזאת ההעתקה ואיני צריך להודיעו מצד זה אך ראיתי להודיעו - להציל העורים המעיינים מן המכשול אשר נתן לפניהם המשורר הנזכר בשער הנאצות אשר לו כאשר נתן לפניהם בו במקומות אין מספר במאמר ההוא אחרי אשר התפאר לסדר עניינו כדי להרבות התועלת ותהי להפך בלבל במקומות רבים עניינו בהוסיפו מלות או בשנותו מקומם כמפריש עניין לא הביט ולא הגיע אליו; וכתב עלי בפתיחתו כי אני כוונתי להעמיק - וחלילה לי כי די בעמקו עומק אבל כוונתי היתה להישמר מהרוס אל עניינים לא הייתי בעיני ראוי להחליף בהם דבר מיראתי שיקרני מה שקרהו בהוסיפו וגרעו ושנותו שהפסיד הכל הפסד גמור ומזה - מה שהתפאר שהודיע כוונת הרב באמרו כי כוונת הרב ז"ל בפרק 'איש ואשה' עניין "ה' איש מלחמה" - וחלילה לו מזה לא שם הרב לב ל'איש מלחמה' שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים עניינו והנרצה בו - כל שכן עם ביאור אונקלוס ע"ה שתרגמו 'מרי נצחן קרביא' - ואין במה שזכר הרב משיתוף 'איש' דבר שנופל על הש"י אינו זכר מבני אדם ולא משאר בעלי חיים ואינו מוכן להתחבר אל דבר - חלילה לו! ואולם 'איש מלחמה' - עניינו בעל מלחמה כמו "איש חמה" - שעניינו בעל חמה "איש אף" "איש און" - אמר על צד מליצת השיר שהשם בעל מלחמה כלומר הוא לבדו ראוי להילחם שהוא מנצח כרצונו; וכן הוא ביאור אונקלוס ע"ה. וכן אמר המשורר הנזכר בשער הנזכר בפרק ילד שזכרו הרב להסיר ספקת "צור ילדך תשי" ובפרק אדם אמר שזכר 'אדם' להודיע עניין "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם" ובפרק חי אמר שזכרו להודיע ענין "חי יי" - כאילו חשב המשורר כי כל מלה שזכר הרב ז"ל שיתופה זכרה למה שנמצא ממנה בעניין השם - ולא כן הוא! אך זכר מלות רבות לסוד מסודות התורה או סוד מסודות האמונה אע"פ שאין צורך להזכירם למה שנמצא מהם בעניין השם. ופרקי איש וילד וחי ואדם מזה המין השלשה הראשונים - זכרם לסוד מסודות התורה והרביעי - לסוד מסודות האמונה; ולו היה אדם מגלה כוונת אחד מהם היה עובר על השבועה אשר השביע הרב ז"ל כל מי שיבין דבר חידוש ממאמרו שלא יגלהו. וכוונת הפרקים היא עיקר מה שחידש או אמר שהוא כל מה שחידש הלא הוא ז"ל אמר ששמם מפורדים - מפוזרים להרחיק האחד מחברו שהוא ממינו ומעניינו כדי להעלים מן ההמון כוונתם ואין ספק שכל מי שיגלה כוונת אחד מהם הוא פורץ גדר באמת. והוא בסכלותו התפאר לחבר שער יודיע בו כוונת כל פרק ופרק - גזר אומר לעבור על שבועת הרב ולפרוץ גדר וסכלותו ומעוט הבנתו ענייני המאמר הצילוהו משתיהם כי לא הבין כוונת אחד מהם ונשארה נסתרת כבתחילה ואולם נתן מכשולים לפני המעיינים בהעתקתו והבאים בשער הנאצות ההוא שידמו שיש בדבריו נכונה וירחקו מן הדרך הנכונה. ואני לא מצד שנאה וקנאה אומר באמת שהשער ההוא כולו מלא מכשולים כאשר השער אשר לפניו רובו הבלים וקצתו כזבים טעויות וכמשולים לפני סכלים ומשכילים כי יאמינו לו בפירוש המלות הערביות כל שכן עם שמעם עליו שהוא בקי בשתי הלשונות העברית והערבית - כי כן הוא וראוי הוא להעתקת הדברים המובנים בספרי השירים וספרי הלשון ודברי הימים שאלו הם מלאכתו ואומנותו. ואולם הרס להעתיק ספר כולל חכמות עמוקות אשר לא פקח עין בדבר מהם וגם שכלו אינו כדאי להבינם מעצמו על כן לא ידע בהם מאומה - גם במלות נקלות מאד שגה בהעתקתו למאמר הזה ובהעתקתו לפתיחת "פירוש המשנה" לרב מורה צדק מפני שלא היה מבין העניינים. גם במלות העבריות שגה מאד בשער ההבלים הנזכר בדברי שאפילו התינוקות לא היו שוגים בהם. וכן במאמר נדמה לו מלה עברית בערבית והיא מלת 'ממר' מאמרם "חוץ מנשבע ומימר" שהביא הרב בפרק מ"א מן החלק השלישי כאילו רוח יצא מאת השם להיות רוח שקר בפיו כדי לגלות סכלותו עקב אשר קרב לדבר שלא היה ראוי להיכנס בו. וכדי לגלות ערוות ההעתקה ההיא והשערים ההם אשר הקדים לפניהם לבלתי היכשל בהם התרתי בעצמי לפרסם סכלות חברי לא להתכבד בקלונו - השם יודע ועד - רק לתועלת שזכרתי ולענוש המהביל על חטאו אשר חטא ברב זצ"ל התחלה ועל אשר נתן מכשולים לפני בני אדם - כל שכן שכבר הותרה והושבע ולא האזין ולא שמע. ואני אנצלנו התנצלות אמת לפי מחשבתי שהוא לא הזיד על שבועתו אך ברוב סכלותו לא ידע ולא הבין שהיה במה שהסכים לעשות בשער הנאצות ההוא אשר לו דבר כנגד השבועה שהשביע הרב - ראה אם יש סכלות גדולה מזו! ועם כל זה כמ"ש הרב ז"ל שגגת יחיד בהוראה קרוב למזיד נחשב שהיה לו להבין ולהתבונן קודם שיורה. ואשוב אל הענין אשר נפרדתי ממנו להשלים מניין מיני המלות הזרות הנמצאות בהעתקה הזאת ואומר):

המין החמישי - מלות שחידשתי אני שיתופם כמלות 'ציור' ו'מצייר' הנמצא על מעשה הצורות המלאכותיות - ואני שאלתיו להבנת הדבר כפי אמתתו בצורתו האמיתית אשר בה מציאותו - נמשך בו אחר לשון הערבי:

גם אודיע בו מין ששי אשר אינו מכת שלפניו והוא - ביאור מאמר שכל מלה בו ידועה וענין המאמר קשה למי שלא ידע כוונת בעלי חכמת הלמודים בו (הלא המשורר הנזכר טעה בפירושו בשער ההבלים אשר לו מפני שלא הבין אפילו העניינים הקלים במאמר ובדין הוא שלא יבינם כי לא עיין בהם כלל)... וכן 'דעת משותף' וכיוצא בהם:

והנני מודיע קצת המלות שהחלפתים בהעתקתי בספר אחר אשר פשטה בארץ כדי שיתקנם כל מי שיגיע השער הזה אל ידו. האחת מהם - מלת 'על' ששמתיה במקומות במקום 'לפי' או 'כפי' מפני שבלשון הערבי היא 'עלי' ומצאתי בלשוננו 'על' שעניינו 'לפי'. והוא אמרו "על דעתך כי לא ארשע"; ואולי יימצא זולתה מזה הענין; וכראותי כי העניינים האחרים במלת 'על' הם הנודעים לכל ועניין 'לפי' בו מעטים הם היודעים החלפתים כולם במלת 'לפי' או 'כפי' כראוי בעניין; ואולי נמלט לי מהם שלא הרגשתי יתקנהו המעיין; ורוב זאת מלת 'על' נקשר עם מלת 'דעת' ומעט הוא בזולתה. וגם כתבתי במקומות רבים 'על מה שהוא עליו' החזרתיו 'כפי מה שהוא' וחיסרתי מלת 'עליו' - שלא מצאתי הענין הזה בלשוננו והוא פשוט בלשון הערבי. - וכן כתבתי מלת 'מופת' בעניין 'ראיה' ואין בו שם אלא למופת האמיתי "ונתן אליך אות או מופת" הסכמתי אחר כך להיות 'מופת' שם למופת האמתי ו'ראיה' שם למופת שאינו אמתי עד שיהיה לכל אחד משניהם שם מיוחד והחזרתי כל 'מופת' ששמתיו במקום 'ראיה' אל מלת 'ראיה' ונשארה מלת 'מופת' שם מיוחד למופת האמתי. - וכן עשיתי במלת 'משכן' החלפתיה במלת 'נושא' ברוב המקומות ואולי נשאר מהם. - וכן מלת 'כיהון' ו'מתכהן' שמתי 'כיהון' שם לכח נמצא במקצת בני אדם יגיד בו העתידות ויודיע בו הנעלמות כי לא ידעתי לו שם בלשוננו ו'מתכהן' שם בעליו; ואחרי כן נודע לי מכוונת הרב ז"ל כי 'קסם' הוא שם הכח ההוא ו'קוסם' שם בעליו והחלפתיו כמו שהודעתי באות הכ"ף:

ומהנה אחל לבאר המלות ואסדרם על סדר אל"ף בי"ת והמלה שהאות השניה שבה קודמת בסדר הא"לף בי"ת לשניה שבמלה האחרת הדומה לה באות הראשונה... - כמלת 'איש' אקדימנה לפני מלת 'אכל' לפי שהיו"ד קודמת לאות הכ"ף וכיוצא בזה. וכן אפרש מאמר לא ארגיש למלת השורש במקצת המקומות אך אשימנו במקום האות הראשונה שבמאמר. ומאלוקים אשאל להצילני משגיאה באשר אפרש ואשר אבאר וזכות הרב ז"ל תעמוד לי אשר כיוון במאמרו להיישיר ולהרחיק משגיאה וכוונתי נמשכת אחרי כוונתו:

תוכן העניינים

כתבי הרמבם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה