כתבי הרמבם· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פירוש המלות הזרות · אות הגימל
גבנונית גלגל - 'גבנונית' - שם הונח תחלה לגבנונית האדם שהיא יציאה חוליה או חוליות מן השדרה ממקומם ובליטתם; ואחר כן הושאל לגבנוניות ההרים - אמר "הרים גבנונים"; ושאלנוהו לעליונו של גלגל מפני שגבנונית הנזכרת היא עליון המקום שהוא בו מן הצד ההוא - נמשך אחר הערבים שקראוהו ג"כ 'מחד"ב' והוא מושאל ג"כ בידיהם מן העניינים שהזכרנו:
גדר - פירשנוהו במלת 'איכות':
גוף - הוא כל מה שיש לו שלשה רחקים ושש קצוות - השלושה רחקים הם אורך ורוחב ועומק ושש הקצוות הם מעלה ומטה פנים ואחור ימין ושמאל ו'גשם' ו'גוף' - שמות באים זה אחר זה על דבר אחד. מלת 'גשם' - ארמית; "גזמה יצטבע" ומפני שהיא דומה ללשון הערבי שהוא 'גוסם' אני משתמש בה; והרב ז"ל משתמש בחבורי במלת 'גוף':
גזרה - שם נגזר מ'גזר' - שמנוהו שם למאמר שיש בו שני עניינים נקראים 'גבולים'; הגבול האחד - נושא והשני - נשוא עליו. - כאמרך 'ראובן חכם' 'כל אדם חי' 'כל הווה נפסד' - כל אחד מאלו המאמרים קוראים הפילוסופים 'גזרה' מפני שגוזר בראשון - 'החכמה' ל'ראובן' ובשני ה'חיים' ל'אדם' ובשלישי ה'הפסד' ל'כל הווה' - סוף דבר הוא מאמר גוזר דבר לדבר - ו'ראובן' ו'חכם' הם שקוראים 'גבולים' והגזרה בעצמה קוראים אותה במקום אחר 'הקדמה' והוא - כשיכינוה לחברה אל גזרה אחרת שאחד מגבוליה הוא אחד מגבולי הראשוננה עד שיהיו שתי גזרות ושלשה גבולים הגבול האחד משותף בין שתיהם הוא נושא באחת והוא נשוא באחרת והשנים נבדלים - כאמרך 'כל אדם חי' ו'כל חי צומח' - ג' הגבולים הם 'אדם וחי וצומח' וחוברו ב' הגזרות כדי להוליד גזרה שלישית 'כל אדם צומח' שנושאה הנשוא שבאחת המחוברות ונשואה הנשוא שבאחרת הם שני הגבולים הנבדלים (כי המשותף אין לו זכר בתולדה לעולם) וקוראים אז כל אחת מב' הגזרות הנכונות להוליד גזרה אחרת 'הקדמה' - רוצים להורות בשם ההוא שהקדימוה לחברה אל אחרת כדי שיולידו בין שתיהן גזרה שלישית כהוליד השתים שחיברנו במשלנו ש'כל אדם צומח'; והגזרה המתיילדת קוראים 'תולדה'; והגזרה מן השתים המחוברות להוליד שנושאה הוא נושא בתולדה תיקרא 'ההקדמה הקטנה' - כגזרת 'כל אדם חי' במשלנו; והנושא ההוא יקרא 'הגבול הקטן' - כ'אדם' במשלנו; ואשר נשואה נשוא בתולדה תיקרא 'ההקדמה הגדולה' - כגזרת 'כל חי צומח'; והנשוא ההוא יקרא 'הגבול הגדול' - כ'צומח' במשלנו; והגבול שאין לו זכר בתולדה המשותף לשתי ההקדמות הראשונות נקרא 'הגבול האמצעי' - כ'חי' במשלנו:
גלגל וגלגלים - שמות לשמים העליונים כולם מן העליון עד גלגל הירח - והושאל להם לעגולם ולגלגולם מאמרו "וכגלגל לפני סופה" - נקרא האבק הדק או הקש הדק כן בעבור שרוח הסופה מגלגל ומסבב אותו - אמרו ז"ל "גלגל הוא שחוזר בעולם":
גלגל הקף - שמוהו שם לגלגל קבוע בעביו של גלגל אחר והוא סובב תוך העובי לא סביב מרכזו ואינו כולל שום גלגל ולא היסודות אך כדמות חלק מן הגלגל שהוא בו ככוכב בשוה אך הוא גדול מן הכוכב שהוא נושא הכוכב ובו הוא קבוע והכוכב כחלק ממנו - כי קצת חכמי התכונה אמרו שהביאם הכרח הנראה מתנועת הכוכבים שיש גלגל שהוא כן:
גלגל יוצא חוץ למרכז - רוצים בו גלגל שאין מרכזו מרכז העולם - אמרו גם כן קצת חכמי התכונה שיש גלגלים שהם כן בהכרח:
גשם חמישי - הוא שם מיוחד לשמים וצבאם. וזה מפני שהיסודות הארבעה הם ארבעה גופים ואין חולק בזה; ודעת אריסטו והנמשכים אחריו שהשמים וצבאם אינם מאחד היסודות ולא מורכב מקצתם ולא מכולם אך החומר שלו חומר אחר או אמור הנושא שלו נושא אחר והצורה צורה אחרת; אם כן הוא גוף חמישי כלומר חמישי לארבעה הידועים:
גשמות - שם מקרה נגזר ממלת 'גשם' שהוא שם העצם - כאילו תאמר גופנות. ופעמים כותבים 'גשמות' סתם לקצור רוצים בו גשמות השם (חלילה לו!); וכן מלת 'הגשמה' רוצים בה פעולת דעת המאמינים שהשם גשם שהם כמגשימים אותו כלומר משימים אותו באמונתם גשם; ו'גשם' ו'גוף' שמות באים זה אחר זה: