כתבי הרמבם· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פירוש המלות הזרות · אות הקוף
מקבל - רוצים בו מקבל המקרה או המקרים שמדובר בהם:
הקדמה - ביארנו עניינה במלת 'גזרה':
קוים מדוברים וקוים שאינם מדוברים - מלות בפי חכמי התשבורת קוראים אנשי החכמה ההיא הקו שימצא לו קו שימדדהו כולו קו מדובר כלומר ידובר בשיעורו וקו שלא נמצא לו קו שישערהו כולו יקראוהו קו שאינו מדובר:
הקו השוה - שם לקו סובב בעגולה גדולה עוברת על מרכז העולם מדומה ממזרח למערב עומדת על עגולת אופק העולם על זוית נצבת והקו ההוא באמצע העולם תמיד חצי העולם לצד צפונו והחצי לצד דרומו והיום והלילה שוים לכל העומדים תחתיו מפני זה - ועל כן הוסיף בו הרב "המהלך באמצע העולם" לתוספת ביאור - כי אין בלשון הפילוסופים רק הקו השוה או משוה היום והוא הוסיף בלשונו 'המהלך באמצע העולם' - והוא שרחקו משני הקטבים שוה כלומר כל הקוים היוצאים מהם אל אי זה מקום שיהיה מן הקו ההוא כולם שוים; ועניין 'אופק' כבר ידעתו:
מקום - כולל מקום מיוחד התבאר במלת 'איכות':
מקור - התבאר במלת 'מחצב':
קוטב - מלה ערבית בפי חכמי התכונה היא שם לנקודה מדומה בגלגל סובב על מרכז לא תשנה מקומה ולא מצבה אך היא עומדת במקום אחד תמיד ואי אפשר מבלתי תוספת ביאור. דע שהפילוסופים הסכימו שהגלגלים מתנועעים תנועת סיבוב שווה בכל שטח סביב דבר הוא בלתי מתנועע; והדבר שהוא כן אצל הפילוסופים בערך אל הגלגלים היא הארץ בנקודת מרכזה והיא עומדת תמיד במקום אחד; ואחר שהוא כן - יש בגלגל המתנועע סביבה בלא ספק שתי נקודות שלא ישנו מקומם. והדמיון שיישירך להבנת זה ואע"פ שהוא כמושכל ראשון הוא שתקח כדור אחד וחלקהו בדמיונך לשני חצאים תחדש בלא ספק עגולה וחלק גם כן לשני חצאים וקבע בשני מקומות חילוק העגולה שני מחטים משני ראשיהם החדים והחזק בקופו של מחט אחד בימינך ובקופו של אחר משמאלך וחשוב הכדור סובב עליהם בתוכם ואתה לא תניע ידיך במחטים ההם כלל - תמצא כל נקודה שעל שטח הכדור תשנה מקומה בעת הסיבוב ותסוב גם היא ובהשלים הכדור הקפו עד שישובו כל חלקיו למקומם הראשון תהיה כל נקודה שעל שטח הכדור כבר רשמה עגולה בשטח האויר הממשש לכדור או בשטח הכדור העליון אם גדולה או קטנה (לפי מקום הנקודה בערך אל הקטבים) - מלבד שתי הנקודות שבהם קבועים ראשי המחטים הם לא זזו ממקומם ולא סבבו כלל - שתי הנקודות ההם נקראות 'קטבים'. ומאשר תנועת הגלגלים היומית היא ממזרח למערב ואחרת ממערב למזרח יהיה הקוטב האחד לצד צפון והאחד לצד דרום ואשר לצד צפון ייקרא קוטב צפוני ואשר לצד דרום ייקרא קוטב דרומי; והשוכנים תחת קו השוה אם שיראו שני הקטבים כל כלילה או יראו הקרוב להם מאד; ואולם השכונים הקרובים לו לצד צפון או לצד דרום ייראה להם הקוטב האחד כל הלילה והכוכבים הקרובים לו תמיד וייעלם מהם האחר כל כלילה והכוכבים הקרובים לו; ואנחנו השוכנים לצד צפון העולם - נראה לנו הקוטב הצפוני כל כלילה תמיד וכוכבים רבים סביבו. והכוכב שנקודת הקוטב היא נקודה בו או קרובה לו מאד הוא הכוכב שקוראים המלחים טרמונטנ"א לא יכירו בו שינוי מקום וכל הכוכבים זולתו גם הנראים לנו מהם כל כלילה והם קרובים לו ישנו מקום ומצבם בערך אליו רק יסובו סביביו - ועל כן זה הכוכב הוא מורה לפני הולכי הים בלילות. וכן משפט הקוטב הדרומי אל השוכנים לצד הדרומי:
קוטר - מלה ערבית - הוא שם לקו ישר חולק העגולה לשני חצאים ואין ספק שהוא עובר על מרכזה; והוא הקו הישר שהוא אלכסון המרובע כי כל מרובע הקו המקיף בעגולה מקיפו ממשש ארבע קרנותיו בארבע נקודות וכל צלע מצלעות המרובה חותך רביע הקו הסובב בעגולה אם כן אלכסונו שהוא קו ישר חותך העגולה לשני חצאים - כל זה מבואר בחכמת התשבורת. [והמהביל פירש 'אלכסון' ששמו במקום 'קוטר' קו נוטה מן היושר ועובר על רוחב העגול או הרבוע או זולתו; ראה סכלותו באמרו קו נוטה מן היושר והיה לו לומר קו ישר - ורבותינו ז"ל לא קראו 'אלכסון'... רק בערך אל המרובע קראו 'אלכסון' הקו הישר העובר במרובע מזוית אחת לזוית אחרת כנגדה חולק המרובע לשני משולשים שווי השוקיים שכל אחד משניהם א' מזויותיו נצבה והשתים אשר על התושבת כל אחת מהם חצי נצבה ואולם בעגול אין שם נטיה מיושר כלל; ואמרו 'עובר על רוחב העגולה' - כל מקומות העגולה שיעבור בהם קו הוא עובר על רחבה שאין לעגולה אורך והיה לו לומר עובר על מרכז העגולה או מה שיעמוד במקומו]:
קנין קנינים - נמשכתי בהם אחר לשון הערבים שקוראים הטבע שבאדם לחכמה או למלאכה או למדה קניין; וכבר עשיתי עליו 'טבע' לביאור:
קצר - ידוע ענינו "קצר המצע" והכבד "הקצרת ימי עלומיו". ואני חידשתי ממנו פועל כבד אחר ושמתיו כמשותף על עניין מי שממעט עשות בדבר כל הראוי לעשות בו - אומר קיצר בעניין פלוני בעניין לא עשה בו כל הצורך; וכן שמתיו בענין ליאות שכל אדם להבין הדבר - אקרא האדם 'מקצר' סתם כשתקצר יד שכלו להבין הדבר שכן הוא בלשון הערבי זה השורש בעצמו ויקראו האדם שתקצר יד שכלו להבין הדבר מקצר בדבר ההוא - ואני נמשכתי אחר הערבי בהעתקה. אחרי כן ראיתי שיקשה על בעלי לשון העברי עניינו ותיקנתי רובם בביאור תקצר יד השכל; ויש מה שלא תיקנתי:
מקרה נשוא על מקרה - כבר ביארנו במלת 'איכות' עניין מקרה ושאין לו עמידה רק בעצם; ועתה צריך לנו להודיע שיש מקרה שיחול בעצם בלא אמצעי - כחום שהוא יחול על הגוף המתחמם מבלתי שיחול לפניו בעצם ההוא מקרה אחר; ויש מקרה שאי אפשר חולו בעצם עד שיחול לפניו בעצם ההוא מקרה אחר - כלהט והמרוק בגופות הלוהטים הממורקים שאינו חל בהם עד חול המראה בהם שאין להט ולא מירוק לגופות הבהירים שאין מראה להם - הנה הלהט הוא מקרה חל על מקרה; וכן רבים כיוצא בו:
יותרו קשרים - בעניין יתבארו ספקות - 'קשר' במקום 'ספק' לדמיון שביניהם כי הדבר הקשור אין אדם רואה אותו ולא יודע. ו'התר הקשר' בעניין 'ביאור הספק' - שהוא הודעת מה שלא היה נודע: