אור ברסלב
כתבי הרמבם פירוש המלות הזרות › אות הנון

כתבי הרמבם· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

פירוש המלות הזרות · אות הנון

אות המם

מאמר הגדי - דע שההקש - חמשה מינים חיבר בכל אחד מהם אריסטו ספר הראשון - ההקש המופתי והוא שהמבוקש מהקדמותיו - שיהיו אמתיות קרא שמו "ספר המופת"; והשני - ההקש הניצוחי והוא שהמבוקש מהקדמותיו - שיהיה מפורסמות קראו "ספר מחלוקת הניצוח"; והשלישי - ההקש ההגדי או הספורי והוא שהקדמותיו מספיקות כלומר שיספיק להמון אמתתם עד שיאמין בהם והם למטה מן המפורסמות כל שכן מן המופתיות וקראו "ספר ההגדה או הספור" - ובזה המין מן המאמרים ומן ההקשים דורשים על בני האדם לזרזם לעשות דבר או להרחיקם מעשות דבר או לקבוע בלבותם אהבת דבר להתקרב אליו או שנאת דבר להתרחק ממנו - והמאמר שהוא מזה המין יקרא 'מאמר הגדי' או 'ספורי' (כמו שנקרא מאמר המין הראשון 'מאמר מופתי' ומאמר השני 'מאמר ניצוחי'); והרביעי - ההקש השיריי; והוא שהקדמותיו הקדמות מביאות דמיון בלב שומעיהם יקרבם הדמיון ההוא לאהוב דבר או לשנא דבר אע"פ שהם יודעים שאין אמת במאמרים ההם וקראו "ספר השיר"; והחמישי - ההקש המטעה והוא שני מינים הא' - שהקדמותיו הטעאות ידמו בנגליהם אמתיות וכשיעיין בו המשכיל היטב ימצא שקר אם שתיהם או אחת מהם והמין השני - שיהיו הקדמותיו אמתיות אך אין חבורם חבור מוליד תולדה וידמה כי כן ובזה יטעה מי שלא ייטיב העיון ומי שאינו בקי בתנאי ההקש כולם ושם ספר זה המין החמישי ממיני ההקש "ספר ההטעאה" ובערבי 'אלספסטא' ובלעז 'שופישטיקא'. ואריסטו הקדים לחבר לפני כל אלו "ספר ההקש" הכולל לכל אלו הודיע בו תנאי ההקש וסגולותיו:

הנחה - מעניין 'הצעה' וכן 'הניחום' - מעניין 'הציעום'; ופעמים יהיה בעניין 'שמום' שם 'מונח' בעניין 'מושם':

נטיית הגלגל - היא תנועה נמצאת בקצת כוכבי לכת כאילו הוא נוטה מדרך תנועתו:

נפש צומחת - הכח הנמצא בצמח בו יהיו צמיחתו ושמירתו כי יש בנפש הצומחת כחות ישמרוה המדה שאפשר:

נפש חיונית או נפש חיה - שם לכח אשר בבעלי חיים יהיו בו ההרגשה והתנועה - אין ספק כל נפש חיה - צומחת:

נפש מדברת או משכלת - שם לנפש האדם שיש בו כח להשכיל ולדעת ידיעות לא מצד החושים - ואין ספק שנפש האדם היא חיה והיא צומחת כי שלושת החכות האלה בה כח הצמיחה והגידול וכח ההרגשה והתנועה וכח השכל - וע"כ יקראום הרופאים שלש נפשות - כל כח שבה יקראו נפש יתארוהו בפעולתו עד שייקרא הכח שבה להשכיל נפש משכלת; והפילוסופים יקראום חלקי הנפש על צד ההרחבה במאמר (עד שיקראו הכח השכלי חלק שכלי יתארוהו בפעולתו) - ועל דרך האמת אינם רק פעולות חלוקות לכח אחד:

נצבה - שם לכל אחת משתי זויות שחידשם קו ישר עומד על קו ישר ישים שתי הזויות משני צדדיו שוות וייקרא קו עומד על קו זוית נצבה כשיחדש בעמדו זוית כזאת וייקרא שטח עומד על שטח זוית נצבה כשיעמוד עליו בעניין אשר כשהוצג מנקודה אחת מן הקו המשותף לשני השטחים הוא מקום חבורם קו ישר באחד השטחים וממנה בעצמה קו ישר בשטח האחר - יחדשו זוית נצבה. ולא יאמרו הפילוסופים רק קו נצב על קו או שטח נצב על שטח ורוצים בכולם נצב על זוית נצבה - כי מלת 'נצב' מורה אצלם על זה. ומלת 'קטבים' ועניינה הנשאר ועומד לאין תכלה ייקרא 'נצחי':

ההשגה - שם ידוע מ"השיג"; ואולם 'השגה שכלית' - שם למה שישיג בשכלו לא בחושיו ו'השגה חושית' הוא מה שישיגוהו באחד החושים. 'השגת הנפרד' רוצים בה השגת השכל הנפרד:

מתכת - שם ידוע למה שמקבל ההיתוך מן המוצאים; והרב ז"ל שמהו בחבורו יותר כולל מן הידוע בו במקום 'מקור' או 'מחצב'. וכבר ביארתיו באות החי"ת במלת 'מחצב':

תוכן העניינים

כתבי הרמבם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה